הליכות עולם לה – אלו מילים שאומרות הכל.
ההלכה הולכת. לכן היא נקראת הלכה. היא מתקדמת וצומחת עם המציאות. ההלכה לא עוצרת, וגם לא רצה. כמי השילוח ההולכים לאט.
ואנחנו, נשות ההלכה – גם אנחנו. אנחנו כאן כאילו היה כך מעולם. אנחנו כבר חלק מהליכות עולם.
*
אז מה היה לנו בכנס הליכות עולם לה הראשון?
היתה רוממות רוח ששמורה לאירועים נדירים. מקבץ מדהים של נשות ההלכה הבולטות בארץ, מתכניות שונות וממקומות שונים, שבשיתוף פעולה מרשים חברו יחד.
היה לימוד, בשיעור של חברת בית הלל הרבנית פרופ' טובה גנזל עם חברותות, והיו הרצאות קצרצרות, חלקן מפי חברות בית הלל:
הרבנית נעה לאו סקרה תמונת מצב של עולם לימוד התורה לנשים לאורך ארבעה עשורים.
הרבנית אריאלה ביגמן תיארה את תפקידן החשוב של רבניות בפריפריה.
הרבנית שירה מרילי מירוויס שיתפה בשאלות שמגיעות אליה כרבנית קהילה.
הרבנית יעל שמעוני קראה לנשות תורה לפעול יותר בעולם החינוך לכל הגילאים.
הרבנית איילת סגל הציגה את חשיבות תפקיד רבנית בית ספר.
הרבנית מעיין גיל סיפרה על השפעת הידע ההלכתי על הקשר של ר"מית עם בוגרותיה,
והרבנית שלומית פיאמנטה, מנכ"לית בית הלל, סיפרה על שו"ת משיבת נפש וחשיבותו.
בנוסף התנהלו שולחנות דיון בנושאים שונים, גם שם בלטו חברות בית הלל:
הרבנית רחל ריינפלד וכטפוגל, מנהלת משיבת נפש, סיפרה על עולם הליווי הרוחני וחשיבות הכלים שבו לרבנים ורבניות.
הרבניות אסתי רוזנברג ומיכל טיקוצ'ינסקי דנו בשאלה כיצד מגדלים תלמידות חכמים,
הרבניות חנה גודינגר דרייפוס ויעל שמעוני עסקו בדילמות בעולם הלמדנות הנשית,
הרבנית הילה נאור סיפרה על העולם החדש של רבנות צבאית לנשים,
והרבנית בתיה קראוס עסקה בחיבור בין רבניות לאוכלוסיות מגוונות.
את הערב כולו הובילו ראשות תכניות ומוסדות, גם ביניהן בלטו חברות בית הלל – כגון הרבנית חמוטל שובל, ראש כולל דעה; הרבנית אשרה קורן, ראש מתן השרון; הרבנית רחלי פרנקל ראש בית המדרש במתן ירושלים; הרבנית חנה גודינגר דרייפוס ראש ישיבת דרישה והרבנית אסתי רוזנברג ראש בית המדרש במגדל עוז.
לצד ההתרגשות הכללית של הערב הראשוני הזה, היה עוצמתי במיוחד לראות את המרכזיות של בית הלל בעולם התורה הנשי. נשות התורה זקוקות ומבקשות בית, מקום של שייכות שאינו נשי בלבד אלא מחבר בין רבנים רובניות לשיח תורה משותף ומפרה. כך עולם התורה הנשי יכול לצמוח באופן אורגני אל תוך בית המדרש העכשווי הרחב, לקבל ולתת אוצרות רוח וחכמה, ולצרף את הקול הנשי למקהלת הדורות הגדולה של עם ישראל.
אשרינו שזכינו.
