עוד

  1. בית הלל - בואו להכיר
  2. מי אנחנו
  3. הורדת חוברות
  4. רבני בית הלל
  5. בתקשורת
  6. לתמיכה בבית הלל

חיפוש

חפש

פייסבוק

משיבת נפש - התמודדות אמונית עם שאלת השואה


התמודדות אמונית עם שאלת השואה

 

השאלה:
שלום רב. הייתי רוצה לגעת בשאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב ונוגעת בנושא השואה הנוראה שעברה על העם היהודי. ראשית, אציין שכבר קראתי מספר תשובות לשאלות קודמות שנשאלו בקשר לנושא זה באתר אך אף אחת מהן לא הניחה את דעתי משום שאף שחלק מהתשובות עשויות להישמע אפשריות (אני לא ממש רוצה לומר הגיוניות), הן יותר מתאימות למצב שבו מסתכלים על שאלה זו בצורה טכנית, יבשה, משום שנוגעות יותר לשאלת ה"למה" ולא לשאלת ה"איך", שכן ייתכן שהשואה התרחשה בעקבות אחוזי ההתבוללות שעלו בקצב גדול והתקרבו אף למאה אחוזים ושבעקבות השואה קמה מדינת ישראל ובעקבות דברים רעים באים לאחר מכן הדברים הטובים, אך האם היינו יכולים לומר זאת בפני אדם שעבר את הזוועות? אני ממש לא בטוח, משום שאין הן מניחות את הדעת. זאת משום שכאמור הן נוגעות יותר ל"למה" ולא ל"איך", ואני רוצה לגעת ב"איך", כלומר, לא רק למה קרתה השואה (גם כמובן) אלא בעיקר למה היא קרתה כפי שקרתה? למה בסבל רב בעוצמות כה אדירות ובזוועתיות בלתי נתפסת? למה ברמת סבל שכזו? 
אשמח לתשובה, תודה.

 

תשובה - הרבנית אוריה מבורך


שלום רב,
אתה שואל שאלה חזקה מאוד. הרשה לי להזמין אותך לתרגיל מחשבה קצר: דמיין לעצמך שאתה שואל את השאלה הזו, ומקבל תשובה שמניחה את דעתך ואתה מרוצה ומרגיש שנגולה אבן מלבך: "סופסוף הבנתי! הבנתי מדוע השואה התרחשה בעוצמות כה אדירות, מדוע היה הכרח בכל כך הרבה סבל!". ואכן, ברמה האישית זוהי חוויה חיובית. מרגיע לחשוב שיש לנו תשובה אמיתית לשאלה שמייסרת אותנו. אבל כשמדובר בנושא כמו השואה הבעיה מתעוררת לדעתי ברמה המוסרית והדתית ישנן התרחשויות שבהן הסבל הוא קיצוני ובלתי נתפס עד כדי כך שאין דרך להכיל את משמעותם בשכלנו. להבין אירועים מסוג זה פירושו לסגור אותם בתוך משבצת ובכך לא לתת מקום לממד הקטסטרופלי שהן נושאים בחובם. כאשר אנחנו "מבינים" קטסטרופה בסדר גודל כל כך קיצוני, אנחנו למעשה מקטינים אותה ומבטלים אותה. 
האם קורה לך שאנשים בסביבתך התנהגו כאילו הם מבינים אותך אבל הרגשת מועקה גדולה כי אתה יודע שהם רחוקים מאד מהבנה ? זוהי דוגמא פשוטה לאופן שבו "הבנה" של משהו עלולה דווקא להחמיץ אותו. אבל למעשה, בנושא כמו השואה לא רק ההבנה השגויה היא הבעיה אלא אף "ההבנה הנכונה". אנסה להסביר: תורת התארים השליליים של הרמב"ם למשל ( מורה נבוכים, חלק ראשון, פרק נ"ח ) שוללת את האפשרות לתאר את הקב"ה בשמות תואר, גם אם אלו תארים נכונים וטובים, מאחר וכל נסיון לתאר את הקב"ה, שהוא אינסופי, למעשה מקטין ומצמצם אותו. לדעתי, להבדיל, עלינו להתייחס אל השואה באותה מטבע. הממדים הבלתי נתפסים של השואה, על הסבל והאכזריות שבהם, הם אינסופיים, וכל יומרה להסביר אותם מצמצמת אותם. 
בדבריך אתה עושה דבר מדוייק ונכון מאוד: אתה מזכיר את ניצול השואה, מעמיד מולו את כל התשובות שקיבלת עד היום, וטוען שבנוכחותו התשובות הללו לא מניחות את הדעת. אתה כמובן צודק. אני חושבת שהחובה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו כלפי ניצולי השואה היא לא להבין. להיפך, עלינו לדעת שאנחנו לא מבינים מה באמת עבר עליהם, איך עבר עליהם, ובוודאי שלא מבינים מדוע. יחד עם זאת, אנחנו מעוניינים לשמוע, לחבק, ובעיקר לכאוב ולשתוק. רק רק בהעדר תשובה אנו נותנים מקום לשואה, לקורבנותיה, ולמי ששרדו אותה. 

