לאחרונה, באיחור רב, נכנסו לתפקידם שני רבנים ראשיים חדשים של מדינת ישראל.
אכן, אירוע משמעותי, שכן הרבנים הראשיים משפיעים על חייהם של מיליוני ישראלים וישראליות – ירצו או לא ירצו.
הרבנים הנוכחיים נכנסו לתפקידם לאחר תקופת ביניים בה לא היו למדינה רבנים ראשיים כלל, וזאת בגלל עיכוב ארוך בבחירות. מה שעיכב את בחירת הרבנים הראשיים היתה פסיקת בג"ץ, שדרשה שעשרת הרבנים שממנה שר הדתות לגוף הבוחר יכללו בתוכם רבניות.
שר הדתות סירב, הבחירות התעכבו עד שכהונת הרבנים הקודמים פקעה וכבר לא ניתן היה חוקית להאריכה, ונותרנו ללא רבנים ראשיים. כל זה כדי לא למנות חלילה נשים לגוף הבוחר במקומות המוגדרים ל"רבנים", ללמדנו עד כמה חשובה למשרד הדתות הדרת הנשים מעולם הרבנות ואלו מחירים הוא מוכן לשלם על העיקרון הזה.
כמעט ופקע גם כהונת מועצת הרבנות הראשית, אבל אז בג"ץ מצמץ ראשון והבחירות נערכו ללא מינוי נשים כרבניות לגוף הבוחר, ועם יצוג נשי נמוך ביותר, כ11% מהבוחרים.
כעת יש לתקן את החוק כדי למנוע מצבים כאלה בבחירות הבאות לרבנות הראשית. הבחירות למועצת הרבנות מתקרבות, ולכן הכנסת דנה השבוע בתיקון החוק. זה יכול להיות הרגע שבו לראשונה יכיר החוק במדינת ישראל בקיומן של רבניות, נשות הלכה שמלמדות תורה, ומשכך הן ראויות להשמיע קול בשאלה מי יהיה הרב הראשי. זה גם עלול להיות היום בו המדינה תקבע בחוק את הדרת הנשים, כשתקבע כי רב חייב להיות דווקא גבר, ומהפכת לימוד התורה לנשים אינה רלוונטית לענייני המנהיגות הדתית המרכזית שלנו.
קצת על בחירת רבנים ראשיים:
הרבנים הראשיים הם כמובן רבנים של כולם. כל אזרחי המדינה מושפעים מזהותם וממדיניותם, כל מי שרוצה להתחתן או להתגרש כפוף להנחיותיהם, וכל מי שמוכר או קונה מזון פוגש את המערכת שהם עומדים בראשה. הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מונה 150 איש, 80 מתוכם רבנים והיתר נציגי ציבור מסוגים שונים. הרציונל ברור: יש רבנים שהשכלתם ונסיונם הופכים אותם לבעלי יכולת לזהות התאמה לתפקיד רב ראשי, ולכן הם צריכים להיות רוב בגוף הבוחר. יש גם גופים ציבוריים שמייצגים חלקים שונים באוכלוסיה שזהות הרבנים הראשיים תשפיע עליהם, וגם הם צריכים לקבל שם מקום משמעותי.
ומה עם נשים, חצי האוכלוסיה?
הדרישה ליצוג נשי ראוי מניחה שנשים הן פלח אוכלוסיה מובחן, בעל נקודת מבט משלו וצרכים משלו – וזה ללא ספק נכון לגבי הרבנות הראשית, שמשפיעה מאוד על חייהן של נשים שפוגשות אותה בהקשר של מעמד אישי, ונקודת מבטן חשובה. והנה, נזכיר שוב: בבחירות האחרונות לרבנים הראשיים היו כ11% נשים הגוף הבוחר, יצוג שאינו מספיק כלל.
