עוד

  1. מדינת ישראל
  2. מעמד האשה ביהדות
  3. תורה וחברה
  4. עמדות בית הלל
  5. בית המדרש ההלכתי
  6. ?מי בבית
  7. חדשות

חיפוש

חפש

פייסבוק

על סדר היום

כנס המועצה הציבורית השני

כנס המועצה הציבורית ה- 2 התקיים באכסניית פוריה

 

כנס המועצה הציבורית השני של ארגון רבני בית הלל התקיים באכסניית פוריה הסמוכה לטבריה בימי חמישי ושישי ב- 6-7.6. בכנס השתתפו כמאה רבנים, רבניות, אנשי עסקים, אישי ציבור ורוח השותפים במועצה הציבורית של הארגון.

 

לאורך הכנס התקיימו דיונים מעמיקים אודות הכיוונים העתידיים של ארגון בית הלל לאור הצרכים של החברה הישראלית.

 

בדיונים סביב שולחנות עגולים נוצר שיח ערני בנושאי הליבה בהם עוסק הארגון וביניהם: תרבות וחברה, יהדות התפוצות, שבת במרחב הישראלי, חקיקה בנושאי דת ומדינה, מעמד האשה בחברה, גיור, עגונות ומסורבות גט, יחסי דתיים-חילוניים, מענה להתפתחויות במדע ובטכנולוגיה, סוגיות לבוש וצניעות, תנועת ההתחדשות היהודית ועוד.

 

 

בנוסף בהמשך הכנס שולבו פעילויות גיבוש, היכרות וסיורים חווייתיים בכדי להעמיק את ההיכרות בין חברי המועצה לרבני ורבניות הארגון.

 

בארגון מציינים כי לכנס חשיבות רבה היות וההחלטות מהכנס מהווים התשתית לבניית תוכנית עבודה של הארגון לשנת תשע"ה.

 

אשתקד, ההחלטות שהתקבלו הוצאו לפעול בין היתר, באמצעות קמפיין 'שבת ישראלית', פסקי הלכה בנושאי שרות נשים בצבא, סוגיית העגונות, גיור, חובת תשלום מסים, יחסי דתיים חילוניים והיחס לברית הזוגיות ע"פ ההלכה.

 

נשיא אוניברסיטת בר אילן, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, חבר המועצה הציבורית, אמר בפתיחת הכנס, כי השיטה של ארגון בית הלל אינו "שלנו יש שיטה והיא הצודקת אלא של 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'".

 

הרב הרשקוביץ אמר "כי בתורה כתוב ויחן שם ישראל כנגד ההר כאיש אחד ובלב אחד. ויש לשים לב למה שרש"י לא אמר: כאיש אחד בדעה אחת וזאת משום שאין דבר כזה, אבל יתירה מכך מהיות שאם היו כאיש אחד בדעה אחת לא היו מוכשרים לקבל תורה.

על אותו משקל נאמר על דברי בית הלל ובית שמאי 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', ולא אלו דברי אלוקים חיים ואלו דברי אלוקים חיים, אלא בדווקאאלו ואלו.  אנו יודעים ש​קשה לממש את הרעיון של אחדות עם שוני בדעות וזו הסיבה שלרב שיח, ההרמוניה שאנו מוצאים בכנס היום יש מעלה חשובה ביותר.


לא התקבלו תגובות
.

צו גיור

ארגון רבני בית הלל מסמנים את היעד הבא גיור

 

ארגון רבני בית הלל, מצטרף ככח מרכזי לפורום 'צו גיור' המאגד בתוכו ארגונים הפועלים לקידום פתרונות לבעיית הגיור בישראל. בארגון מצביעים על בעיה חמורה המאיימת על זהותה היהודית של מדינת ישראל ועשויה להביא לסכנה קשה של נישואי תערובת בחברה הישראלית.

 

על פי אומדנים ממשלתיים, במדינת ישראל חיים היום למעלה מ 300,000 אנשים שעלו לארץ בשלושים השנה האחרונות על פי חוק השבות, מרביתם מחבר העמים ואשר אינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה. הדור השני של העולים השתלב באופן מלא בחברה הישראלית, כאשר הצעירים רואים עצמם כישראלים לכל דבר, נושאים שמות ישראלים, משרתים בצה"ל, חוגגים את חגי ישראל ומשולבים במערכת החיים בישראל.

