הקדמה ראשונה:
מגבלות תזונתיות אינן דבר חדש. יש בינינו אנשים שאלרגיים למוצרי חלב, אחרים אלרגיים לגלוטן, לסויה או לביצים. כאשר אנו מדברים על משפחה השומרת שבת וכשרות, יש דמיון בין המגבלות השונות שמוטלות עליהן לבין מגבלות תזונתיות אחרות. ממש כמו מגבלות אלרגיות ותזונתיות, יש לקחת אותן במלוא הרצינות ולהתנהל בשקיפות וביחסי אמון.
הקדמה שנייה:
גם כאן, כמו בכל תחום בחיים, נקודת המוצא והצעד המשמעותי ביותר לכך שתוכלו לתת מענה לצורכיהם של האורחים שלכם, הם כמובן תקשורת טובה. כדאי מאוד לקיים מעין פגישת הכנה עם האורחים שלכם, שבה תוכלו לשאול את השאלות שלכם, להעלות נקודות שאינן ברורות לכם ולחזק את אווירת האמון והפתיחות. אם אינכם בטוחים במשהו, כדאי פשוט לשאול את האורחים שלכם או להתייעץ עם אחד הרבנים, שמספרי הטלפון שלהם מופיעים בסוף המסמך.
הקדמה שלישית:
ייתכן שממבט ראשון, ההכנות האלה ייראו בעיניכם קשות, או כצעדים הדורשים ויתור משמעותי, וייתכן שיגיע רגע שבו תשאלו את עצמכם האם זה כדאי בכלל. קודם כל, זו שאלה בהחלט לגיטימית, והבירור שלה בתוך המשפחה הוא אכן ראוי וחשוב. ייתכן שאם תתבוננו על היעד הסופי, והוא עצם העובדה שהצלחנו ליצור ביחד שבת משותפת ולשבת סביב שולחן אחד, תגיעו למסקנה שהמאמץ כדאי.
כיוון שמדובר בארוחת שבת, עלינו להכין את הבית בשני תחומים: שמירת השבת ושמירת הכשרות.
שמירת שבת:
אם אתם גרים בבית משותף, כדאי לוודא שדלת הכניסה תהיה במצב שבו אפשר לפתוח אותה מבחוץ, ללא פעילות חשמלית. כמו כן, כדאי להכין בחדרי השירותים חבילת נייר טישו, כיוון ששומרי מצוות נמנעים מלחתוך נייר בשבת.
דאגו שהאור (וכן המיזוג או החימום) בחדר שבו תיערך הסעודה יהיה דולק כבר מלפני כניסת השבת.
סעודת השבת היא סעודה בעלת 'סדר' משלה. כדאי להכיר כיצד מתנהלת סעודת שבת, כדי שתוכלו להכין מראש את כל הדרוש.
הסעודה נפתחת בקידוש. את הקידוש עושים על כוס של יין או מיץ ענבים.
על השולחן יש להכין שתי חלות שלמות מכוסות במפית ולידן מלח. כדאי להכין מתחת קרש חיתוך, סכין ומלחייה – נזדקק לפריטים הללו בהמשך, כאשר נבצע את החלות.
לאחר הקידוש ניגשים לנטילת ידיים. נטילת ידיים היא שטיפת הידיים במים לפני אכילת לחם. שטיפה זו צריכה להיעשות מתוך כלי. למעשה, ניתן לנטול ידיים באמצעות כל ספל רגיל. ליד הכיור הכינו מגבת [שלא מצריכה חיתוך נייר], כיוון שגם הניגוב הוא חלק ממצוות נטילת ידיים.
אנו מתיישבים לשולחן. הסירו את המפית מעל שתי החלות שעומדות על השולחן, אמרו את ברכת 'המוציא לחם מן הארץ', פרסו את החלות, שימו על כל פרוסה מעט מלח, וחלקו לכל היושבים סביב לשולחן.
זהו, בתיאבון!
לאחר שמסתיימת הארוחה מברכים ברכת המזון. כדאי לבקש מן האורחים שלכם שיביאו אתם 'ברכונים', מעין כרטיסים שעליהם מודפסת ברכת המזון.
כיצד לדאוג שהאוכל יחומם ויוגש בצורה התואמת את הדרישות של שמירת השבת?
כמובן שעל פי ההלכה היהודית אי אפשר לחמם אוכל בשבת על אש גלויה או במכשיר חשמלי (תנור או מיקרוגל) שהופעלו בשבת.
