ערב טוב, חנוכה מאיר וחודש מבורך.
אני שלומית פיאמנטה, מנכ"לית ארגון רבני ורבניות בית הלל. זה כבוד גדול עבורנו להצטרף הערב לכאן לקהילת כפר עזה, לקרוא ולהתפלל איתכם להשבת כל החטופים והחטופות, ולהדליק איתכם נרות מאירים בחושך הגדול.
רבני ורבניות בית הלל פועלים להביא לציבור הישראלי הנהגה דתית קשובה, מחוברת ומכבדת. אנחנו ממשיכים את דרכי רבותינו, דרך בית הלל, שבמרכזה עומד הכבוד כלפי האחר והיכולת להקשיב לדעות שונות ומנוגדות.
ההלכה שלפיה אנו מדליקים נרות כאן הערב היא הלכה שנקבעה כדעת בית הלל (במחלוקת מול בית שמאי) – שכל יום מוסיפים נר נוסף, אור נוסף. אנחנו בזמן מאוד חשוך. הלילות ארוכים, הימים אפלוליים, והיום היה ראש חודד אז אפילו ירח אין בשמי הלילה. ובזמן החשוך הזה, המשימה שלנו בחנוכה היא להוסיף עוד אור ועוד אור.
מבחינה הסטורית, חנוכה הוא חג הגבורה. ומבחינה מעשית, חנוכה הוא חג של בית וביתיות. ההלכה אומרת להדליק את החנוכיה בפתח הבית – דלת או חלון – כך שהאור יצא מהבית אל החושך שבחוץ. החיבור בין הדברים הוא שהגבורה הגדולה ביותר היא בנקודה הזו, פתח הבית, בין האור והחושך.
אתם, קהילת כפר עזה היקרה, בין שאר קהילות העוטף, הייתם שם מהרגע הראשון. מיום הקמת הקיבוץ היפה שלכם, הייתם בפתח – מול אויב תמידי, קשוח ועקשן, עמדתם באומץ ובהתמדה והוספתם עוד ועוד אור. זו הגבורה.
עמדתם בפתח וספגתם את מלוא הכאב – ההפקרה מצד הבית והאכזריות מצד האויב שהגיע מבחוץ. כשהחושך מבחוץ נכנס אל הבית, כשהוא לוקח ברשעות חלק מהאור שלנו אל תוך החושך – שם עלינו, כל עם ישראל, לקום ולהצטרף אליכם להדליק מחדש אור. כמו הירח שמתחדש הלילה, מתחיל להאיר מחדש ולהשלים את חסרונו מראש חודש, ככה עם ישראל צריך להתחיל מהתחלה ולתקן את החסרונות שהביאו אותנו למצב הזה.
ההלכה אומרת שבפתח הבית צריכים לקיים שתי מצוות – חנוכיה ומזוזה, משני הצדדים. החנוכיה מאירה החוצה, המזוזה מציבה את היסודות של הבית פנימה. אהבה, מחויבות מוסרית, חינוך וכבוד הדדי – כל אלה מופיעים בקלף שבתוך המזוזה ומייסדים את הבית. אנחנו כאן מדליקים הערב חנוכיה בלי בית, לאסוננו אתם עדיין לא יכולים להדליק את האור מתוך ביתכם. אנחנו מתפללים ומקווים איתכם לחזרתכם המלאה והבטוחה והשלמה אל הבית שלכם, יחד עם כל החטופים שבלעדיהם הבית לא שלם.
אנחנו רוצים לתת לכם שי – מזוזה, אותה תוכלו לקבוע בפתח הבית. אנחנו, רבני ורבניות בית הלל, נשמח ונתכבד לבוא לקבוע את המזוזה, ומזוזות נוספות, איתכם ועם כל קהילה שתרצה. אנחנו לא נשב בנחת בבתינו כל עוד לכם חסרים בני משפחה ובני קהילה, כל עוד אתם בנדודים. אנחנו מתפללים ועומדים לצדכם במסע הארוך הביתה.
