עוד

  1. מדינת ישראל
  2. מעמד האשה ביהדות
  3. תורה וחברה
  4. עמדות בית הלל
  5. בית המדרש ההלכתי
  6. ?מי בבית
  7. חדשות

חיפוש

חפש

פייסבוק

על סדר היום

חינוך במקום חוק לא יעצור את הזנות

חינוך במקום חוק לא יעצור את הזנות

המתנגדים לחוק להפללת לקוחות זנות דברו בשפה המשפטית ואילו התומכים בו דברו בשפה אנושית וערכית. זהו פער מהותי. חוק ההפללה הוא מכשיר חשוב בידי הרשויות לטיפול באלימות כלפי הנשים העוסקות בזנות.

הרבנית ד"ר חנה השקס

 

בימים האחרונים עלה שוב לכותרות הדיון על החוק להפללת לקוחות זנות. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בלשכת עורכי הדין בתל אביב בלט ההבדל בין הדוברים מנקודת מבט משפטית לנקודת המבט האנושית-ערכית. מנכ"לית משרד המשפטים, עורכת הדין אמי פלמור הצביעה על הבעיות המשפטיות שהחוק מעורר ועוררה הדים שהאפילו על קולות חשובים לא פחות שצריכים להישמע.

בדיון נכחה גם רונית פוזננסקי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הציגה עמדה מאוזנת יותר. היא אמנם העלתה את התהייה: "האם הצעת החוק להפללת צרכנים תעמוד במבחן החוקיות?", אבל מסקנתה של השופטת שנעלמה מהסיקורים השונים, הייתה שגם אם החוק יהיה קשה להגדרה בשלבים הראשונים, היישום יביא ליציקת תוכן לתוך החוק.

אפשר היה להבין מדבריה שסיפורה של גל אמת, שנחלצה ממעגל הזנות, הכריע את הכף. לשאלתה של השופטת מדוע להפליל רק צד אחד כאשר בכל מפגש זנות ישנם שני משתתפים, היא ענתה  ש"מצב האישה מצדיק את הצורך." גל סיפרה את סיפורה לפני הדיון, במהלכו השוותה את מצב המחוקק לנהג שרואה בנתיב הנסיעה שלו אדם שוכב על הכביש. האם הנהג ימשיך לנסוע בנתיב וידרוס את האדם? זוהי בחירתו של לקוח הזנות. האם הנהג יסטה מהנתיב וימשיך בנסיעה? זוהי בחירתם של המתנגדים לחוק ההפללה. היא סיימה את דבריה באמירה שמבטאת את ההנחיה של הכתוב בויקרא י"ט 'לא תעמוד על דם רעך', וקראה לבחירה הערכית: "פשוט עוצרים את האוטו, יורדים, ומושיטים לאדם ששוכב על הכביש את היד".

הפער בין סיפורה של גל לבין אמירותיהן הגבוהות של פלמור ופוזננסקי, מייצג נאמנה את המתח שהתעורר בדיון הסוער: המתנגדים דברו בשפה המשפטית ואילו התומכים דברו בשפה אנושית וערכית. השופטת מבינה את הקשיים במישור המשפטי, אך קוראת לתת הזדמנות לחוק. גם חברת הכנסת עליזה לביא ערה לקשיי החוק, אך כדי שמדינה תהיה "אור לגויים," צריך  ספר החוקים שלה לכלול חוק האוסר להתייחס אל גוף האישה כאל אובייקט.

לעומתן עו"ד אורי קינן, ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין, וד"ר אמיר שני, הידוע במאבקו כנגד חקיקה האוסרת הימור, זנות, וסמים, מתנגדים בתוקף לחוק. מלבד פניה לפמיניסטיות שיתנגדו לחוק הרואה בנשים יצור שביר הראוי להגנה, הציג עורך הדין קינן טיעונים עובדתיים-משפטיים. מחקרים שקינן ושני מכירים מראים שחוקים לא תורמים לפתרון בעיות חברתיות. בנוסף, כיצד יכולה מערכת המשפטית לאכוף חוק שכל כך רבה בו העמימות? קינן גם טוען שבמערכת המשפט יש תוקף לכל "הסכם מדעת" כמו אלה הקיימים בין אישה לבין צרכן זנות. עו"ד קינן גם מוטרד מאופי ההליך ה"ראייתי": מי יעיד שנעשה מעשה של זנות? שני הדוברים ממליצים להתמקד בחינוך במקום בחקיקה.