 

כיום מערכת הגיור הנוכחית הפועלת במסגרת בתי הדין לגיור של הרבנות הראשית ובמסגרת בתי הדין של הצבא, מגיירת כאלפיים מתגיירים בשנה. בד בבד, לאוכלוסייה זו נולדים כארבעת אלפים תינוקות בשנה, דבר המגדיל באופן ניכר את הבעיה משנה לשנה. "סכנה גדולה של נישואי תערובת מרחפת על החברה הישראלית, וצו השעה הוא לפעול כדי להגדיל את מספרי הגיור ולמזער סכנה זו" מבקשים להדגיש בארגון. כאמור, רבני בית הלל יפעלו כחלק מהפורום כדי להנגיש את הגיור ולהפכו לבר השגה עבור אוכלוסייה זו.

 

מנכ"ל ארגון רבני בית הלל, הרב רונן נויבירט אומר כי " אנו נמצאים בסכנה הולכת וגדלה של נישואי תערובת בישראל. המצב הנוכחי מהווה פצצת זמן מתקתקת ומסכן מהותית את עתידה של החברה הישראלית. ככל שהשנים נוקפות, המספרים גדלים, ההתערות בחברה גדלה וממילא הדבר מהוה סכנה ממשית ליהדותה של מדינת ישראל. ההתנגדות  כיום לפעילות למען הנגשת הגיור והפיכתו לבר השגה, אין בה חומרא כי אם פרצה גדולה שעשויה להביא לנישואי תערובת במספרים גדולים, כאן במדינת ישראל".

 

 את הקמת פורום "צו גיור" יזם "בית מורשה". עוד חברים בפורום 'צו הגיור' , קשת של ארגונים ובהם אור תורה סטון, עם-שלם של הרב חיים אמסלם, "אמונה" - תנועת האישה הדתית - לאומית, עיתים, נאמני תורה ועבודה, מכון הארי טריגובוף, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מיפעלות הציונות הדתית, תנועת הקיבוץ הדתי, המכון לאסטרטגיה ציונית ועוד.


לא התקבלו תגובות
.

המועצה הציבורית של בית הלל (בית הלל)

כנס היסוד של המועצה הציבורית של בית הלל, ייערך ביום חמישי, י"ט בתמוז תשס"ג.

המועצה כוללת מעל למאה מנהיגי ציבור בתחומי העשייה והפעילות השונים בחברה הישראלית הכוללת בין השאר אנשי אקדמיה, תקשורת, חינוך, עסקים, משפט ועוד. בכנס ישתתפו מעל ל-150 איש מקרב חברי המועצה ומקרב הרבנים והרבניות של בית הלל. הכנס יעסוק בדרכים להובלת שינוי חברתי בענייני דת, חברה ומדינה.

בחלק הארי של הכנס יתקיימו דיונים בשולחנות עגולים בנושאים שעל סדר היום הציבורי הכוללים בין השאר את מעמד האישה בעולם היהדות, בעיית העגונות ומסורבות הגט במדינת ישראל, צבא והלכה, סוגיית הגיור במדינת ישראל, יחסי דתיים וחילוניים, הנישואין בישראל, צדק חברתי, מערכת החינוך בישראל, היהדות ומערכת המשפט בישראל, היחס לזרים במדינת ישראל, תרבות יהודית וישראלית ומעמדה של השבת במרחב הציבורי.

בנוסף, יתקיים מושב נבחרי ציבור שיעסוק בדרכים ליצירת זהות יהודית משותפת בחברה הישראלית בהשתתפות השר אורי אורבך, סגן השר זאב אלקין, ח"כ עליזה לביא, ח"כ אלעזר שטרן ובהנחיית הרב יהודה גלעד.
את הכנס יסכמו ג'קי לוי, פרופ' ורד נועם ופרופ' בני איש שלום.

