השקעת כספים במסלולי בתי השקעות – עם ובלי הכשר

עם ומדינה

שיתוף המאמר -

השאלה

מה עמדת בית הלל לגבי השקעת כספים (פנסיה, גמל, השתלמות) במסלולים שאינם 'המסלול הכשר' שמציע בית ההשקעות?


תשובה

שלום רב,

השאלה שלך היא קשה למענה ואינני יכול לייצג את בית הלל אלא לכל היותר את דעת עצמי.

א. ב"ה זכינו שבארץ ישראל הולכים ומתפתחים נושאים הלכתיים הנוגעים לעולם המודרני, ובכלל זה ברפואה, בכלכלה, במשפט ועוד.

בין הנושאים שיש לדון בהם בעיסוק בנושאים כלכליים הם הלכות ריבית, שהם הלכות קשות שמעטים תלמידי החכמים הבקיאים בהם לפרטיהם.

קטונתי מלפסוק בענייני ריבית אולם האמור לקמן יתן רק קווים כלליים בלבד. ובכל זאת אאריך, כי מדובר בנושא חשוב.

ב. בעולם המודרני דרך מאוד מקובלת לדאוג לשמור על ערך הכסף ולייצר ממנו רווחים היא ע"י השקעות למיניהן, בוודאי במסלולים לטווח הארוך כמו פנסיה, גמל, קופות השתלמות וכד'. בניגוד להימורים וכד' זו גם נחשבת הדרך המקובלת ביותר, האחראית ביותר, שבה אדם באורך רוח דואג לאורך שנים להשקעה נבונה בנכסיו. 

.

ג. צריך להבין שההבדל בעשירית האחוז, הבדל שנראה לנו אפסי לכאורה, בין בית השקעות אחר למשנהו, יוצר הבדל של עשרות אלפי ש"ח בטווח הארוך, ואם מדובר בהבדל של אחוז, מדובר במאות אלפי ש"ח ויותר. כל זה באדם פרטי, בודד, יחיד.

כאשר מדובר בהלכות ציבור, וכאשר יש לפוסק את האחריות להורות לציבור מה כן ומה לא, מה כשר ומה לא כשר, צריך להביא בחשבון שמשמעות ההחלטה הזאת היכן להשקיע והיכן לא מתבטאת במיליארדי ש"ח, ויש לה השפעה אדירה לא רק על אנשים מבוגרים, שיפדו בעתיד את קרנות הפנסיה, וימצאו את עצמם עם פחות מאות אלפי ש"ח לזקנתם ולמחייתם, אלא על התמודדות מדינת ישראל עם קצב ההזדקנות של האוכלוסיה ומימון הנ"ל (כולל השקעות בבריאות, לדוגמה), התמודדות המשפחות הנ"ל לבניהם לנכדיהם ולצאצאיהם עם משברים כספיים, חובות וכו'.

מתן הוראה לאוכלוסיה שלמה (ואנו מקווים שתהיה רחבה) לעבור להשקעה בקרן פלונית X ולא בקרן Y, כאשר יש מומחים פיננסים שממליצים לציבור לרכוש דווקא דרך קרן Y, כיוון שהתשואה שלה גדולה יותר, ומאידך אנו סבורים שקרן X 'כשרה' יותר, יש לה משמעות אדירה.

הפוסקים כמובן לא נרתעים לפסוק בשאלות של פיקוח נפש וגם בשאלות כלכליות כבדות, ואם מדובר באיסור חד משמעי ודאי נקבל את הדברים באהבה. אך עם זאת, חשוב לוודא שתהיה זהירות אינסופית כאשר קוראים לציבור לעשות פעולה מסוימת בשטח קרנות הפנסיה, לדוגמה, וכדלקמן.