המחקרים שהציגו הדוברים מראים שהדברים אכן מורכבים. אבל בוועדת המשנה העוסקת במיגור הזנות הוצגו גם מחקרים אחרים, ונציגי המערכות הציבוריות במדינות שיש בהם הפללה ספרו על שיפור במצבן של העוסקות בזנות וירידה בתופעה. בנוסף עלה מהדיונים שחקיקה נותנת מענה לטיפול של המשטרה בתופעות פליליות הנלוות לנושא הזנות.

חוק ההפללה הוא מכשיר חשוב בידי הרשויות לטיפול באלימות כלפי הנשים העוסקות בזנות. אולם הנושא המשפטי, כפי שהדגישו ח"כ לביא והשופטת פוזננסקי, קשור בצורה הרבה יותר מורכבת למציאות בשטח ולערכים החברתיים. דווקא הנושא החינוכי מדגיש לדעתי את הצורך בחוק הפללת לקוחות.

כיהודים, אנחנו באים ממסורת ארוכה המעמידה את החוק במוקד העולם הערכי. כולנו היינו שמחים לחשוב ש"יצר לב האדם טוב מנעוריו", ושגם לולי נאמר לנו "לא תכחשו" היינו יודעים שכחש וכזב אסורים. אבל המציאות היא שרק קיומו של חוק ברור מסמן קו אדום ערכי. גם הגדרים בנושא הטרדה מינית היו עמומים עם החקיקה הראשונית. אך במשך הזמן, ותוך שינויים בלתי פוסקים כפי שהעידה ח"כ לביא, נוצק בו תוכן, והוא משמש מכשיר חינוכי ראשון במעלה לקביעת קוים אדומים. כאשר תלמידים בכיתה י"ב ילמדו בשיעורי אזרחות שיש חוק נגד צריכת זנות, האם לא יצאו לשירות הצבאי ולחיים האזרחיים חמושים באמירה ערכית חינוכית חד משמעית?

החוק להפללת לקוחות זנות הוא כלי חשוב עבור המשטרה ומשרדי הרווחה והבריאות בטיפול בזנות. אך בראש ובראשונה הוא מסמן את המסלול הערכי שאנו רוצים לצעוד בו: ההתנגדות להפיכת בני אדם לחפץ עובר לסוחר.

 

הרבנית ד"ר חנה השקס היא חברת הועד המנהל של ארגון רבני ורבניות בית הלל


התקבלו 2 תגובות
.

עמדת בית הלל - המשבר במחלקה ההמטולוגית בהדסה

 

ארגון רבני ורבניות בית הלל מביע את דאגתו העמוקה מהעדר פתרון למחלוקת ולמשבר בבית החולים 'הדסה' בירושלים.
 בנוסף על התמודדותם האמיצה של הילדים עם מחלתם הקשה, נאלצים הם ומשפחותיהם להתמודד עם דאגות רבות באשר למקום ראוי לטיפול במחלה, המהווה תנאי נחוץ להבראתם. מצב זה של פיקוח נפש אינו בעייתם הפרטית של המשפחות, אלא של כלל אזרחי ישראל, אשר נקראים כאן לצו של "לא תעמוד על דם רעך" באופן מילולי.
יחד עם החברה הישראלית אנו מביטים בתמיהה ובבושה בפני הילדים החולים ומשפחותיהם אל מול המחיר שהם נאלצים לשלם עת נקלעו למאבק זה. אנו קוראים למנהיגי הציבור ולצדדים המעורבים להעמיד מול עיניהם את טובת הילדים החולים ואת טובת כלל החולים, לשבת ולקיים דיון רצוף עד למציאת פתרון שיאפשר את מתן הטיפול הטוב ביותר לילדים החולים. 
 עינינו לשמים לריבונו של עולם שימלא רחמים על החולים להחלימם, לרפאותם להחזיקם ולהחיותם; אך אחריותנו בארץ לדאוג לכך שיינתן להם הטיפול המיטבי.


לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - פתיחת בית המדרש החדש של הרב אלון

ארגון רבני ורבניות בית הלל מוחה על פתיחת בית המדרש החדש בראשותו של הרב מרדכי אלון.

גם בחלוף הזמן לא הודה הרב אלון במעשיו ולא שב מהם בבחינת "מודה ועוזב". פתיחתו של בית המדרש מבטאת אדישות לסבלם של הנפגעים, ויוצרת אצלם ואצל אחרים תחושה שהחברה אינה מייחסת להם רצינות ואמינות, וממעיטה בחומרת המעשים.