תשובה - הרבנית רותי אלסטר

 

שלום, 
שאלתך חזקה ונוקבת. היא עולה באופן בלתי נמנע ברגע שמתעסקים עם סיפורים מתוך השואה. ואני מסכימה איתך לחלוטין שאי אפשר להציג את ההצדקות השונות שהעלו לפני ניצול שואה.
מתוך ניסוח שאלתך, נראה שאתה מפנה את התמיהה להקב"ה, כביכול אתה שואל אותו: גם בהנחה שמגיע עונש קשה ליהודים, האמנם מגיע להם עונש זוועתי כל כך? אלו חטאים יכולים להצדיק זאת? אין הדבר מתקבל על הדעת!
אבל יתכן שהקב"ה אינו הכתובת הנכונה לשאלה זו. ברצוני להסביר: אני חושבת שהשואה מהווה שיא של הסתר פנים. ישנן כמה פרשנויות להסתר פנים. יש מי שמפרש שהקב"ה מנהיג את העולם תמיד בכל פרט ופרט, אלא שבתקופות מסוימות קל לראות את השגחתו ובתקופות אחרות, יותר קשה להבין את דרכי ה´. הוא מסתיר את פניו מאתנו ומשאיר אותנו עם חידה לגבי דרכי הנהגתו.
אבל קריאה מדוייקת של הקללות בפרשת בחוקותי שבסוף ספר ויקרא מעלה אפשרות אחרת. שם הקב"ה אומר: "(כא) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם:... (כג) וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי: (כד) וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:"
הקב"ה מזהיר את עם ישראל שאם הם יחטאו, בשלב ראשון הוא יעניש אותם. אבל אם הם לא יבינו את המסר ולא ילמדו לקח אחרי הסדרה הראשונה של עונשים, הקב"ה מבטיח לנהוג אף הוא "בקרי". קרי פירושו מקרה. היתכן שהקב"ה מנהל את העולם בצורה אקראית? הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג פרק לו) אומר: "אוסיף לכן מקרה לפי דמיונכם יותר חמור ויותר קשה", ונראה שלדעתו הממד האקראי של העונש נמצא רק בדמיון שלנו. אך לפי ספר גינת אגוז, קרי, פירושו "סילוק ההשגחה ולשון הפקר, היות הדברים באים בלתי כוונה". ולכם משמעות הפסוק היא: "אם תלכו עמי בקר, אז אסלק השגחתי מכל וכל ותהיו הפקר גמור". העונש הגדול והאולטימטיבי הוא המצב שהקב"ה מחליט לא להתערב יותר בעולם אלא לתת לו להתנהל על פי חוקי טבע. חוקי טבע כוללים ממד אקראי (לדוגמא במזג האוויר) וגם את הבחירה החופשית שניתנה לבני אדם. שני אלה יחד יכולים להביא לתופעות זוועתיות.
קטונתי מלדעת אם זה התהליך שקדם לשואה והסיבה שכך התנהלה. 
רק חשוב לי להביא למודעות את האפשרות שהקב"ה אינו "אשם" בכל מעשה רע שבני אדם עושים, כיון שהוא החליט לתת לעולם להתנהל ולבני אדם לקחת אחריות על מעשיהם. זה חלק מחוקי המשחק של העולם, חוקים שהופכים את העולם למאתגר ואת האמונה לנושא לבחירה חופשית.
אני, אישית, מדמיינת את הקב"ה רואה ובוכה מול הזוועות, אך מנוע מלהתערב, מסיבות השומרות לו. העובדה שעם ישראל שרד את הזוועה הזו וקם מן האפר להקים את מדינת ישראל מוכיחה לי שלמרות הכל, הוא לא שכח אותנו.

תגובות

כתוב תגובה
    טרם התקבלו תגובות