שאלה: מה מעמד עזרת נשים? כמה צריך להתאמץ עבור בנייתה? האם לגיטימי בכלל לבנות בית כנסת ללא עזרת נשים?
השאלות הן על רקע דיון בנוגע לבקשה להקמת לעזרת נשים בבית כנסת זמני לתפילת מנחה והקפדה על חומרות שונות בדבר המחיצה והפרדה בין המינים בשעת התפילה.
תשובה:
- לענ"ד, קדושת עזרת הנשים בבית הכנסת שוה לקדושת עזרת הגברים[1].
- אף הפוסקים החולקים על מסקנה זו סבורים שיש חיוב לבנות מקום לנשים להתפלל בו[2].
- יש לגיטמציה לבניית מקום תפילה ללא עזרת נשים כאשר הקהילה מקצה מקום חלופי בו נשים יכולות להתפלל במנין[3].
- החיוב להקמת מחיצה לעזרת נשים הוא מדאורייתא[4], ומנסיוננו הכרחי לצורך תפילת נשים בנוחות[5].
- המחיצה צריכה להבנות בסטנדרט גבוה אך לא שונה מהותית, מהצניעות המקובלת בחברה בה עובדים[6]
[1] הרבה פוסקים הקלו בקדושת עזרת נשים כמוסבר בשו"ת ציץ אליעזר ט,יא, אך המעיין שם יראה שהביא מפרי מגדים קנא,א וערוך השולחן קנד,ז הוכחות חותכות שקדושת עזרת נשים כקדושת בית הכנסת, והערוך השולחן מרמז לירושלמי בברכות ה,א ור' שם פירוש עלי תמר. כמעט כל המקורות העוסקים בשאלה דנים בפריסמה של צרכי בית הכנסת, ותיקונים שונים במבנה (ר' סקירה ביביע אומר י,טו ומסקנתו כפרמ"ג). הטענות שהביא לחיזוק דעת רוב הפוסקים ממהרי"ט ומחכמת אדם – מסופקות ביותר, שכן לשונם אינה מוכחת כדבריהם. בציץ אליעזר מביא שבשו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא ב, כב, למד ההפך במהרי"ט וכדאי להביא מדבריו המעוררים הלב: "לגרע מעט מבהמ"ד לעשות מקום לתפלת נשים איני רואה שום איסור בזה ואדרבה לדעתי הוא מצוה גדולה משום ש… אם אין נשים מחזיקות צרכי בהכ"נ ובהמ"ד לא יהי' נרות וכל צרכי בהכ"נ וכבר אמרו בזכות נשים צדקניות שבדור נגאלו וא"כ מהראוי ונכון שנעשה להם מקום להתפלל ומה גם שישגיחו על הילדים שלהם שבעוה"ר יוצאים לתרבות רעה והם ילמדו להם שיתפללו וכבר צוה הקדוש ברוך הוא למשה שיקבל מראות הצובאות ולא בזה ולא שקץ אותם…" ובדברי החכמת אדם ניתן ללמוד כמו הדעות שיש קדושה שונה בעזרת נשים, דאי לאו הכי היה לו לומר שאינה קדושה כלל ולא שאין לה קדושת בית הכנסת. ומה שהקשו על הפרמ"ג מתורץ בספרו "ראש יוסף" למגלה כח,ב "בעזרת נשים יש להחמיר כמו בבית הכנסת גופא" ובעלי תמר שציינתי מוכיח כדבריו מן הדין. אם כן למסקנה קדושת עזרת נשים היא קדושת בית כנסת.
[2] הרב זלמן דרוק רב בית הכנסת הגדול בירושלים, בכתב העת ארחות 61, תשס"ח, 34 – 33.
[3] מצינו כן בתקופת הר"י מגדולי בעלי התוספות אולם שם נשים כנראה התפללו במנין נשים, נוהג שלא נתקבל להלכה בשו"ע. סקירת מקורות ובעיקר על השיטות לשפר נוכחות נשים בבית הכנסת ר' הרב אוריאל כהן, נוכחות נשים בבית הכנסת, בקישור http://www.daat.ac.il/daat/vl/amiel/amiel04.pdf. יש מקומות שנהגו לא לבנות עזרת נשים, כמופיע בשו"ת דברי יציב אבה"ע סימן לה. המעיין שם ובתשובותיו שציין, יראה שנתקשה מאד בדבר וניסה לייסדו על כך שנשים אינן מעוניינות או צריכות להתפלל, ושזו דעה דחויה בהלכה.
יש לציין כי על פי שיטת הרשב"א וב"י יתכן ובית כנסת שאין לו פתרון לתפילת נשים אינו קדוש כלל בקדושת בית הכנסת, אלא רק בקדושת דמים, ואין צורך לז' טובי העיר למכרו ולהעלות בקדושתו או לתקנו.
לדעת הרשב"א במגילה כו,א ד'ה ושלשה דינין וריטב"א ד'ה אמר שמואל אפילו בית כנסת המיוחד לקהילה פלונית כגון טורסיים קדושתו נמוכה מבית כנסת. ידידי הרב דוד כץ שליט"א בקבוצת דיון "בית מדרש פייסבוק", אף ציין לשון הר"ן שהביא הב"י בסימן קנ"ג "אבל אחרים פירשו דשל כרכים היינו טעמא דלא מצו מזבני לה מפני שהם בונים אותה על דעת כל העולם והרי הם כמקדישים אותה לכל" דהיינו שהקדושה חמורה ככל שיותר אנשים שותפו בדעת מי שהקדיש את בית הכנסת. ואכן סוגיא זו של בית כנסת של כרכים עמומה ויש בפירושה גישות שונות בתוס' ובתורא"ש, האם חומרת בית כנסת של כרכים היא מצד הקדושה או מצד הממון, אך הר"ן בחידושיו משלב שתי תפיסות אלו וכותב "מרבים ליחיד גרע קדושתיה ה"נ מגדולה לקטנה דגרע מקדושתיה" ור' פסקיו ז,ב מדפי הרי"ף, וכעי"ז מסקנת שו"ת אבקת רוכל סימן קכב, ולכן ברור שללא עזרת נשים בית הכנסת פחות קדוש.