יש צורך בתיקון גדול, שיצמצם את האפשרות להתרחשות של פגיעות מיניות, ויאפשר לנפגעים להעלות את תלונתם ולהיות בטוחים שיתייחסו אליה ברצינות ובכבוד. תיקון זה צריך להיעשות לא רק ע"י הפוגע אלא גם ע"י הציבור כולו, אשר יכיר בעוול שנעשה, יעמוד לצד הנפגעים בכאבם ויפגין הבנה, הזדהות ונחישות לתקן את המעוות. על מנהיגי עולם התורה ותלמידי החכמים להוביל את התיקון הזה.

אנו קוראים לציבור להדיר את רגליו מבית המדרש, ולרבנים ולמורים להימנע מלהשתתף בפעילויותיו.


לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - תרומת איברים

"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא".


בסרטון של תאגיד 'כאן' אמר הרב יצחק גבאי  שחל איסור לחתום על כרטיסי 'אדי'.

בעקבות כך אנו, ארגון רבני ורבניות בית הלל, מדגישים את תמיכתנו בתרומת אברים, וכן בהצהרה של כוונת הנפטר כדוגמת כרטיסי 'אדי' ו'בלבבי'.

רבים מגדולי הפוסקים, וביניהם הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל, פסקו שהמוות נקבע ברגע המוות המוחי, ומוות זה הוא שמאפשר תרומת לב. מאז שנקבעה הלכה זו השתפרה מאוד הטכנולוגיה והשיטה של קביעת המוות המוחי.
 חשוב להקפיד שלקיחת האיבר תעשה על פי ההלכה ולאחר קביעה מוסמכת של מות גזע המוח של התורם, על-פי אמות המידה שנקבעו על-ידי הרבנים שהוזכרו והחוק הישראלי. אפשר לבקש ליווי וייעוץ של איש דת כבר בעת החתימה על הכרטיס וגם בעת לקיחת האברים.
 חשוב להיוועץ בדמות רבנית בזמן הדיון הרפואי וההלכתי.

התורה היא תורת חיים כיוון שהיא נותנת חיים ומובילה אליהם. לקיחת איבר לצורך השתלה והצלת חיים, לא רק שאין בה איסור, אלא זוהי מצווה גדולה.


לא התקבלו תגובות
.

ברוך דיין האמת - בצער רב אנו מודיעים על הירצחו של אלחי טהרלב הי"ד

בצער רב אנחנו מודיעים על הירצחו של החייל אלחי טהרלב הי"ד, בנו של הרב אהד, חבר הוועד המנהל של בית הלל,  בפיגוע היום בצומת עפרה.

 

אנו מבקשים לחזק ברגעים קשים אלו את הרב אהד ואת כל משפחת טהרלב, ומתפללים ומקווים עימם להתנחם בנחמת ציון וירושלים.

 

"בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר"

 

ההלוויה תתקיים היום (חמישי, י' בניסן) בשעה 18:30 בהר הרצל בירושלים 

השבעה בבית המשפחה בטלמון

יום שישי ב7:00 שחרית
13:30 מנחה.
 
יום ראשון 7:00 שחרית
מנחה וערבית סמוך לשקיעה.
 
יום שני 7:00 שחרית.
 
 
"וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".

לא התקבלו תגובות
.

תגובת בית הלל לאירועים הקשים בסוריה

תגובת בית הלל לאירועים הקשים בסוריה


 המראות הקשים המגיעים אלינו בשעות האחרונות מהמתרחש בסוריה, מחזקות היום את הצורך וחשיבותם של הדיונים שאנו מקיימים מזה זמן מה בנושא "סיוע לפליטים לאור ההלכה". דיונים אלה, כמו גם כנס "לא נוכל להתעלם" שקיימנו בנושא, הביאו אותנו לפרסם בשבת האחרונה מסמך הלכתי תחת הנושא "צדקה תרומם גוי", אשר לצערנו הרב, מקבל היום כאמור משנה תוקף!

יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל, הרב מאיר נהוראי: "מהדיונים הרבים שקיימנו עלתה המסקנה כי מותר מבחינת ההלכה לסייע לאנשים שאינם יהודים מתוך העיקרון ההלכתי והמוסרי של דרכי שלום. דרכיה של התורה דרכי שלום ולכן לא רק שמותר אלא אף מצווה לעשות כך. לצערנו אנו עדים להרג המוני הנעשה בסוריה ואל לנו להתעלם ממציאות נוראית זו אלא להמשיך ולפעול בכלים שיש בידנו למנוע הרג ורצח של עם."