המועצה הציבורית קמה לצד הגוף הרבני של בית הלל, כדי לממש את חזון השותפות עם הציבור. מהותו של ארגון בית הלל הוא הקשבה לציבור והשותפות עם כלל ישראל, רבני בית הלל מאמינים, כי בתקופתנו אין אפשרות להנהגה תורנית לפעול במנותק מן הציבור אם ברצונה להיות רלוונטית. מטרת המועצה הציבורית היא למפות את האתגרים המרכזיים העומדים בפני החברה הישראלית בנושאי יהדות, דת ומדינה ולחשוב יחדיו על דרכי פעולה להתמודדות מול אתגרים אלו.


לא התקבלו תגובות
.

ערב שו"תים ושרים עם רבני ורבניות "בית הלל" התקיים ב"גולה" בפתח תקווה (בית הלל)

כשרבנים ורבניות מתכנסים יחד, זה בדרך כלל קורה בבית הכנסת או ביום עיון תורני. אך קבוצת רבנים ורבניות מ"בית הלל" החליטה לחשוב מחוץ לקופסא, ולהצטרף לאירוע תרבות צעיר של מפגש ייחודי עם צעירים וצעירות בני המגזר הדתי.

הרבנים והרבניות של "בית הלל": הרב צבי קורן, הרבנית אושרה קורן, הרב אוהד טהרלב, הרבנית ד"ר חנה פרידמן והרב שרון שלום הגיעו ביום שני, ב' תמוז, לאירוע "שות"ים ושרים" ב"גולה" בפתח תקווה. 

הרבנים קיימו שיח מרתק, פנים אל פנים, באווירה ייחודית, בשילוב שתייה ומוזיקה טובה. הרבנים והרבניות עסקן בנושאים שעל סדר היום הציבורי והמגזרי בין השאר על כשרות במרחב החילוני, אליטיזם דתי, הלכה ישראלית, שותפות נשים במרחב הציבורי ועוד.


לא התקבלו תגובות
.

עמדת בית הלל בנושא שעון קיץ (בית המדרש ההלכתי של בית הלל)

נציגי משרד הפנים פנו אל ארגון בית הלל בבקשה לחוות את דעתנו ההלכתית בנושא שעון הקיץ.

בית המדרש ההלכתי כתב בנייר עמדה שהדיון על שעון קיץ אינו דיון על נושא הלכתי, אף שיש לו השלכות הלכתיות.

השיקול המרכזי עבור מקבלי ההחלטות צריך להיות טובת המשק הישראלי וענייני בטיחות שונים. יש מקום להתחשב גם בצרכים של הציבורים השונים בתהליך קבלת ההחלטות, אך בוודאי שאין להפוך נושא זה למוקד מריבה ועימות נוסף בין הציבור הדתי לציבור החילוני. אם התאריך לסיום שעון הקיץ, לא יחול אחרי ה 25 באוקטובר, תהיה בכך בהחלט התחשבות ראויה בציבור הדתי.

משרד הפנים אימץ את העמדה של בית הלל ובעקבותיה, בשל שיקולי טובת המשק, הוארך שעון הקיץ עד לסוף חודש אוקטובר.


לא התקבלו תגובות
.

כנס הרבנים הרביעי של בית הלל (בית הלל)

כנס רבני בית הלל הרביעי בנושא "דמותה של הרבנות בישראל" התקיים מיד לאחר חג הפסח בהשתתפות עשרות רבנים ורבניות

המושב הראשון בכנס עסק בנושא מערכת בתי הדין בישראל בו השתתפו הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה" ורשת בתי הדין "גזית", הרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת וראש מוסדות אור תורה סטון והרב ד"ר שאול פרבר, ראש מכון עתים.

הפאנל עסק באתגרים הקיימים במערכת בתי הדין במתכונתם הנוכחית וביתרונות וחסרונות שבהקמת מערכת בתי דין אלטרנטיביים. במושב זה אמר הרב יוסף כרמל "אנחנו צריכים לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון, וזה לא סותר את דין תורה. אני לא רוצה לגור במדינה שאין בה בית משפט עליון חזק. אם רוצים להקים מערכת בתי דין אלטרנטיבית – אסור להרוס את מה שקיים, לפני שאתה מוכיח שיש לך אלטרנטיבה אמיתית."

