לקראת שבת "ואהבתם את הגר", תבל אונופריינקו מעמותת "עמך עמי" עם קצת מספרים ושש נקודות למחשבה על מתגיירים בקהילה. קישור למפגש עם תבל.
קצת מספרים – יש בינינו מעל 100,000 מתגיירים, מפוזרים בכל הארץ. בכל שנה מתגיירים כאלפיים אנשים, וסיכוי סביר שאתם תפגשו לפחות אחד מהם בחייכם) התורה הזהירה אותנו 36 פעמים לאהוב את הגר. אבל איך עושים את זה? והנה חמש נקודות שאפשר לחזק אצלינו כדי לנסות להיות קהילה נעימה יותר למתגיירים וליחידים שחדשים בבית הכנסת:
1. מודעות – אחת הנקודות הבסיסיות והחשובות ביותר בקבלה של מתגיירים לקהילה. ברגע שנכיר את התהליך עצמו, את הרקע ממנו מגיעים אלפי המתגיירים ואת המורכבות שמעורבת בתהליך כולו. כשנכיר את המצב כמו שהוא נוכל להתחיל להסתכל על אותם אנשים בעיניים יותר מבינות. אנחנו מאמינים שאם אדם עבר את כל תהליך הגיור – כולל סמינרים, בתי דין, ברית מילה וטבילה ומגיע לבית הכנסת – הוא מבקש להיות חלק.
2. זה לא אישי כלפיכם – אירחת חייל/ת בזמן תהליך הגיור והוא נעלם אחרי התהליך? זה לא אישי כלפיכם, וזה לא אומר שהם לא ירצו להיות חלק מהיהדות. אני פוגשת את האכזבה הזאת הרבה פעמים כשאני מדברת על הנושא. צריך להבין שמדובר בצעירים, בדכ בסביבות גיל 20. הבילוי שהם מתכננים לערב שבת כנראה לא כולל התארחות תמידית אצל משפחה שהם לא מכירים הכי טוב. זה מאוד קשה להיות בסטטוס מתארח כל הזמן. יש הרבה מבוכה וחוסר שייכות. אל תפסלו את כולם בגלל זה. וגם אם הם החליטו לא לקיים אורח חיים דתי, זה לא אתם, זה הפורמט
3. תפתחו עיניים בקהילה – נסו לשים לב, מי מדפדפת, מי מנסה להבין מה קורה. צריך לדעת לבוא בצורה מכבדת ובטאקט ולנסות לעזור, מי יודע, אולי אפילו להזמין לארוחת שבת. ואם נחזור לנקודה הראשונה – לפעמים רק להסתכל בעיניים מבינות עושה את ההבדל.
4. פנו אליכם ואתם לא יכולים לארח? צריך להבין שפנייה כזאת דורשת אומץ מסויים והיא לא פשוטה בפני עצמה, וזה בסדר כמובן לסרב, אבל נסו לחבר אותה עם משפחה אחרת שנראית לכם מתאימה, אל תחזירו אותם לנקודת האפס. שיחת הטלפון הזאת היא קצה הקרחון של הרבה מחשבות וקושי. הנסיון לעזור נותן תחושה קרובה ושייכת ויכול לעזור לבנות ביטחון עצמי.
5. כבר לא בקשר? תשלחו הודעה. אם אירחת בעבר חיילים שסיימו תהליך גיור והקשר נותק, נסו עכשיו לסמס ולהזמין להתארח. ההבדל בין מי שיושב בבית ויש לו התלבטות האם ואיפה לעשות את השבת, לבין מישהו שמתקשרים אליו ומזמינים אותו לשבת הוא הבדל ענק. יש אלפי מתלבטים כאלה שלא בטוחים מה המקום שלהם בקהילה, ואם ניתן להם את התחושה שיש מקום אליו הם מוזמנים, אנחנו בדרך ללהפוך להיות קהילה מכילה ומקרבת.
6. לסיכום. אני מאמינה שחברה טובה נמדדת בדיוק במקרי הקצה האלה שקשורים ליחס למי שמבקש להצטרף ועדיין לא שייך. בתקשורת המכילה מול האדם שרוצה לקיים מסורת ישראל אבל לא מצליח להתחבר, בלהיות מקום בטוח לחזור אליו חמש שנים אחרי סיום הגיור, בהארת פנים אמיתית. מזמינה אתכם להיות חלק מהתהליך הזה.