את הפסק המלא תוכלו לקרוא כאן - http://beithillel.org.il/show.asp?id=73309#.WNyx4PkrLIX


לא התקבלו תגובות
.

תגובת בית הלל לדברי הרב לוינשטיין

 תגובת ארגון רבני ורבניות בית הלל לדבריו של הרב לוינשטיין כלפי גיוס נשים לצבא 

לרב יגאל לוינשטיין זכויות רבות בקירוב תלמידיו ורתימתם לקידוש שם שמיים במרחב הציבורי הישראלי, ובפרט בצבא בתפקידים שבהם נדרשו למסירות נפש. דווקא משום כך התבטאויותיו האחרונות, כה חמורות.

אין חולק על זכותו של הרב לוינשטיין להביע את עמדותיו, הנובעות להבנתו מן התורה, אולם לדעתנו, בחר ביטויים הפוגעים בכלל הנשים, ובפרט במשרתות בצה"ל. על גיוס נשים לצה"ל יש מחלוקת הלכתית לגיטימית, אולם על איסור פגיעה, הלבנת פנים והוצאת שם רע, אין כל מחלוקת. מעבר לכך הדברים משקפים את התדרדרות השיח התורני לשפת רחוב זולה, המבזה את התורה ולומדיה.

תרומת המתגייסות לצבא לתפקידים משמעותיים חשובה לביטחון המדינה, וראויות הן המשרתות בצה"ל להערכה וכבוד, כמו החיילים התורמים את שלהם.
 כמו כן, אמירותיו בקשר לרקע הגאוגרפי של המתגייסות מרבות ריב ומדון.

תפקיד ההנהגה הרבנית, שפועלת בשם התורה, לתת לציבוריות הישראלית מהתחושה ש"טועמיה (של התורה) – חיים זכו" ובכך להאהיב שם שמיים ולהרבות שלום בחברה.

חכמינו הזהירו: "חכמים היזהרו בדבריכם". איננו אומרים למסכימים עם דעותיו של הרב לוינשטיין "קבלו דעתנו", אולם תובעת התורה את עלבונה ומבקשת: יצגו הבנתכם בתורה באופן מכובד, והרבו שלום בעולם.


לא התקבלו תגובות
.

הימנעות משימוש בנפצים בפורים

  קולות נפץ הפוגעים בנפש

  הרב מאיר נהוראי - יו"ר בית הלל

בכל שנה, ככל שמתקרב חג הפורים, אנו רגילים לשמוע קולות ורעשים חריגים ברחובות - משחק הנפצים של הילדים. בתרבות היהודית נהוג להשתמש בפורים ברעשן בעת שקוראים בשמו של המן במהלך קריאת מגילת אסתר. השימוש ברעשן נועד לסמל את מחיית זכר עמלק, שהמן נחשב לצאצאו. אך כיום הילדים כבר לא מסתפקים ברעשן המסורתי ומשתמשים באקדחי קפצונים ובנפצים, הגורמים לרעש חזק. מקריאת המגילה עברו הנפצים לרחובות וקולותיהם נשמעים ברחובות של עיר במהלך כל חודש אדר.
 