המושב השני עסק בנושא הרבנות הראשית ורבנות עיר ובו השתתפו הרב דוד סתיו רב העיר שהם ומועמד למשרת הרב הראשי שפרש את חזונו בנוגע לדמותה של הרבנות ועתידה בישראל. ד"ר הדר ליפשיץ והרב אילעאי עופרן הציגו את המודל הקהילתי להפרטת הרבנות של תנועת נאמני תורה ועבודה. "לרבנות הראשית תפקיד מרכזי ביצירת הלכידות החברתית בחברה הישראלית, תפקיד היסטורי חשוב ביצירת תא יהודי משותף של מרבית עם ישראל" כך אמר הרב סתיו בכנס "התפקיד השני של הרבנות הראשית היא להוות כתובת אמיתית לשיח רוחני אמיתי. לצערי, זה לא קיים היום ברבנות. כל נושא חברתי וכלכלי שעלה עד היום על סדר היום בחברה הישראלית – לא זכה לשום התייחסות והתמודדות ערכית של הרבנות. הרבנות צריכה לשמש קול של תורה וערכים".

הכנס נחתם במושב בנושא מערך הכשרות במדינת ישראל בו השתתפו הרב אהרן ליבוביץ' חבר בית הלל והרב זאב וייטמן, ראש בית המדרש ההלכתי של בית הלל ורב חברת ת תפקיד מרכזי ביצירת הלכידות החברתית בחברה הישראלית, תפקיד היסטורי חשוב ביצירת תא יהודי משותף של מרבית עם ישראל", כך אומר היום המועמד לרב הראשי לישראל, הרב דוד סתיו, בכנס רבני בית הלל, העוסק בדמותה של הרבנות בישראל.

הרב סתיו תקף בדבריו את המודל הקהילתי, שמציגה תנועת נאמני תורה ועבודה, שמשמעותו הפרטת הרבנות הראשית לרבני קהילות בערים השונות,שיקבלו שכר מטעם המדינה: "המודל הקהילתי, שמציגה תנועת נאמני תורה ועבודה, מהווה בעצם אישור לנישואין אזרחיים בישראל והוא בעייתי ביותר מבחינה זו. מימוש של המודל הזה מחסל את הנישואין הדתיים במדינת ישראל".

הרב סתיו ציין עוד, כי "התפקיד השני של הרבנות הראשית היא להוות כתובת אמיתית לשיח רוחני אמיתי. לצערי, זה לא קיים היום ברבנות. כל נושא חברתי וכלכלי שעלה עד היום על סדר היום בחברה הישראלית – לא זכה לשום התייחסות והתמודדות ערכית של הרבנות. הרבנות צריכה לשמש קול של תורה וערכים. החברה הישראלית מחפשת סמל ייצוגי לתורה. בחודשים האחרונים אני מבלה הרבה מאד עם אנשים חילוניים. אני לא זוכר שהחברה הישראלית עסקה אי פעם באינטנסיביות כזו בבחירת הרב הראשי, כמו בבחירות הללו, הציבור החילוני מחפש את קול הרבנות הציונית, הקשובה. יהדותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית הוא נושא שקשור ושייך לכולם. גם אדם חילוני רוצה זיקה ליהדות. גם אדם חילוני היה רוצה שהילד שלו יתחתן עם יהודי או יהודיה.

לרבנות הראשית יש פוטנציאל אדיר לקרב את האנשים – ויש לה פוטנציאל אדיר לעשות את ההיפך הגמור. אם היינו מקימים לשכת רישום לנישואין באוניברסיטת תל אביב, אם היינו יוצרים מפגשים של צעירים בעקביות עם המערכת – הכל היה נראה אחרת. התהליך היום מסורבל ולא ידידותי. אם מייצרים תחרות בתוך המערכת – זה יועיל למערכת. הרבנות המקומית תיאלץ לשפר את השירותים שלה, אם ייפתחו אזורי הרישום.

הרב סתיו ציין בדבריו, כי הקשיים הגדולים ביותר אותם הוא חווה במסגרת המרוץ לתפקיד הרב הראשי, הם דווקא מתוך העולם הדתי הלאומי החרדל"י, לדבריו משום שזה מאבק על החברה הישראלית ולהיכן היא הולכת.

