חלפו שנתיים, ואנחנו שוב בערב חג שמחת תורה, בלב מלא רגשות רבים. שמחה גדולה עם שחרור החטופים, אחינו שלמענם לחמנו והתפללנו יום יום; גאוה גדולה בגבורה של החיילים, המשפחות, והעם כולו; כאב עמוק על כל ההרוגים והנופלים; הודיה לה' על הניסים שבכל יום עמנו; וזכרונות צורבים שתמיד ילוו את היום הזה.
זה יהיה חג מלא ברגשות חזקים ושונים. האתגר של כל קהילה הוא למצוא את הדרך שלה לתת להם מקום ולהתחבר לתורה מתוכם.
איך יראה יום שמיני עצרת של תשפ"ו?
אנחנו מציעים:
- הדלקת שני נרות נשמה בכניסת החג – אחד כמו בכל חג ואחד לזכר ההרוגים והנופלים
- אמירת "מזמור לתודה" בהתכנסות ברוב עם, במהלך ההקפות
- אמירת תפילת "יזכור" מיוחדת עם חלוקת כרטיסיות של כל שמות הנופלים
- שילוב פיוטי גשם יחודיים שנכתבו לזכר אירועי המלחמה: אשכנזי | עדות המזרח
- אמירת תחינה מיוחדת על המצב
- כיבוד לוחמים ולוחמות, בני משפחותיהם ואלה שפעלו בדרכים שונות למעם חוסן ותמיכה בשנתיים האחרונות
הלוואי, כשם שהתקיים בנו "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא", כן נזכה ל"כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי". ובחג הזה, בחלוף שנתיים, יתמלא ליבנו בהודיה. "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ".
חג שמח מרבני ורבניות בית הלל