חשוב לזכור שהפיצוצים הללו אינם חלק ממנהגי פורים ואף מסכנים את הסביבה. החשש הבסיסי הוא שעלול להיגרם נזק פיזי לנמצאים בסביבת הפיצוץ, אך סכנה זו אינה הבעיה היחידה בפיצוצי הנפצים. יש סוג שונה של פגיעה שאנחנו כחברה לא מביאים בחשבון, ואולי בשל כך מתייחסים בסלחנות יחסית לתופעה.
לצערנו, נסיבות החיים במדינת ישראל גורמות לכך שיש בתוכנו נפגעי חרדה לא מעטים. חלקם נפגעו בעטיין של מלחמות ישראל ופיגועי טרור, חלקם כתוצאה מתאונות דרכים או תאונות עבודה, ויש שכבר משחר ילדותם חרדתיים ללא סיבה שניתנת לזיהוי. בעוד קל לזהות אנשים בעלי נכות פיזית, נפגעי חרדה הם שקופים. הם יכולים להיות ידידים קרובים בעבודה או חברים של ילדים בבית הספר. 
חרדה היא תגובה פסיכולוגית או פיזיולוגית של הגוף שנוצרת עקב מתח, אי שקט ודאגה הנובעת מתגובת חירום של הגוף לסכנה. לעיתים החרדה תיגרם כתגובה מוגזמת למצב ממשי, ולעיתים נוצרת ממצבים שנתפסים כמאיימים, אף אם אינם כאלו. ההפרעות הללו יכולות להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד בצורות שונות ובעוצמות שונות. לקולות הנפצים יש השפעה חריפה על אנשים הסובלים מחרדה - לפעמים עד למצב של אשפוז פסיכיאטרי בעקבותיהם.
משנכנס אדר הקהילה כולה מרבה בשמחה, אולם עבור פגועי הנפש, ובעיקר נפגעי החרדה, חודש אדר עלול להיות סיוט וכאב גדול. הם נרתעים מקולות ההמולה והרעש ומעדיפים לא להיות חלק מאותה המולה, שבה הם חשים חוסר ביטחון ואי שקט נפשי. בחג הפורים יש דגש על הקהילתיות ואחריות הקהילה כולה לנעשה בה. חשוב גם ברגעי שמחה לשים לב לאנשים שזקוקים לנו, ולהשאיר אותם כחלק מהקהילה. 
מנהגי חג פורים נועדו ליצור קרבה וחיבור בינינו לסובבים אותנו - שליחת מתנות לאביונים, לאלו שלא יכולים לשמוח בשמחת החג, מתן משלוחי מנות גם למי שאינם מהחברים הקרובים לנו, וזאת כדי להדק את הקשרים.
דווקא בפורים עלינו לצרף לשמחת החג גם את עניי הנפש שבחברה - נפגעי החרדה ופגועי הנפש. אסור לנו להתעלם ממצוקתם בשם שמחת החג, ועלינו לעשות יותר כדי למנוע את התוצאות הנוראות שעלולות להיגרם מקולות נפץ מיותרים.
התפקיד המוטל עלינו כהורים הוא להדריך את ילדינו, לסמן גבולות ברורים ולא לאפשר להם להשתמש בנפצים. 

לא התקבלו תגובות
.

שיתוף ילדים בתפילה ובבית הכנסת

אם תחפשו בגוגל את המילים "מה עושים ילדים בבית הכנסת?" תמצאו כמעט שני מיליון תוצאות.

שו"תים הלכתיים שעוסקים במותר ובאסור, מאמרים בנושא הגיל המתאים להבאת ילדים לבית הכנסת, ואפילו שכירת מפעילים לילדים בשעות התפילה (בעיקר בקהילות בחו"ל).

מנעד הדעות בשאלה האם נכון להביא ילדים לבית כנסת הוא רחב. יש שאוסרים לחלוטין להביא תינוקות וילדים קטנים שאינם יודעים להתפלל לבית הכנסת, מכיוון שהם עלולים להפריע למתפללים ולסדר התפילה. לעומתם, יש המעודדים הבאת ילדים לבית הכנסת, על אף שאינם מתפללים, כדי שיספגו את אווירת התפילה.

לרגל יום המשפחה החל ביום ראשון, רבני ורבניות בית הלל מציעים רעיונות לשיתוף ילדים בתפילה ומקומם בבית הכנסת.

לחלק את אופן שילובם של הילדים לרמות שונות - כדי שהילדים יתחנכו להיות לצד הוריהם בתפילה, וכדי  שיהיו חלק ממשי ממנה, חשוב לכבד את היכולות השונות של ילדים בגילאים שונים. ההתייחסות השונה לכל שכבת גיל תאפשר לילדים להרגיש שיש ״אופק״ לגדילה ואתגר. בנוסף, צריך לזכור שכמו המבוגרים, גם הילדים באים ל״בית הכנסת״ ולא רק ל״בית תפילה״, והם מבקשים להתכנס עם חבריהם למשחקי הכדורגל והגומי...

הובלת התפילה כקבוצה – ניתן לתת לילדים ולילדות להוביל מהבימה את המעטפת של הכנסת והוצאת  ספר התורה. לפני הקריאה ילדי הגן יובילו את "אנעים זמירות" ו"שיר של יום", לא כמופע יחיד אלא בשיתוף קבוצתי. לאחר הקריאה ילדי היסודי יובילו את "תפילה לשלום המדינה", "אשרי" ו״ימלוך״. ניתן גם לשתף את ילדי היסודי בתפילת ליל שבת, הן כמובילי קבלת שבת (ביחיד או בקבוצה) והן באמירת פרק "במה מדליקין" בסיום קבלת השבת, כאשר מכינים מראש כרטיסים עם המשניות כסדרן וכל ילד מקבל משנה לקרוא בקול רם. לכל התפקידים הללו ניתן למנות גבאי ילד, שיהיה אחראי לגשת לילדים מראש ולוודא מי מבצע איזה תפקיד.

