"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם" (במדבר כ"ז)
בשבוע של קריאת סיפור בנות צלפחד, שביקשו לתקן עוול ולקבל נחלה בארצן, זכינו לתיקון עוול שהוא גם הישג היסטורי – לעולם התורה בכלל ולנשות ההלכה בפרט, עם פרסום פסיקת בג"ץ בעתירת בחינות הרבנות.
העתירה הוגשה לפני כשש שנים וחתומות עליה שש רבניות עותרות – בתוכן הרבנית שלומית פיאמנטה, מנכ"לית בית הלל, ועוד שלוש חברות בית הלל – הרבנית רחל קרן, הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית שלומית פלינט – וכן הארגונים עיתים, קולך ומרכז רקמן.
העתירה הוגשה לאחר שבקשת העותרות להיבחן בהלכות נידה בבחינות הרבנות הראשית נדחתה על הסף בשל היותן נשים, ודרישתן היתה שיתאפשר להן להיבחן ולזכות להטבות הכלכליות והאחרות שבחינות אלה מקנות לגברים.
במהלך השנים הוצעו ע"י המדינה פתרונות שונים שאף אחד מהם לא פתר את הבעיה, ואף הוקם מערך בחינות במשרד הדתות – אך ללא מערכת ההטבות וההכרה הציבורית הנלוות למבחני הרבנות. כל זאת, כאשר היה גלוי לכל כי הפתרון האמיתי והנכון הוא פשוט ביותר: לא למנוע מתלמידות החכמים לגשת לבחינות.
כעת, לאחר דחיות מרובות, פסק בג"ץ כי מניעת נשים מלגשת לבחינות היא אפליה ללא הצדקה.
ארגון בית הלל הוא הארגון הרבני הראשון שכולל בשורותיו נשים וגברים בשותפות שוויונית ומלאה. אנו מאמינים כי אין תפקיד תורני שאישה לא יכולה למלא כיום, ויש לכך ביסוס הלכתי מוצק.
ארגון בית הלל הוקם לפני כ13 שנה; לפני שהיו מסלולי לימוד הלכה לנשים, כוללים לנשים וקהילות שבחרו למנות רבניות. כל אלה צמחו בשנים האחרונות, בידיהן החרוצות של נשות תורה ובעזרת רבנים רבים שהבינו שזה שינוי מבורך ונדרש לדור שלנו.
13 שנה אחרי, והנה המהפכה של בית הלל זוכה להכרה ממסדית: מדינת ישראל לא תפלה יותר נשים לומדות תורה בבחינות שהיא עורכת.
כך כתב השופט נעם סולברג:
"הנה כי כן, תמורה משמעותית שקיימת, גם בעולמה הפנימי של ההלכה, היא של הרחבת מעגל לימוד התורה, תוך רגישות למעמדה המשתנה של האישה בחברה, ולמרכזיות לימוד התורה במסורת ובתרבות היהודית. בעתירה שלפנינו ניתן לראות ביטוי נוסף למגמה זו, של נשים אשר מבקשות לעסוק ב"עמלה של תורה", שאותה "כל הרוצה ליטול יבוא ויטול" (אבות דרבי נתן נוסח א, פרק מא); וכפי שכבר צוין, הדברים כמובן עולים בקנה אחד עם הדין הישראלי, ועם חובתה של הרשות – בעניין דנן, הרבנות הראשית לישראל – לנהוג עם כלל הציבור באופן שוויוני, בהעדר הצדקה לפעול אחרת.
אשר על כן, משבאתי לכלל מסקנה כי חסימת נשים – 'דרשניות, צדקניות וחכמניות' – מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על-ידי הרבנות הראשית הריהי הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי; ובהעדר אפשרויות מעשיות אחרות – נדמה כי אין מנוס מהפיכת הצו על-תנאי למוחלט.
לוּ תישמע דעתי, אפוא, נקבע כי על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינותיה."
ראשות מסלולי לימוד הלכה לנשים ומנהיגות ארגונים, בכנס "הליכות עולם לה"
למרות עומס האקטואליה הדוהרת בימים אלה היתה התייחסות תקשורתית לא מועטה לאירוע החשוב הזה.
ראיון עם הרבנית חמוטל שובל בגלי צה"ל
ראיון עם הרבנית שלומית פיאמנטה בגלי צה"ל
ראיון עם הרבנית רחל קרן בחדשות 13
ראיון עם הרבנית שלומית יחד עם עו"ד אלה סקעת בחדשות 12
טורו של הרב צבי קורן באתר כיפה
טורה של הרבנית שרונה הליקמן ב- Times of Israel.
זה רגע מאוד שמח ומרגש של הכרה ותיקון. יש בו מפגש בין שני מישורים מקבילים: האחד, המישור הממסדי, בו נעצרה אפליה חסרת הצדקה שאין בינה ובין הלכה ותורה ולא-כלום; והשני, מישור העשיה התורנית בשטח, בו מקומן של נשים הוא כבר עובדה איתנה ומנהיגותן מתקבלת והולכת על ידי ציבורים רחבים. הפער שהלך והתרחב בין היקף הפעילות התורנית של רבניות ובין חוסר ההכרה בהן מצד המדינה מתחיל להצטמצם לנגד עינינו.
בית הלל ימשיך לקדם את שותפותן של רבניות בכל שדרות ההנהגה התורנית, ולהאבק לפתיחת שערי בית המדרש לכל; כבנות צלפחד בשעתן, נשות דורנו מבקשות שלא יגרע חלקן, והקב"ה מסכים על ידן.