כנס #משיבת_נפש: הסיכום.
בעצם, מעולם לא התקיים אירוע השקה למשיבת נפש.
התקיימו ישיבות חשיבה. התקיימו סיעורי מוחות. התקיימה בדיקת צרכים, והיתה פלטפורמה ראשונית, והיה קמפיין גיוס המונים להקמת האתר.
והייתה היענות ציבורית, והשאלות הגיעו והתשובות נכתבו. והאתר התרחב והתמלא. אבל לא היתה השקה.
משיבת נפש צמחה וצומחת כמו עץ רענן, לא כמו ספינה שמשיקים והיא נוסעת. משיבת נפש לא נוסעת הרחק, היא נטועה עמוק. שורשיה הם שורשי ספרות השו"ת כולה: במקום שיש בני אדם, יש שאלות. ובמקום שיש בני אדם מאמינים ומאמינות, יש שאלות בהלכה.
משיבת נפש נטועה עמוק במסורת של חכמים בני כל הדורות, שראו את שליחותם במתן תשובות לכל השואלים; שידעו שהמקום בו אדם שואל מה לעשות ומקבל את המענה – הוא המקום בו ההלכה באמת נמצאת, שם היא מתחוללת. ההלכה לא שייכת לספרים ולא לרבנים; היא שייכת לעם, והעם מעביר אותה מדור לדור.
ככה גם רבניות משיבת נפש: הן נשים עסוקות שמוצאות תמיד זמן לעיין ולחשוב ולדון בכל שאלה, כדי לתת את המענה הכי מתאים. כי הן יודעות שזה הדור בו בנפשנו הדבר. ההלכה צריכה להאיר פנים לכולם, להיות שייכת לכולם, נשים כגברים.
*
כשהוקם ארגון בית הלל לפני עשור, העקרון של שותפות נשים וגברים בהנהגה התורנית היה אחד מערכי היסוד שלו. המנהיגות משרתת נשים וגברים, אין סיבה שלא תכלול נשים וגברים. ההלכה מחייבת נשים וגברים, אין סיבה שלא יעסקו בה נשים וגברים. העמדה הפשוטה הזו היא מורכבת מאוד, כמובן, ודורשת חשיבה והשקעה, התייעצות ולמידה, והמון סיעתא דשמיא.
הכנס בא לחגוג את כל זה, להרים ראש לרגע משטף העשייה ולומר איזה דבר גדול צמח לנו כאן.
הכנס בא להפגיש: צעירות עם מבוגרות, רבניות מלומדות עם תלמידות מדרשה מתחילות, ואת הוירטואליות של אתר אינטרנט אנונימי עם המציאות.
לכן החלטנו שהוא לא יתקיים בזום ולא ישודר בלייב, הוא יהיה אירוע שמתקיים במקום ובזמן שהוא מתקיים. כי ככה נוצר מפגש.
לכן, חלק משמעותי מהכנס התנהל בקבוצות קטנות ולא באולם גדול והמוני. הוא היה אירוע של שיחה ישירה שמאפשרת הקשבה.
לכן, בכל פינה, יכולנו לראות דיונים נלהבים ומעגלים משוחחים, צעירות חולקות רשמים ומחשבות, רבניות מוקפות בנשים שצמאות לשאול ולשמוע.
*
"וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ" קראנו בפרשת השבוע (שמות ל"ה).
וגם בכנס משיבת נפש, נשים חכמות טוו. הן טוו את האתגר של שמירת ההלכה עם האור שבה, ארגו את המחויבות עם השמחה. נוצרה יריעה מיוחדת, רבת גוונים, רבת דורות, רבת חכמה."הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיה נ"ד).