חידונים ופעילויות נושאי פרסים – פעילות אשר בחלקה הראשון כל הורה וילד לומדים יחד את הפרק של  אותו שבוע מפרקי אבות, פרשת שבוע וכדו', ובחלקה השני מתקיים חידון על החומר הנלמד. מומלץ לפרסם את אופי הפרסים לקראת האירוע ושהפרסים יהיו במקום הפעילות, וכשילד זוכה הוא יקבל את הפרס שלו מיד, לעיני כל הילדים. מדי תקופה כדאי גם לערוך הגרלה גדולה יותר, ולוודא שכל אחד מהילדים זוכה לפחות בפרס קטן.

פרויקט 'מתמידות שבתות בבוקר' – בנות בית ספר יסודי שמגיעות בשבת בבוקר לתפילה בציבור יקבלו כרטיסים שמזכים אותן בפרסים. לכל בת שתגיע לתפילה תוצמד בת בוגרת שתלווה אותה בתפילה ותעזור לה להתמצא בה. בזכות הליווי הבנות ירגישו "בעניינים" ובאופן טבעי הדבר יחבר אותן לתפילה בבית הכנסת. כדי לעודד את הבנות אפשר לקנות חומשים עם תפילות שבת מיוחדים לפרויקט או חומש אישי לכל בת. בסוף התפילה כל בת שהשתתפה בפרויקט מקבלת כרטיס, ובכל פעם כאשר מתחילים לקרוא חומש חדש בקריאת התורה ייערך "קידוש" למתמידות בו הן יכינו דברי תורה שיאמרו בקידוש ויחולקו להן פרסים. לעיתים אפילו עצם קיום ה'קידוש' יכול להספיק, והפרסים יחולקו מדי תקופה ארוכה יותר.

יצירת עניין בהקשבה לקריאה בתורה - כדי ליצור עניין לילדים בזמן הקריאה בתורה, אפשר לחוד חידה  מפרשת השבוע לילדי היסודי, החטיבה והתיכון, שכוללת שאלות שמעודדות את הילדים להישאר ולהקשיב לפרשה. את התשובות וכרטיסיות הפרס כדאי לחלק לילדי היסודי אחרי עליית "שלישי", כך שהציפייה להם ברורה וקצרה. לילדי החטיבה, הבוגרים יותר, ניתן לחלק בהפטרה.

שיתוף בני הנוער - להקפיד שמספר עליות בכל שבת יקבלו בני נוער. לשם כך כדאי למנות 'גבאי נוער'  שאחראי על החלוקה. כמו כן, כדי לחבר את הנוער לבית הכנסת מומלץ לציין גם אירועי החיים של הנוער והצעירים - רישיון, גיוס לשירות צבאי או לאומי, יציאה לישיבה או למדרשה, וכו׳.

ההמלצות נתנו על ידי הרבנית חני פרנק והרב מישאל ציון, חברי ארגון רבני ורבניות בית הלל.


התקבלו 3 תגובות
.

מפגש בית המדרש ההלכתי

פגישת בית המדרש ההלכתי  - סיוע לנכרים בשעת מצוקה

 ביום ראשון, כ"ד טבת (22/1) נפגש בית המדרש ההלכתי של הארגון לדון בשאלת סיוע לנכרים בעת מצוקה, בהמשך לכנס "לא נוכל להתעלם" שהתקיים בעשרה בטבת. בדיון דיברו עקיבא תור, ראש תחום תפוצות ודתות במשרד החוץ, ושיבי פרומן, מיוזמי קמפין ״ הסורים על הגדרות - Just Beyond our Border", איסוף תרומות לסיוע לילדים במחנות הפליטים בסוריה. 

הרבנית תהילה אליצור פתחה את הדיון בדברים הבאים :

