מהחטופים ועד עזה: עם אחד כצוק איתן – (הרב רונן נויבירט)

חברה וקהילה

שיתוף המאמר -

כולנו עוקבים בדריכות ובדאגה אחר ההתפתחויות של מבצע “צוק איתן" בדרום. עוברים עלינו ימים מתוחים. שירת הסירנה וקולות הנפץ והמלחמה, ילדינו החיילים הנמצאים בחזית ומוכנים להגן על המולדת בחירוף נפש, כל אלו מדירים שינה מעיני כולנו. אירועי החודש האחרון החל מרצח הנערים ועד מתקפת הרקטות על ישראל והלחימה בדרום, רצים בקצב מסחרר שקשה להדביקו, ועם זאת אני רוצה לגעת בציר המשותף שבין המאורעות.

הערב שלפני תחילת מבצע "צוק איתן" , היה גם הלילה האחרון בשבעה של משפחות פרנקל, שאער ויפרח. ביקרתי בלילה זה בבתי משפחת שאער וזכיתי להשתתף בסעודת המצווה לסיום השבעה, מנהג של בני עדות המזרח. באמצע הסעודה קם סבו של גיל-עד הי"ד, אביו של אופיר, ואמר: "אני רוצה להגיד לקב"ה תודה! תודה שהחזיר לנו את הבנים לפני שבוע. חז"ל תיקנו את ברכת 'הטוב והמטיב' בברכת המזון על הרוגי ביתר שניתנו לקבורה. אנו חייבים להודות לקב"ה על הטובה שגמל עימנו". כוחות הנפש של המשפחות האצילות, הגיעו ממקום זה של הכרת טובה בלתי מותנית לקב"ה בכל מצב ובכל סיטואציה. האמונה החזקה שהם הקרינו על כל החברה, נתנו לכולנו עוז ועצמה, והחזירנו לנו את רגש הסולידריות והאחווה.

את הרוח המיוחדת הזו, ממשיכים להפיח בקרבנו תושבי הדרום. עקבתי אחר ראיונות רבים של תושבים מהדרום באמצעי התקשורת וראיתי שוב ושוב אנשים הנמצאים בקו האש ועם זאת לא מביעים רגש אחד של פחד, אלא מפגינים אומץ ועמידה איתנה מול הסכנה המרחפת. ברגע האמת לאחר שנים של הפקרת הדרום למתקפות חוזרות ונשנות, מפגינים הם קומה זקופה, נחישות ואומץ ומזכירים לכולנו מי אנו, מאין באנו ולאן אנו הולכים, כשיעור המשך לזה שקיבלנו ממשפחות פרנקל, שעאר ויפרח.

האחדות והסולידריות הינן מקור העוצמה שלנו. ידועים דברי רבי אליעזר הקפר במסכת דרך ארץ זוטא פרק ט': "וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד י"ז): "חבור עצבים אפרים הנח לו ". אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י): "חלק לבם עתה יאשמו ".

הסולידריות המוחלטת עם צה"ל ותושבי הדרום, מקצה אל קצה, מלווה אותנו בחודש הזה. כל אמצעי התקשורת יחדיו עם מנהיגי האופוזיציה, פוליטיקאים מימין ומשמאל ועוד, מביעים תמיכה ללא סייג במבצע "צוק איתן". האחדות והסולידריות הינן מקור העוצמה שלנו. ידועים דברי רבי אליעזר הקפר במסכת דרך ארץ זוטא פרק ט': "וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד י"ז): "חבור עצבים אפרים הנח לו ". אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י): "חלק לבם עתה יאשמו ".

דווקא בשל כך האתגר של קברניטי המדינה הוא כפול, לא רק התמודדות מול הטרור הרצחני של החמאס, אלא גם העצמת הרוח וחיזוק הסולידריות החברתית, ובזאת הם ייבחנו. אחד הסיפורים המרכזיים בפרשת השבוע הינו הבקשה של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה רבנו יוצא נגדם בחריפות יוצאת דופן, לא בשל חוסר הלגיטימציה של הבקשה אלא בשל הדמורליזציה שזה עשוי לגרום לכל העם: "וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". רש"י על הפסוק מסביר את משמעות המילה "תניאון": "=תסירו ותמניעו לבם מעבור שיהיו סבורים שאתם יראים לעבור מפני המלחמה וחוזק הערים והעם". הדיבורים בממשלה על הפסקת אש, ללא כל הישג משמעותי של המבצע, יוצרים סדקים ברוח המיוחדת המפעמת בחברה, בשל תחושה של חוסר יכולת להתמודד עם איום הטרור, והידיעה שהסבב הבא בא יבוא. האבן עזרא מפרש ש"תניאון" = "תשברון". ישנם דיבורים מסויימים שעצם העלאתם לשיח הציבורי, יש בה בכדי לשבור את רוחו של העם, וזו הסכנה בדיבורים מוקדמים מדי על הפסקת האש, לא בהכרח מבחינה בטחונית אלא גם ובעיקר מבחינה חברתית.

לאחר פרעות תרפ"ט בחברון פירסם הרב קוק מאמר בשם "שובו לבצרון" (מאמרי הראי"ה עמ. 360) בו הוא אומר: "כל מי שעוקב אחר סדרי הישוב מראשית צעדיו עד עכשיו, יכול הוא לראות בחוש שמכל ירידה שסבלנו נצמחה אח"כ עליה והתפתחות יותר גדולה, וצעד של דליגה לטובה מכל משבר… כל ירידה במהלך המפעל הרי היא בבחינת ההתכסות של הגואל וכל עליה הבאה אחריה הרי היא בבחינת התגלותה". למרות הקושי הגדול והמתח הרב, אנו מתפללים ובטוחים שייצא דבר טוב מן האתגר בו אנו שרויים.

שומה על מנהיגנו בעת הזאת לחזק את האחדות בעם, להקשיב לרוח המיוחדת המפעמת בחברה ולפעול בנחישות ובאמונה לחיזוק השלום והבטחון במדינה. אמנם, זכינו לראות ניסים גלויים בימים האחרונים. מעל 400 רקטות נפלו על שטח המכסה את רובה של ממדינת ישראל, ועם זאת אין לנו כמעט נפגעים בנפש (בתפילה שמצב זה יימשך). ברם אין סומכים על הנס ואסור שהסטטיסטיקה תכהה את תחושת האיום הרובץ עלינו. נודה לקב"ה על הניסים הגלויים שהוא מרעיף על תושבי המדינה ונתפלל לשלומם של החיילים ותושבי הדרום. ישלח הקב"ה ברכה והצלחה לכל החיילים והחיילות העומדים על משמר ארצנו, יחזק ידיהם וידבר אויבנו תחתיהם, ובעזרת ה' נעשה ונצליח להביס את הטרור וציר הרשע.

"חזק חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב' י' י"ב).

לקריאה נוספת -

במעלה הר נבו: ישוב הדעת בסוף החיים

13.03.2023

האם מותר להרחיב את עזרת הנשים בכותל המערבי?

27.03.2022

עישון בחברה הדתית

01.02.2022

חזרה לכל המאמרים בנושא חברה וקהילה

שיתוף המאמר -