עוד

  1. בית הלל - בואו להכיר
  2. מי אנחנו
  3. הורדת חוברות
  4. רבני בית הלל
  5. בתקשורת
  6. לתמיכה בבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

שנת השמיטה - הלכות , ערכים , והנחיות מעשיות


(בית המדרש ההלכתי)

 

 

 

 

ב"ה

שמיטה

הלכות – ערכים – והנחיות מעשיות

לאחר שנות הגלות הארוכה, זכינו לשוב לארצנו ויש באפשרותנו לקיים את המצוות התלויות בארץ. מצוות השמיטה מטילה לחיקנו אתגרים אף אם אין אנו חקלאים עובדי אדמה. לעירוניים שבנו, שני מוקדים מרכזיים בהשתתפות בקיום מצוות השמיטה: גינת הנוי וצרכנות שמיטה מושכלת.

ערנות כלפי תחומים אלו מנחילה לנו במשך השנה את חשיבות הנאמנות הדתית, את חובת הסולידריות האנושית והלאומית ואת המורכבות הגדולה בדבר הקשר שלנו לארץ ישראל.

 

הנחיות לצרכן בשמיטה

מה נאכל בשנה השביעית? הפרסומים, המאמרים והקריאות בעיתונות יוצרים בלבול. ננסה 'לעשות סדר'.

התורה מגבילה את השימוש בקרקע, הפקת פירותיה והשימוש בהן, בשנה השביעית. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'! אלו פירות וירקות מותר וראוי לצרוך?

הפירות אותם נפגוש בשוק עשויים להגיע ב- 4 ערוצי שיווק:

  1. 1.      פרות וירקות הנמכרים ללא מקור ידוע וללא השגחה.
  2. 2.      פרות וירקות שיש להם אישור שגודלו ושווקו על בסיס 'היתר מכירה'.
  3. 3.      פרות וירקות המשווקים בדרך של' אוצר בית דין'.
  4. 4.      משווקים שמתייחדים לשיווק פרות וירקות בשמיטה – חנויות שמיטה [בעיקר במרכזים חרדיים] ואוצר הארץ. המייחד קבוצות אלו, שהן אינן סומכות בשיווקן על היתר המכירה.

לדעתנו, המוצא הערכי לשיקול בבחירת הפרי עומד על שלושה יסודות:

א.      יש להקפיד לקנות מוצרים כשרים.

ב.      יש לתמוך בחקלאות יהודית [לפחות להימנע מפגיעה בה]. ובהתמודדות עם אתגרי השביעית בדרך שנותנת מענה לכלל ישראל[1].

ג.       יש לתת כתף ככל האפשר לחקלאים המשקיעים ממרצם וממונם להתקדם בשמירת שמיטה כהלכתה[2].

 לכן בשנה השביעית אין לרכוש פירות וירקות מקבוצה 1. יתכן ופירות אלו גודלו בקרקע שלא נמכרה ויבולה באופן פשוט אסור באכילה[3].

ניתן לרכוש פירות מהיתר מכירה[4]. פירות אלו מצויים בדרך כלל ברשתות השיווק הגדולות. יש לשים לב לתעודה המאשרת כי אכן הפירות מגיעים מיבולי קרקעות שנמכרו.

ברשתות השיווק יופיעו גם פירות של 'אוצר בית דין'. גם הם טובים לצריכה. יש להקפיד בהם על קדושת פירות השביעית.

מקבוצה 4 יש לבחור במשווקים כמו 'אוצר הארץ'[5] המקפידים לשווק יבול ישראלי שלא פוגע בחקלאות היהודית וחלק מן המצע שלהם תומך בחקלאים המקדמים את שמירת השמיטה כהלכתה[6].

 

 

 

גינות פרטיות וציבוריות בשמיטה

 

זכינו לגור בארץ ישראל ולגדל בה גינות. הגינה היא הזדמנות לקיים מצוות שמיטה כראוי ללא "לחץ" של בעיות פרנסה. בכך נקיים באדמתנו - "ושבתה הארץ שבת לה'". שמירת שמיטה אינה מחייבת גינה עזובה ועצובת רוח. ניתן לקיים גינה נאה תוך הקפדה על ההלכה, אף כי ברור שיהיו דברים שיפגעו במידה מסויימת בשל שמירת הלכות השמיטה.