הדרך הטובה ביותר היא לנסות ולהשיג 'פלטה של שבת'. את הפלטה מחברים לחשמל לפני כניסת השבת ועליה מניחים את האוכל לפני זמן כניסת השבת. שימו לב כי לפעמים חום הפלטה גבוה יחסית, וכדאי להניח את האוכל על 'קומה שנייה' – סיר הפוך וכדומה – כדי שהאוכל לא יישרף.
כל האוכל המבושל שאותו אתם מניחים על הפלטה צריך להיות מוכן לפני שבת.
אם אתם מעוניינים לשתות משקה חם לאחר הארוחה, הכינו מראש מים חמים בתוך תרמוס.
בכל מקום שהוזכרה כניסת שבת [פרשת נח, א' מרחשון תשע"ה 24/10] הכוונה לשעה 17:35.
שמירת כשרות:
הדרך הטובה ביותר לפתרון נושא הכשרות היא לקנות אוכל מוכן במקום בעל תעודת כשרות מרבנות מוכרת. גם את הפירות והירקות (שמהם אתם מעוניינים להכין סלטים או מנות קרות), הרטבים והתבלינים, היינות ושאר המשקאות, יש לקנות במקום בעל תעודת כשרות בתוקף. בדרך כלל תוכלו למצוא כזו באחת מרשתות השיווק הגדולות [לא בכולן]. ספרו לאורחים שלכם היכן אתם מתעתדים לקנות את האוכל. כפי שאמרנו: תקשורת בריאה, אמון ופתיחות הם המפתח להצלחה!
הכלל הבסיסי של הכשרות הוא ההפרדה בין בשר לחלב. עליכם להחליט אם אתם רוצים להגיש ארוחה בשרית או חלבית, ובהתאם לכך לבנות את התפריט. זכרו שהדבר אמור לגבי כל התפריט – מנות ראשונות ובמיוחד מנות אחרונות (שבמקרה של ארוחה בשרית אינן יכולות להיות חלביות), רטבים לסלטים ותוספות שונות. כמובן שאם מדובר בארוחה בשרית, לא תציעו לאורחים שלכם כוס קפה עם חלב לאחר הארוחה…
אם המטבח שלכם אינו כשר, אל תעבירו את האוכל מהתבניות אל הכלים והסירים שלכם, אלא חממו אותו בתוך הכלים שקיבלתם או בתבניות אלומיניום חד פעמיות.
גם כאשר תעבירו את האוכל לכלי הסעודה, יש לעשות זאת בעזרת כפות וכלים חד פעמיים.
הפתרון של כלים חד פעמיים הוא גם הפתרון הנוח עבור כלי הסעודה: צלחות וסכו"ם. כיום ישנם כלים חד פעמיים יפהפיים ומרשימים, שהופכים כל שולחן לשולחן חגיגי ביותר. אפשר להשתמש בכוסות זכוכית לשתייה קרה.
אנו בהחלט מודעים לכך שמשפחות ישראליות רבות, גם כאלה שאינן מוגדרות כדתיות, שומרות כשרות ומנהלות מטבח כשר. יחד עם זאת, חשוב לדעת שישנן רמות שונות ודרגות שונות של שמירת כשרות. לכן, אם אתם שומרי כשרות ומעוניינים לבשל בעצמכם, כדאי מאוד לדון על כך עם האורחים שלכם.
ולסיום:
פתיחות, אמון ותקשורת טובה – כל אלה יעניקו לאורחים שלכם אווירה נוחה בבואם לסעוד על שולחנכם, והרגשה שהאחדות והביחד אכן בידיים שלנו.
המון תודה על המאמץ, אתם ראויים להמון הערכה!
הבה נסכם את הנקודות החשובות העולות ממסמך זה:
א. הכינו מבעוד מועד את הדרוש לשולחן שבת: יין או מיץ ענבים לקידוש, שתי חלות שלמות, ברכונים לקידוש וברכת המזון.
ב. 'סביבה שומרת שבת': אם אתם גרים בבית משותף, דאגו שדלת הכניסה תהיה פתוחה.
ג. חימום האוכל לפני שבת בדרך המותרת בשבת.
ד. תרמוס עם מים חמים.
ה. אוכל שנקנה במקום בעל תעודת כשרות (החליטו מראש על תפריט חלבי או בשרי).
ו. סכו"ם, כלים וכלי הגשה חד פעמיים.
המון התרגשות, אמון ופתיחות.