הרב סתיו סיים את דבריו ואמר, כי "הרבנים צריכים להתמודד עם קשיים ולתת פתרונות. אנחנו צריכים להביא מנהיגות רבנית ורוחנית, אחרת ניכנע לעסקנים חרדיים, שמבקשים לקבע את ההלכה בעולם של פוליטיקה ואינטרסים. כולנו צריכים להיות שותפים למערכה הזו, לכינונה של רבנות ראשית ממלכתית קשובה
"תנובה".


לא התקבלו תגובות
.

ארגון רבני בית הלל יוצא בעמדה בנושא רחבת הכותל והר הבית, לקראת יום ירושלים ה´תשע"ג (בית הלל)

תומכים במהלך לכינון שלוש רחבות ברחבת הכותל | קוראים לממשלת ישראל להפסיק את השפלת היהודים בהר הבית ולמצוא דרך שתאפשר תפילה ליהודים במקום הקדוש

ערב יום ירושלים, ארגון בית הלל מצא לנכון לצאת בעמדה רשמית, המתייחסת לנושא המחלוקת בדבר רחבת הכותל וכן בדבר הסדרי התפילות בהר הבית.

אנו תומכים בפתרון אשר יאפשר מחד, לכל הפלגים בעם ישראל לעלות לכותל המערבי ולהתפלל שם, ומאידך, ייעשה מבלי לפגוע בכבוד רחבת הכותל הנוכחי ובקדושתה. לפיכך, כינון שלוש רחבות בכותל מסתמן כפתרון ראוי למדינה יהודית ודמוקרטית, המבקשת לתת ביטוי לחופש הפולחן לצד מחויבות למסורת ישראל.

אנו מצפים שהפתרון המוצע יביא לכך שהכותל המערבי ימשיך להיות סמל של קדושה עבור האומה ויהווה מוקד משיכה עבור כלל עם ישראל ובד בבד ימנע עימותים מבישים ברחבת הכותל המקודשת, ירושלים המאוחדת הייתה מאז ומעולם מקור לאחדות האומה ופירוד לבבות ושנאת חינם הם אלו שהביאו לחורבנה ואסור שהכותל המערבי יהפוך למוקד של מריבה, מחלוקת ושנאת אחים. 

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר עבור העם היהודי ולא יעלה על הדעת שיהודים העולים להר תוך שמירת ההלכה, על פי הפוסקים המתירים זאת, ירגישו מושפלים ותמנע מהם האפשרות להתפלל במקום. אפליה על בסיס דת, כאשר למוסלמים ניתנת האפשרות להתפלל במקום קדוש זה ואילו על יהודים נאסרת התפילה, הינה דבר בלתי קביל בעליל במדינה דמוקרטית. למותר לציין, כי כל הדיונים והמאבקים סביב התפילות במקומות הקדושים חייבים להתבצע תוך כיבוד החוק ורשויות האכיפה, כראוי למדינה דמוקרטית. אנו קוראים לממשלת ישראל למצוא פתרון הולם שיאפשר תפילת יהודים במרחבי הר הבית, ויפסיק את אפליית היהודים המנועים מקיום תפילות, פרטיות וציבוריות, במקום הקדוש לעם היהודי.


לא התקבלו תגובות
.

ארגון בית הלל נגד "האח הגדול" (בית הלל)

"תוכניות כגון האח הגדול, בהן השיח רווי בגסויות והחפצת נשים, רומסות את צנעת הפרט ונותנות לגיטימציה לפורקן יצרים בלתי מרוסן. תוכניות אלו הינן אנטי מוסריות ומשבשות את הסדרים החברתיים" בנייר עמדה שמפרסם הארגון מצוין כי תרבות הריאליטי מסיבה נזק כבד, בעיקר לבני הנוער, וקוראים לציבור להימנע מלצפות בתוכניות אלו

בנייר עמדה שמפרסם הארגון, טוענים רבני הארגון, כי תוכניות ריאליטי כגון האח הגדול, הישרדות ואחרות, מסיבות נזק מוסרי ותרבותי לציבור ובעיקר לבני הנוער וקוראים לציבור להימנע מלצפות בתוכניות אלו.

בנייר העמדה, נכתב כי " תוכניות מסוג זה נותנות פעמים רבות לגיטימציה לחולשות מוסריות ולפורקן יצרים בלתי מרוסן. תוכניות אלו מעצימות פגמים וסטיות אשר שוברים את הגבולות והנורמות שמציבה החברה. כאשר אחוזים גבוהים בחברה צורכים באופן קבוע את המסרים של תוכניות אלו, הדבר עשוי לשבש את הסדר החברתי בשל רמיסת ערכים מוסריים והלכתיים רבים".