 

 

עקרונות והוראות כלליות

בגינות הנוי הפרטיות אין כל היתר לסמוך על 'היתר המכירה' ויש להקפיד לשמור בהן על השמיטה כהלכתה. הכלל בכל המלאכות הוא: 'לאוקמי מותר' - מותר לבצע מלאכות על מנת לקיים את הגינה ולשמור את המצב הקיים של הצמח או כדי למנוע פגיעה קשה בו. 'לאברויי אסור' - אסור לבצע מלאכות שמטרתן שיפור  של הצמח. 

לכן, יש להימנע מכל זריעה, שתילה או נטיעה של צמחים, פרחים, שיחים, דשאים ועצים בכל שנת השמיטה. כמו כן, יש להימנע מכל עיבוד קרקע כהכנה וכהכשרה לזריעה, שתילה או נטיעה בשביעית או לאחריה. איסור זה כולל חרישה, קלטור, סיקול ויישור שטח לצורך הכשרתו לעיבוד, שתילה או  זריעה.

עם זאת, מותר לטפל בגינה ככל הנחוץ על מנת לשמור (לקיים) על הצמחים, הפרחים, העצים והמדשאות. מותר לדאוג להמשך קיומם הנאה והפורח בשנת השמיטה ולא רק לשמור שלא ימותו. לכן, מותר להשקות בשמיטה בהתאם לנדרש על מנת שהצמחיה תראה נאה, ירוקה ופורחת, אך אין לדשן, לזבל ולהוסיף חומרים אחרים המשבחים ומטייבים את הצמח או האדמה, מלבד במקרים מיוחדים.

לצורך ההשקיה מותר גם לטפל במערכות ההשקיה, לפרוס או לתקן צנרת, טפטפות או ממטרות ואם יש צורך מותר גם לחפור בקרקע לצורך הנחת צנרת או מערכת טפטוף.

פעילות של חיפוי קרקע ליצירת גינות דומם או למניעת עשביה, לחסכון במים או לחיטוי הקרקע מותרת.

 

הנחיות מפורטות

 

1. מדשאה:

מותר לכסח את הדשא בשמיטה ומותר לטפל בקנטים. אין לאחר את זמן הכיסוח האופטימלי.

מותר לטפל בעשביה שבתוך הדשא. עדיף, אם אפשר, בריסוס סלקטיבי. אם יש צורך מיוחד מותר גם לאוורר את הדשא, אך יש להימנע מדילול.

יש להימנע מיישור הקרקע או ממילוי שקעים (אלא אם יש בכך משום חשש מכשול ונזק במקום ציבורי). במדשאות על גבי אדמות קלות מותר לדשן בשמיטה, כשעדיף להשתמש בדשן איטי תמס שאיתו מדשנים לפני השמיטה והוא מתפרק לאיטו במהלך השנה.

 

2. עצים:

מותר בשמיטה לטפל בשברים ולעשות את כל הנחוץ כנגד מזיקים וכן מותר לקשור, לסמוך ולתמוך את העצים במידת הצורך. יש להימנע מכל גיזום וחיתוך ענפים שמגמתו לגרום לפריצות חדשות או להסחות צימוח. מותר לבצע גיזומים הנחוצים למניעת מפגעים, למניעת פגיעה בעץ או באפשרות הטיפול בו. גיזומים לצורך גזמי עצים - מותר. גם גיזומים שכל מגמתם תספורת ונוי לעץ מותר.

 

3. שיחים:  

גדר חיה מבוגרת ניתן לעצב לצורך נוי, אך יש להימנע מעיצוב גדר חיה צעירה שם העיצוב גורם לזירוז הצמיחה. גיזומים לצורך החדרת אור או גיזומים להסרת ענפים יבשים וענפים מפריעים מותר. גיזומים לעידוד צימוח – אסורים.

 

פרחים: 

 

יש להשתדל לשתול צמחים ופרחים רב שנתיים לפני השמיטה, מכיוון ששתילת צמחי עונה בשמיטה אסורה. גיזום ורדים אסור בשמיטה. הורדת פרחים נבולים ויבשים – מותר.

 

עיבוד קרקע:

יש להימנע מכל עיבוד קרקע שנועד ליצור מצע לצורך זריעה ושתילה, אך מותר לגרף קרקע לצורך ניקיון ונוי, או לצורך ניכוש עשבים שוטים וקוצים.

 

עציצים ואדניות

עציצים המושמים מחוץ לבית דינם כגינת הנוי ויש להקפיד בהם באיסורי שמיטה.

עציצים בתוך הבית – לא חלים עליהם דיני שמיטה וניתן לנהוג בהם כבשאר שנים.