ד. קרנות הפנסיה וכד' מגלגלות סכומים אדירים של כסף ובחלקן יש בעיות של חברות המחללות שבת, בעיה כבדה של ריבית, ועוד. יש כמה וכמה גופים שיש להם מומחיות, הן בעולם החרדי והן בעולם הציוני דתי, בהלכות כלכליות, ויש גם כמה וכמה רבנים שפוסקים בנושא. ועדיין חשוב לדעת:

1) השקעה בחברות שמחללות שבת – לעתים יוצא פסק הלכה או קריאה שיש להשקיע רק בחברה 'שומרת שבת'. ואולם, צריך להבין איך פועל השוק הפיננסי. כיום השוק  פועל בצורה שכזו שחברות משקיעות במאות חברות גדולות, והשוק משתנה כל רגע וכל שנייה, בהמלצות של אנליסטים וכד', במכירה וקנייה וכד'. לא ניתן לבודד חברות שלא משקיעות בכלל בחברות שלא מחללות שבת, ואם ניתן – החברות הללו פשוט קטנות מדי וממילא הסיכונים שהם לוקחים לא מאוזנים, והרווחים בהתאם לא יכולים להיות טובים לאורך זמן. לשם המחשה, אם אני משקיע מיליארד דולר ב-500 החברות הגדולות אז הסיכונים שלי שונים לחלוטין מכשאני משקיע ב-10 חברות. זה דבר פשוט שאי אפשר להתווכח לגביו.

מה ניתן לעשות? חלק מהפוסקים משלב בפסיקה שלו היבטים ציבוריים של תמיכה בחילול שבת. במילים אחרות, לא ייתכן שאוכלוסיה דתית תתן את כספה לקרנות שמחללות את השבת בריש גלי ולכן חובה להשקיע בחברות קטנות. זהו שיקול שלא ניתן להתעלם ממנו, אולם הפוסקים הנ"ל לא באמת מעוניינים שהציבור יפסיד את כספו בהשקעה בחברות קטנות וכנ"ל, ולכן מוצאים לעצמם דרך פשרה: השקעה בחברות שאחוז היקף השקעותיהן בחברות מחללות שבת הוא קטן מאחוז מסוים, נניח: 10%. מה המשמעות של העובדה הזאת מבחינה הלכתית? הרי גם אם אני שותף בחברה שרק 'קצת' משקיעה בחברה מחללת שבת, הכסף שלי 'נצבע' בחילול שבת? אין לדבר משמעות הלכתית, אלא ציבורית: לדעתם עדיין עדיף, ולו ברמה ההצהרתית, שהציבור ישקיע בחברות שפחות מחללות שבת.

2) אין שום אפשרות לפקח על החברות. חברה שמצהירה שהיא לא משקיעה בחילול שבת, יש צורך לבדוק אותה כל יום, כל חודש, לפחות כל רבעון, כדי לוודא שהמצב עדיין כזה. המצב דינאמי ברמה של שבריר שנייה, בוודאי ברמה של חודש. לבוא ולתת הכשר ולקוות שעוד שלושה חודשים עדיין החברה לא משקיעה בחילול שבת – זה נאיבי וחסר סיכוי. אבל אין לנו את ההיקף, את כוח האדם, את היכולת האמיתית לפקח על זה. מה עושים? מסתפקים בהתווית קו ציבורי ואומרים שה' יעשה הישר בעיניו ולא עליך המלאכה לגמור ובע"ה אי פעם נתקדם. שוב, איני פוסל את התמימות בעבודת השם, אבל שעה שמדובר בהפסד מרובה מאין כמוהו לא ברור שזו הדרך הנכונה.

3) מה הופך חברה ל'כשרה'? מדוע דווקא שמירת שבת? אולי הלנת שכר שכיר? האם בדקנו שכל החברות שנתנו להם הכשר, משלמות לעובדיהן בזמן? לא יוצאות בפרסומות לא צנועות? עוסקות בתחומים שדואגים לפיתוח האנושות ולא לבידור זול ותחומים שמוגדרים בספר קהלת כ'עמל ורעות רוח'? שוב, מדובר בהחלטה שרירותית כלשהי שמנסה לתפוס את מה שניתן לתפוס.

4) כדאי לדעת שיש שיטות מקלות, כמו שיטת הרב אשר וייס, שסבור כי בחברה ציבורית לאור ההפרדה הנדרשת בחוק בין ההנהלה ובין בעלי מניות, אין לחברה עצמה איסור להלוות בריבית (הוא סבור שיש לחלק בין איסורים בין אדם לחברו, דוגמת גזל של חברה, לבין איסורים בין אדם למקום, דוגמת ריבית; וכן בין איסורים הנעשים ע"י עובדי החברה כמו עבודה בשבת, לבין איסורים הנעשים על ידי החברה עצמה). או כמו שיטת הרב משה פיינשטיין (אגרות משה יו"ד ב,סג) לעניין היתר עסקה לחברה ולדעתו אין איסור ריבית כלל בהלוואה לחברות. יש שיטות שחולקות על שניהם, בהחלט, אולם שעה שמדובר בהפסד מרובה מאין כמותו, צריך מאוד להיזהר שלא לתת לציבור עצה שאינה הוגנת ולכלות את ממונן של ישראל, כפשוטו.