בכנס 'לא נוכל להתעלם' עלתה בעיית הפער בין מקורות ההלכה העוסקים בסיוע לגוי,  לבין האופן בו אנו מתייחסים לנושא.  הפער, כפי שהציגה הרבנית חנה דרייפוס, נובע משינוי עצום בתנאי החיים בהם כתבו ועסקו חז"ל בנושא זה לבין מציאות חיינו: זכינו לחיות במדינה יהודית ריבונית ודמוקרטית,  זכינו אף לכך שסובלנות והתייחסות לאדם באשר הוא אדם הם חלק בלתי נפרד מעולמנו הערכי.  מאליה עולה השאלה באיזה אופן והאם בכלל אפשר לגשר על פער זה.  שלשה כווני התייחסות לשאלה עקרונית זו שמעתי בכנס:  
הרבנית חנה דרייפוס הציעה את הדרך של הרב אונטרמן בשאלת הצלת גוי בשבת : הרחבה מחודשת ומודעת של המושג ההלכתי 'דרכי שלום':  הפיכתו מהיתר חלש שהשימוש בו הוא מכורח הנסיבות ובדיעבד, למקור עקרוני – 'שאינו בבחינת מדת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא  נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה' [ציטוט מתוך מאמרו של הרב אונטרמן]  הרבנית חנה הציגה את היתרון הכפול של דרך זו: אמירת רלוונטית עכשווית, תוך השענות על שפה הלכתית.
הרב רא"ם הכהן הסכים עם תיאור הפער, אך טען כי דרך ההתמודדות אינה השענות על פרשנות כזו או אחרת של המונח  'דרכי שלום'. השענות כזו מחייבת פלפול ואפולוגטיקה. כאן יש צורך באמירה עקרונית וברורה: לעם ישראל יש תפקיד אוניברסלי והתפקיד מחייב התייחסות לסבלם של גויים. המקור לכך הוא ההוראה 'מציון תצא תורה' ודברי הנביאים המסמנים את היעד אליו צריך לשאוף עם ישראל:  "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג ט),  זו  המטרה שלנו  ואי אפשר לשאוף אליה מחד להתעלם מסבל העמים מאידך. 
כיוון שלישי העלה יהושע דרורי. הוא מציע ללכת בדרכם של חכמי המזרח בדורות האחרונים: פניה לחכמי הדור, דווקא משום שהם בדור הזה. זו לא אפולוגטיקה להסתמך על קריאתו המחודשת של הרב אונטרמן את המושג 'דרכי שלום'; ההסתמכות עליו נובעת מתוך הקרבה שלו למציאות בה אנו מבקשים לפעול.
הכיוונים השונים מחדדים את האתגר: ברור לנו שההיענות לסבל ואי ההתעלמות, הם  מבחינתנו לא רק צו מוסרי אלא צו יהודי.  האם צריך לשים את אצבע מדוייקת על מקורו?   האם כדברי הרב ראם אין טעם לחפש במקורות ההלכה וצריך לחזור לנביאים?  מה יהיו ההשלכות של צעד כזה?  האם, כהצעת הרבנית חנה, הפתרון הוא למצוא כלים ומונחים הלכתיים ולצקת לתוכם תוכן מחודש או אפילו חדש?  האם גישה הלכתית של חכמי המזרח בדורות האחרונים מציעה פתרון אחר?  
אני שמחה על הצפת השאלה והמשך העיסוק בה. האתגר לא צריך להרתיע.
השיח צריך להיות מבוסס על הסתכלות נכוחה בפער בין המציאות והתפיסות שלנו לאלו של הדורות הקודמים, ועל חתירה לשילוב של השענות על מקורות עם יכולת חידוש והתאמה.

מסקנות הדיון יפורסמו בחוברת הקרובה של בית הלל שתעסוק בסוגיית סיוע לנכרים בשעת מצוקה ונתינת צדקה לגוי.

לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - מתווה הכותל

עמדת בית הלל - מתווה הכותל

"ירוּשָׁלִַים הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל"

אתמול פורסם כי ראשי הסיעות הדתיות והחרדיות, הרבנים הראשים לישראל ורב הכותל דורשים מראש הממשלה לבטל את מתווה הכותל.

ארגון רבני ורבניות "בית הלל" סבור שמתווה התפילה בכותל צריך לאפשר ליהודים מכל הזרמים החפצים להתאחד לתפילה ליד שריד בית מקדשינו, לכבד את שם ירושלים, לייחד את שם הא-ל עליה ולהתאסף בכותל למטרה זו.

על מנת למנוע מחלוקת, שומה על הרבנים הראשיים ורב הכותל להיצמד למתווה שהוצע בעבר ולהקצות רחבה נפרדת לזרמים השונים. עקרון זה מוטל גם לפתחה של ממשלת ישראל במידה ובכוונתה לעגן את סדרי התפילה בכותל המערבי ובסביבתו בחקיקה.

יתר על כן אנו קוראים ליצור ברחבה הנוכחית עזרת נשים ראויה, מכבדת ומאפשרת יותר מזו הקיימת, ולהעביר את ניהול האתר לידיים שייצגו כהלכה את כל חלקי העם.


לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל - עמונה

עמדת בית הלל - עמונה

ארגון רבני ורבניות בית הלל כואב את כאבם הרב של תושבי היישוב עמונה על פינויים בכפייה מבתיהם, בהם ישבו כעשרים שנה. למרות הקושי והמצוקה של כל משפחה הנאלצת לעזוב את ביתה, חשוב שנמשיך לשמור ולחזק כל העת את לכידותו של עם ישראל.

אנו מאמינים שאהבת הארץ, כיבוד חוקי המדינה ואהבת העם אינם סותרים זה את זה, וגם במקרים בהם נוצר מתח בין ערכים חשובים אלה, עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לצמצם את הפערים הקיימים ביניהם למען ארץ ישראל, עם ישראל, ולשם השם.

אנו מחזקים את ידי אנשי עמונה שקראו למחאה ללא אלימות, וקוראים לשלטונות ולכוחות  הביטחון לנהוג בכבוד, מתינות וסובלנות כלפי המפונים בעת משברם הכבד על עקירתם מביתם בנחלת אבותינו. יתר על כן, אנו קוראים לממשלת ישראל למצוא פתרון חילופי ולדאוג להסדרת מעמדם ומגוריהם של התושבים המפונים כדי למעט את סבלם, כך שלא ישובו על עצמן טעויות העבר.


לא התקבלו תגובות
.

כנס בית הלל - יחד שבטי ישראל

 

כנס בית הלל - יחד שבטי ישראל

הרב לוקשטיין: "פסילת גיורים של רבנים על ידי הרבנות גורמת נזק לציונות"

 

באסרו חג סוכות,  נערך במרכז מורשת בגין בירושלים, כנס רבני בית הלל בסימן "יחד שבטי ישראל", אשר עסק בנושא הקשר בין יהדות ישראל לתפוצות. בכנס השתתפו יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, רב קהילת 'ישורון' בניו יורק הרב יחזקאל לוקשטיין, יו"ר רבני בית הלל הרב מאיר נהוראי, חבר הנהלת בית הלל ורב הקיבוץ לביא הרב יהודה גלעד, ורבנים ורבניות בית הלל.

בכנס הודגשה החשיבות בשמירה על אחדות עם ישראל וחיזוק הקשר החיוני בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. בתוך כך נערך בין הנוכחים דיון בדרכי פעולה אפשריות למימוש מטרות אלו.

יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי התייחס בדבריו לאחריותנו כלפי כלל העם היהודי: "בימים הנוראים אותם סיימנו רק אתמול הגיעו לבתי כנסת קונסרבטיביים ולבתי כנסת ורפורמיים שניים וחצי מיליון איש ברחבי העולם. אין עוד דרך להגיע אל האנשים האלה, בוודאי שלא בכמות הזו. האתגר שלנו היום הוא ללמוד כיצד נלחמים בהתבוללות ולא להאשים בהתבוללות זרם כזה או אחר. אני לא מודאג מחוסר הסכמה בין הזרמים, אני מודאג מהעמדה שנוקטת מדינת ישראל – היא משקיעה הרבה כסף כדי לשדר שאנחנו בית של כולם ומנגד הלכה למעשה פועלת הפוך בעניין".

רב קהילת 'ישורון' בניו יורק הרב יחזקאל לוקשטיין, אשר חתם בכנס את ביקורו בארץ הציג את הדרך החינוכית בה הוא מנהיג את קהילתו אל מול האתגרים השונים: "הקשר והרגש החם שלי לישראל לא נפגעו כאשר הרבנות הראשית פסלה הגיורים שלי, אולם זה מרחיק יהודים וזה דבר שיכול להפריד בנינו. אני לא מאמין בפלורליזם תיאולוגי, אני מאמין בפלורליזם פרקטי עלינו למצוא את הדרך המשותפת שכן אפשר לקבל ביחד. עלינו להפסיק לפחד ולפעול כדי לשבור את המחיצות בין הרפורמים לאורתודוכסיים".

יו"ר ארגון בית הלל הרב מאיר נהוראי: "העם היהודי משלם מחיר יקר על הנתק בין החברה בישראל ליהדות התפוצות. הנתק שנובע בעיקרו מחוסר הכרה ומחוסר ידע בסיסי, מביא בסופו של דבר להתבוללות גוברת והולכת. חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות ושיתוף פעולה בין קהילתי הוא שימנע את הגדלת היקף ההתבוללות ויעזור להתמודדות משותפת עם האתגרים השונים בארץ ובתפוצות."


לא התקבלו תגובות
.

לעמוד הקודם לעמוד הבא