ואולם, יש מקום לטעון כי ללא עזרת נשים דעת הרשב"א היא שבית הכנסת כלל אינו בית כנסת, שכן בתשובותיו א,צו הוא לא רק מציין שצורת בית הכנסת הרגילה היא עם עזרת נשים, ושצורך עזרת הנשים הוא צורך בית הכנסת – ראיה ברורה לדעת הראש יוסף, לעיל, אלא שמותר ליצור שינויים במבנה בית הכנסת לצורך עזרת נשים ואלו כלל לא נקראים שינויים, משמע שלדעתו כך צריך להיות בית הכנסת בנוי וסתם בית הכנסת שקדושתו חמורה שאליו נתכוון בחידושיו במגילה כו הוא עם עזרת נשים, וזה פשוט:
"שאלת על מה שסמכו בכל גלילותינו שיהא שליח צבור עומד בתיבה שהיא גבוהה עשרה ורחבה ארבעה ושיש לה מחיצות גבוהות. ומוציא את הרבים בתפילה ועונין אחריו קדיש וכל דבר שבקדושה…
תשובה: כל מה שאמרו בפרק כל גגות (דף צ"ג) בקטנה שנפרצה במלואה לגדולה לא אמרו אלא בבתים מוחלקים לפי שזה בפני עצמו לתשמישו וזה בפני עצמו לתשמישו… אבל התיבה עם היותה גבוהה ורחבה ובעלת מחיצות לא לתשמיש בפני עצמה עומדת אלא לתשמיש בית הכנסת ורגלי בית הכנסת בתיבה… תיבה גבוהה יותר מקומת אדם… ואפילו גדולה שאינה נטלת… פשיטא להו דלא מפסקא ומשום דתשמיש בית הכנסת הוא. ותיבה זו ששליח צבור עומד לתשמיש בית הכנסת עושין אותה גבוהה כדי להשמיע הצבור ומכלל בית הכנסת היא. ומפני זה הרי הוא כאילו הוא בתוך הצבור. ולפיכך עונין אחריו אפילו אותן שבעזרות בין בעזרת אנשים בין בעזרת נשים."
ועיקר התשובה הובאה בבית יוסף והוא לא ראה בזה חידוש אלא סיכם אותה כך: "כתב הרשב"א בתשובה, שהטעם, מפני שאף על פי שהיא גבוה י' ורחבה ארבעה ויש לה מחיצות גבוהות, אינה עומדת לתשמיש בפני עצמה אלא לתשמיש בית הכנסת, ורגלי בית הכנסת בתוכה, והוי ליה כתיבה שמניחין בה ספר תורה, שאפילו היא גבוהה כמה אינה מפסקת…"
הוא קורא את הרשב"א כך:
בחלק הראשון הרשב"א מסביר איזו מחיצה מפסקת ואיזו לא "משום דתשמיש בית הכנסת הוא", אחר כך הוא מסביר מדוע ההגבהה נצרכת לתשמיש בית הכנסת "עושין אותה גבוהה כדי להשמיע הציבור", ומפרט הרשב"א ןדבר זה מצטט הבית יוסף "ומכלל בית הכנסת היא" כלומר שהיותה מותאמת לצורך בשתי העזרות הופכת אותה לחלק מהן "ולפיכך עונין" והרשב"א מדגיש שהבית הכנסת בו מדובר הוא "בין בעזרת נשים בין בעזרת גברים". אף הבית יוסף רואה בזה דבר פשוט כפי שכתב הרשב"א שזה היה פשוט "להו" לחכמי הגמרא, וקריאה זו מוכחת מכך שלהשמיע עזרת הגברים אין צורך בהגבהה.
[4] אג"מ אורח חיים א,לט וכשיטת הרמב"ם שקדושת ביה"כ מדאורייתא ר' יפ"ש מבוא לרמב"ם הלכות תפילה פרק יא או כשיטת הרב עוזיאל שגם לר"ן פגיעה בקדושת בית הכנסת אסורה מהתורה ר' שו"ת משפטי עוזיאל ג או"ח כב ובשאלות הזמן מט. ועיין http://www.eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=48&cat=1&newsletter=338&article=1222 הערה 2 ובדבריי להלן בהערה 5.
[5] וכן משתמע בפירוש הרא"ש מידות ב,ה שטעם תקנת עזרת הנשים במקדש – שמטרת עזרת נשים היתה שנשים תוכלנה לשבת. נראה שלמד מפירש"י לסוכה נא,ב ד"ה מבפנים שהעיקר היה תיקון מקום לנשים ודלא כתורי"ד. והתורי"ד דוחק בגמרא, שתתיישב כטעם שהביא הרמב"ם בפיהמ"ש.
[6] ר' תורי"ד סוכה נא,ב שיח נחום תשובה קיב. ועיין עוד https://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=4&cat=7&newsletter=2520&article=6840 ובקיצור http://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=48&cat=1&newsletter=4822&article=11092.