ה.  תאמרו, אתה 'מצנן את האמבטיה': רבנים ומכונים חשובים משקיעים עמל רב בניסיון להציל את מה שניתן להציל ואתה בא ואומר 'הכל או לא כלום'. נכון. יש לי בהחלט הערכה רבה למי שמנסה לקדם את מה שניתן לקדם, ואני בהחלט מבין מי שירצה לסמוך על דבריהם ולהשקיע בקרנות שומרות שבת בלבד וכד'.

עם זאת, כדאי לאזן את הנ"ל לאור השיקולים שהובאו כאן. יתרה מזאת: הדבר מזמין גם שרלטנות. שערו בנפשכם שאני מעוניין להצליח בקרן השקעות חדשה שאני מקים. כדי להילחם בשוק, אני פונה לציבור הדתי ומציע להם מה שאין לאחרים – אצלי, נניח, יושקעו 9% מהכספים בלבד בחברות שומרות שבת. כדי להצליח בחברה הקטנה שהקמתי אני נאלץ להחזיק עובדים במשכורת זעומה (שכן אני צריך לכסות על ההפסדים מההשקעות הנ"ל, יחסית להשקעות אחרות, רציונליות יותר, שיכולתי 'להרשות לעצמי' לולא היה עלי פיקוח) כאשר אני מפר את זכויות העובדים הבסיסיות (גם לפי ההלכה), כשאני משלם בשוטף פלוס שישים, או לא משלם וכד'. אני היחיד ה'כשר', אבל באמת אין אפשרות לבדוק שאני כשר לאורך זמן; אין אפשרות לבדוק שטחים אחרים של פעילותי; גם השטחים שהוצעו לבדיקה (שמירת שבת) למעשה קובעים רף לא ברור (9% זה גם שותפות. אם היה לי 9%  של חלב בסיר בשר זה לא היה מספיק להתיר…) וגם בסופו של דבר הקרנות שומרות השבת שלי משקיעות בקרנות שמשקיעות בקרנות שאינן שומרות שבת, כך שאני מצליח לשמור על השבת רק במעגל ה'ראשון', אבל הכספים, בעקיפין, גם הם מושקעים בחברות לא שומרות שבת. וכך אני מתעשר על חשבון הציבור, שמשקיע רק בקרן שלי, כשבהיבט המצרפי (הכללי), לא מדובר בשיפור אמיתי.

ו. בקיצור, יש מי שיפסוק שעדיין הניסיון למזער ולו גם במעט חילול שבת, והרווח ההצהרתי מכך שחברות מוכנות לספק דרישה של ציבור דתי שלא להשקיע בחברה מחללת שבת, 'שווה' את הבעיות הנ"ל. ויש מי שיחשוב שבדבר כל כך גדול וכל כך משמעותי אין רשות להתערב אלא אם כן נהיה מספיק מאורגנים כדי לפקח על כל השוק. עד שזה לא יקרה, מכיוון שממילא יש פוסקים שמקלים בעניין וסבורים שאין להקשות על הציבור בעניין זה (הרב אשר וייס, הרב שלמה דייכובסקי ועוד), אישית עמדתי שעם כל ההשתדלות למעט באיסורי שבת וריבית, אין לעת עתה יכולת הלכתית להתערבות. כדאי מאוד להתייעץ עם מי שמבין היטב בהלכות ריבית ובהיבטים ציבוריים, ולאחר שטיחת כל הטענות הנזכרות לעיל, לקבל עצה מושכלת כיצד להתנהל.

 בברכה,

הרב משה כהן

רבני בית הלל

לקריאה נוספת -

ברית גורל של כל העם היהודי

17.04.2024

האם קיים עם יהודי?

03.04.2024

החובה ההלכתית להתחסן – הרב שמואל דוד

22.02.2021

חזרה לכל המאמרים בנושא עם ומדינה

שיתוף המאמר -