בין הסיבות להתנגדותם של רבני בית הלל לתוכניות הריאליטי בטלוויזיה הם מונים את הפגיעה באחד מן הערכים המרכזיים ביהדות, ערך צנעת הפרט, "תוכניות אשר בהגדרתן מנטרלות כל ערך של פרטיות וצניעות, כגון האח הגדול, פוגעות אנושות ביכולת לחנך לערכי הצניעות", נכתב בנייר העמדה.

עוד מציינים רבני הארגון, כי בתוכניות ריאליטי רבות יש משום החפצת נשים והחצנת מיניות וכל אלו, לדברי רבני הארגון, פוגעים ומוזילים את המושג העמוק של אהבת אמת. חלק גדול מן התוכניות הללו עוסק בהחפצת נשים והפיכתן לאובייקט מיני: "שיח מחפיץ מסוג זה עשוי לחלחל גם לחברה ולפגוע במעמד האישה ובכבודה".

עוד מצוין בנייר העמדה, כי גם ערך הדיבור ושמירת הלשון נפגע ונפגם בתוכניות אלו.

"היהדות עוסקת רבות בנקיות הדיבור ובשמירת הלשון. האדם נבדל מן הבהמה ביכולתו לשלוט על דיבורו. חלקן של תוכניות הריאליטי מאפשר ומעודד את הדיבור הנמוך והגס ביותר לעיני המצלמה, תוך ניצול נקודות החולשה והקושי של המתמודדים בתחרות. בחלקן של תוכניות אלו, לא ניתן למצוא ולו פרק אחד ללא קללות וגסויות. קשה למצוא בתוכניות אלו דוגמאות חיוביות של שיח אמיתי ותרבות דיבור ראויה, במובן של ניהול דיון מהותי, הקשבה והאזנה. חשיפה ממושכת לשפה זולה ושיח רדוד, משחיתה את עדינותו של האדם ומסיבה נזק מוסרי ורוחני לחברה ובפרט לבני הנוער", כותבים רבני בית הלל. רבני הארגון מציינים עוד, כי גם ערכים כגון רעות והגינות נפגמים בתוכניות אלו, וכן יש בתוכניות אלו הרבה מן החמדנות ומן החומריות ומסחור של האמת, המזיקים לחברה כולה.

רבני בית הלל מציינים גם ערכי יסוד בסיסיים של היהדות, כגון שמירת כשרות, נפגמים בתוכניות ריאליטי שונות – ויש בכך פגם מוסרי וערכי.

הרב רונן נויבירט, מנכ"ל ארגון רבני בית הלל מדגיש, כי הארגון אינו נגד צפייה בטלוויזיה כלל וכלל: " תרבות זו מביאה ברכה עם חשיפה לתחומים רבים, העשרת הידיעות, חידוד הרגישות המוסרית והרחבת עולם החוויות של הצופה. עם זאת, יש בתרבות זו גם סכנה של רדידות מסרים, העדפת רייטינג על פני איכות, תכנים מזיקים של אלימות, מין ועוד. באופן בסיסי, איננו נגד צריכת תרבות זו, תוך כדי שימת גבולות מוסריים והלכתיים"


לא התקבלו תגובות
.

כנס רבני בית הלל הרביעי (בית הלל)

הכנס ייערך לאחר חג הפסח ויעסוק בדמותה של הרבנות בישראל

המושבים בכנס יעסקו בנושאים מערכת בתי הדין בישראל, רבנות ראשית ורבנות עיר ומערך הכשרות בישראל. במושב שיעסוק ברבנות ראשית ורבנות עיר בישראל יישא דברים המועמד למשרת הרב הראשי לישראל ורב העיר שהם, הרב דוד סתיו. הרב סתיו יפרוש בפני רבני ורבניות בית הלל את חזונו בנוגע לדמותה של הרבנות ועתידה בישראל. עוד יוצג במושב זה המודל הקהילתי להפרטת הרבנות, של תנועת נאמני תורה ועבודה, מפי הרב אילעאי עופרן.