 

 

 

 

אוצר בית דין כינוי לתקנת חכמים להסדרת חלוקת יבול שנת השמיטה לציבור הרחב על ידי בית דין [=נציגות ציבורית]. היות והמטרה היא חלוקת היבול אין בכך איסור סחורה בפרות שביעית. כיום מקובל ש'בית הדין' שוכר את שירותי החקלאי להולכת התוצרת לצרכנים תמורת תשלום הוצאותיו. התשלום שמשלם הלקוח נחשב השתתפות בהוצאות ולא דמי מקח.

איסום שישית – כדי להימנע מלהשתמש ביבולי השנה השביעית יש שצוברים חלק מיבול השנה השישית ומשמרים אותו לשיווק בשנה השביעית. מקובל בגידולי גזר, תפוחי אדמה, בצל ועוד.

היתר מכירה –היות ועל פי דין תורה אסור לעבוד את אדמת היהודי בשביעית והיות ואסור זה היווה איום על המשכיות קיום היישוב היהודי בארץ, תקנו חכמי הדורות ובכללם הראי"ה קוק, את מכירת האדמה לגוי, מתוך ההנחה שבאדמתו לא קיים האיסור. תקנה זו מאפשרת לחקלאי קיום, ומאפשרת קיום שוק שיש בו פירות כשרים אף מתוצרת חקלאית של מי שאינו מקפיד על קלה כבחמורה. כיום הרבנות הראשית נטלה על עצמה את האתגר לדאוג למכירת הקרקעות חקלאיות לנכרים.

מצע מנותק – שיטה לגידול חקלאי בה גדלים הצמחים באדמה אך מנותקים מאדמת כדור הארץ על ידי מצע אטום. גידול כזה בתוך מבנה [כמו חממה] מאפשר לעשות מלאכות חקלאיות אף בשנת השמיטה.

ספיחין – איסור מדרבנן על ירקות הגדלים בשדה בשנה השביעית. מטרת האיסור להחליש את המוטיבציה לגידול ירקות בשביעית תך הסוואה בטיעון שהירקות גדלו מעצמם.

קדושת פירות שביעית – ביבולי השמיטה אסור לסחור ואסור לייצאם לחו"ל. אין לזרוק לפח פרות וירקות הראויים לאכילה ואין להשתמש בהם אלא את השימוש הרגיל. יש הסבורים כי יש מצוה באכילת יבולי השביעית.

 



[1] הרב מ' נהוראי, שותפות האומה בהיתר המכירה, צהר ל (תשס"ז) עמ' 145-150.

[2] הרב ז' וייטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל (תש"ס) עמ' 240-241.

[3] נחלקו ראשונים (רמב"ם וראב"ד – הלכות שמיטה ויובל, פרק ד, הלכה טו) ואחרונים (שבת הארץ, פרק ד הלכה א, תוספת שבת, אותיות א-ב) אם גידולים שנעשו באסור בשביעית אוסרים את הפרי באכילה והנאה. הכל מסכימים כי פירות שגודלו בקרקע של יהודי יש בהם איסור סחורה (רמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק ו, הלכה א) ואילו הירקות אסורים גם משום גזירת ספיחין (שם, פרק ד, הלכה ב).

[4] מכירת הקרקעות לצורך חיות החקלאי וצורך קיום החקלאות בארץ ישראל הותרה על ידי גדולי ישראל – הראי"ה קוק, מבוא לשבת הארץ; הרב ע' יוסף, יביע אומר י' יו"ד לח. ואם הותר הדבר לחקלאים קל וחומר שמותר לצרכנים – מנחת שלמה א מד.

[5] על אוצר הארץ מדיניות וסדרי עדיפויות ניתן לקרוא כאן - http://www.otzarharetz.co.il/.

[6]  על כן, יש להעדיף קניית פרות וירקות מאוצר בית הדין או מצע מנותק מתוך כלל היבול שמספק 'אוצר הארץ'.

תגובות

כתוב תגובה
  1. שנת שמיטה-הנחייה לגבי אדנית במרפסת
    רותי (10/12/2014)
    האם מותר לשתול בתוך אדנית רוזמין(צמח תבלין)ולהשתמש בו? האדנית נמצאת בבית במרפסת מקורה. תודהעל תשובתכם.
  2. שמיטה
    משה (10/28/2014)
    שלום רב ,שמעתי הרצאה של רב שאמר שאין אנו מחוייבים לקיים שנת שמיטה כי זה היה נכון רק בתקופת בית המקדש ,אולם חז"ל התירו להמשיך ולקיים את החוקים הללו למרות שלא צריך..פעם ראשונה ששמעתי כזה דבר רציתי לדעת אם זה נכון? תודה משה