השאלה
מגילת אסתר כשרה שהוסיפו בה סימני טעמים/פיסוק בדיו, האם יוצאים בה ידי חובת קריאת מגילה ?
שלום וברכה,
כתב הרשב"א (שו"ת סימן ע) שמגילה שניקד אותה אינה פסולה. ועוד כתב שאם יש בה בדף הראשון ברכות ופיוטים דבר פשוט שהיא כשרה. ובעקבותיו כתב השולחן ערוך (תרצא,ט): מגילה שהיא נקודה, וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך.
מלשונם משמע שרק בדיעבד ניתן לנקד את המגילה אך לא לכתחילה (וכן כתב בפרי מגדים).
כל הנ"ל לגבי ניקוד המגילה. מה לגבי טעמים?
המגן אברהם מתייחס לכך (אות י) וכותב כי ש"צ שאינו בקי בנגינה בעל פה ואין מי שיודע להקרות לו, מותר לכתוב הטעמים, ולא גרע מניקוד. גם בלשונו ברור כי זה רק בדיעבד. הוא אף מסכם שאם אין הטעמים במגילה מותר לקרוא בלי טעמים בכלל. המשנה ברורה (אות כה) מביא את דבריו.
ניתן להבין את סוף דברי המגן אברהם כך שלדעתו עדיף לקרוא בלי טעמים בכלל מאשר לכתוב טעמים בתוך המגילה, וכן אמנם הבין ערוך השולחן (סעיף יד). לדבריו פיתרון הכתיבה בתוך המגילה הוא מאוד בדיעבד. אמנם ניתן להבין שהוא לא חושב שהדבר עדיף, אלא שהוא מחדש כי גם לולא יכתבו את הטעמים, אין לחשוש שקריאה בלי טעמים פסולה (כך נראה לדוגמה בקיצור שולחן ערוך קמא, יח). לפי גישה זו כתיבה בתוך מגילה שמורה אמנם למקרה דיעבד, אבל במקרה שממילא אין קורא שיודע טעמים זוהי הדרך הראויה.
פיתרון מוצע (שיועיל לחוששים לדעת ערוך השולחן דלעיל) הוא להיעזר בשקף נייר או פלסטיק שקוף, שעליו כתובים טעמי המקרא, תוך הקפדה שלא יסתיר את האותיות (שו"ת במראה הבזק ג,יג; ז,ו).
משיב: הרב משה כהן
ארגון בית הלל