לחילופין, אפשר לטעון שהרכב הגוף הבוחר לא אמור לשקף את האוכלוסיה אלא לתת משקל למי שרלוונטיים להחלטה מי יכהנו כרבנים ראשיים, והמגדר לא אמור להיות השיקול הקובע – וגם בזה יש הגיון, שהרי נשים הן אינדיבידואלים עם עיסוקים, יכולות וידע מגוון. אך לפי תפיסה זו, מתבקש לכלול בגוף הבוחר נשים בעלות ידע וניסיון בתחום הרבנות וההלכה, כפי שקיים בגזרת הגברים. אבל בגוף הבוחר אין כיום בכלל נשים עם השכלה ועיסוק שרלוונטיים ליכולת לבחור רב.
כלומר: את אישה? את יכולה אולי להצטרף לגוף הבוחר, אבל רק על כרטיס הכניסה הזה, שיש בו בדיוק מילה אחת: "אישה" (וגם זה, בדוחק רב שמשאיר כ90% מהמקומות לגברים).
את גם רבנית? למדת כמה שנים ונבחנת במבחנים? זה לא יכניס אותך לגוף הבוחר. גבר שלמד מה שלמדת יהיה ראוי להשפיע על זהות הרב הראשי, אישה לא.
יתרה מזו:
אם היו רבניות בגוף הבוחר, נקודת המבט שהן היו מביאות היתה לא רק שלהן-עצמן, אלא של קהל גדול של נשים שפונות אליהן בענייני הלכה. כן, היום המפגש העיקרי של נשים עם ההלכה עובר דרך נשות תורה שלמדו במסלולי ההלכה המרכזיים, נבחנו ברמה גבוהה ועוסקות בתורה ובמתן מענה לציבור.
ארגון רבני ורבניות בית הלל הוא הארגון הרבני הראשון שמשלב רבניות כשוות לרבנים בכל תפקיד ובכל חלקי העשיה. חרטנו על דגללנו את קידום המנהיגות התורנית הנשית, מתוך הבנה שלימוד תורה מעמיק ומתן מענה תורני והלכתי אינם שייכים למין הגברי בלבד. התורה היא של כולם, ההלכה היא של כולם, וכל גבר או אישה שמלאם ליבם לעמוס על שכמם את ההמחויבות העצומה של הובלה תורנית יכולים וצריכים לעשות זאת. לכן, עמדתנו ברורה: חשוב ביותר לכלול רבניות בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. שילובן מתבקש כחלק מ80 הרבנים, אך אפשר לכלול אותן גם כחלק מובחן מ70 נציגי הציבור. כך או כך, היעדרן מהגוף הזה אינו מתקבל על הדעת.
הרבנית חנה השקס, שיצגה את בית הלל בדיון בוועדת הכנסת, אמרה שם:
"אנחנו, נשות ההלכה, נמצאות בחזית המפגש של נשים בישראל עם עולם התורה. נשים דתיות, מסורתיות, חילוניות, חרדיות – פונות אלינו. אנחנו מכירות את הצרכים והקשיים שלהן במפגש עם ההלכה. לא יתכן שאנחנו לא נוכל להגיד מילה על השאלה מי יהיו הרבנים שיהיה להם כוח ותהיה להם השפעה על החיים של הנשים האלה. הקהל פונה אלינו, זאת המציאות בשטח, את זה אי אפשר להכחיש. המציאות היא שצריכים אותנו בחזית הזאת, כי אנחנו נמצאות שם".
מהפכת לימוד התורה הנשי שינתה את המציאות. הוסיפה אור של לימוד תורה ומענה קשוב לכל חלקי האוכלוסיה, וכל מה שהיא מבקשת זה להמשיך לצעוד עם עולם התורה הקיים ולחזק אותו. נשות ההלכה אינן נגד רבנים, אינן נגד הלכה, אינן נגד הרבנות הראשית. הן רוצות לחזק, הן רוצות להשמיע קול מושתק, והגיע הזמן שמדינת ישראל תאפשר לו להשמע.