במושב שיעסוק במערכת בתי הדין בישראל יישאו דברים הרב שלמה ריסקין, רב העיר אפרת וראש מוסדות "אור תורה סטון" והפרופ' בני איש שלום, בנושא מערכת בתי הדין בישראל והאפשרות להקמת מערכת בתי דין אלטרנטיביים.

הכנס ייחתם במושב שידון במערך הכשרות בישראל, ובו יישאו דברים הרב זאב וייטמן, רב חברת תנובה וראש בית המדרש ההלכתי של בית הלל והרב אהרן ליבוביץ', חבר בית הלל.

במסגרת הכנס, תיערך השתלמות לרבני ורבניות בית הלל בנושא מערך הקבורה בישראל והדרכים להפיכת הטקס לקשוב לצרכי הציבור.


התקבלו 1 תגובות
.

בית הלל ואתר NRG יהדות במיזם חדש (בית הלל)

ספריית היהדות השלמה!

בימים אלו משיקים NRG יהדות ובית הלל את פרויקט ה"רבצט", במסגרתו משיבים רבני ורבניות בית הלל על שאלות שונות ביהדות ומגבשים את האינציקלופדיה השלמה למדעי היהדות.

לצפייה בקטעי הוידיאו האחרונים לחץ/י כאן


לא התקבלו תגובות
.

המועצה הציבורית של בית הלל (בית הלל)

שותפות בית הלל עם אישי מפתח בחברה הישראלית, לגיבוש וקידום סדר היום ומטרות בית הלל

המועצה הציבורית של בית הלל, אחד מן הגופים החשובים והמשפיעים בארגון, במסגרתו מקיים הארגון שותפות פעילה עם אישי מפתח בחברה הישראלית, לגיבוש וקידום סדר היום ומטרות בית הלל, מתגבשת והולכת בימים אלו ממש.

המועצה הציבורית, אשר חבריה, כאמור, הנם אישי מפתח בחברה הישראלית בתחומי החינוך, העסקים, האקדמיה, התקשורת ועוד, תתכנס לכנס הייסוד בקיץ הקרוב, בו ייקבעו מטרות ויעדי בית הלל לשנה הקרובה והדרכים להשגתם.
וועדות המשנה במועצה הציבורית יחלו אף הן בפעולתן, למען השגת מטרות אלו.


לא התקבלו תגובות
.

בית הלל שותף ליום העולמי למחלוקת לשם שמיים (בית הלל)

בית הלל שותף לייסוד היום העולמי למחלוקת לשם שמיים, החל בט´ באדר, פרי יוזמתם של מכון פרדס ללימודי יהדות.

יום זה מבטא ניסיון כלל עולמי לנהל סכסוכים ברוח קונסטרוקטיבית ושיתופית. רבני בית הלל יעסוק בנושא זה בקהילותיהם ברחבי הארץ.

לפני כ-2000 שנה, ביום ט’ באדר, התפרצה המחלוקת בין בית הלל ובין שמאי, שהייתה עד אז מחלוקת בונה, לשם שמיים לכדי סכסוך אלים והרסני, שהוביל למוות רב (3000 איש לפי מספר מקורות). על יום זה נאמר, שהיה טרגי באותה רמה כמו היום שנבנה העגל הזהב. (שמות ל"ב: כ"ח).

יום זה הוכרז כיום צום (שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות תענית ס’ תקפ), אך לא צויין כך. מרכז פרדס לניהול ויישוב סכסוכים, יחד עם ארגונים ברחבי העולם, מבקש להשיב על כנו את היום הקצת נשכח הזה ללוח שנה היהודי, יום שיהיה מוקדש ללימוד ועשיית מחלוקת לשם שמיים (יישוב סכסוכים קונסטרוקטיבי), ומודלים יהודים נוספים של יישוב סכסוכים.

יוזמי היום אומרים, כי דרך הנצחת ט' באדר בצורה זאת, נהיה ראויים להפוך יום צום טרגי ליום מלא שמחה, כמו שהשולחן ערוך מסיים את פרקו לגבי ימי צום, כולל את ט' באדר: "ולעתיד לבוא יהפכם ה' לששון ולשמחה".


לא התקבלו תגובות
.

לעמוד הבא