ישנו מנהג בקהילות ישראל השונות לקרוא ברגלים את אחת מחמש המגילות. בחג הפסח קוראים את שיר השירים, בחג השבועות קוראים את מגילת רות ואילו בחג הסוכות קוראים את מגילת קוהלת. דומה שישנה נקודה המאפיינת את שלוש המגילות הללו והיא העובדה שמדובר במגילות בעלות תכנים מורכבים ולא שגרתיים בנוף של התורה.
(הרב יוני ברלין)
מגילת קוהלת הנקראת בשבת חול המועד סוכות, מפתיעה עם הסתכלות ביקורתית על העולם. פסוקים כמו: "מי יודע רוח האדם העולה היא למעלה" או "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" נראים מאתגרים מבחינה מחשבתית. מגילת רות הנקראת בחג השבועות מספרת סיפור על משפחה שיורדת מהארץ, מתבוללת, ובסופו של הסיפור זרע המלוכה נוצר מרות המואבייה המתחברת למשפחה זו. בשבת חול המועד פסח קוראים את מגילת שיר השירים המספרת סיפור אהבה בין הדוד לרעיה.
מגילה זו מספרת סיפור אהבה בין איש ואשה והסיפור מתואר בצבעים עזים. מערכת היחסים שלהם יודעת עליות וירידות אולם יש בה אהבה, השתוקקות עזה ורגעי שיא של מימוש הקשר. מה לכל זה וליציאת מצרים?
סיפור המסגרת והתיאורים הנועזים שבו הינם מפתיעים את הקורא מגילה זו. בטרם שניגש למשמעות מגילת שיר השירים ראוי לשים לב לכך שחכמים ראו לנכון להכניס ספרים אלה לקובץ כתבי הקודש ואף לקרוא מגילות אלה בזמני ההתכנסות המרכזיים והחגיגיים של הרגלים. כבר בכך ישנה אמירה שברגעי שיא והתעלות ניתן ורצוי להתמודד עם דברים לא שגרתיים ומאתגרים. ידוע גם הדיון של חז"ל באשר לשילובם של מגילות אלה בתנ"ך עד אשר מגיעה אמירתו המפורסמת של רבי עקיבא על היותה של מגילת שיר השירים קודש קודשים. בעיון זה ננסה להבין באופן ספציפי את הקשר בין חג הפסח למגילת שיר השירים ואת חשיבותה של מגילה זו.
מקובל בדרך כלל לפנות אל הפירוש האלגורי של סיפור זה ולראות אותו כסיפור אהבה בין כנסת ישראל לבין הקב"ה, אולם דומה שיש מקום לראות את הדברים כפשוטם ולעמוד על המסר של סיפור זה כדבר העומד בפני עצמו. מגילה זו מספרת סיפור אהבה בין איש ואשה והסיפור מתואר בצבעים עזים. מערכת היחסים שלהם יודעת עליות וירידות אולם יש בה אהבה, השתוקקות עזה ורגעי שיא של מימוש הקשר. מה לכל זה וליציאת מצרים? דומה שיש כאן עניין חשוב ביותר. בעבר עמדנו על כך שהשיעבוד במצרים פגע קשות בחיי המשפחה ובמערכת היחסים שבתוכה. כאשר עם ישראל כולו נושא עיניו לאדונים המשעבדים אותו אין מקום ואין פנאי לחיי אהבה ולזוגיות. הצעד הראשון כדי לתקן זאת הינו בציווי להתכנס בבתים ולהסתופף סביב שולחן אחד ולייצר חווייה משפחתית.
אולם יש ובני אדם בורחים אל העיסוק בתא המשפחתי ואינם מותירים מקום לבניית התשתית של כל משפחה בקשר שבין בני הזוג. מגילת שיר השירים הינה שיר הלל ליצירת קשר עמוק המושתת על אהבה וערגה בין בני הזוג. כאשר הגדיר רבי עקיבא מגילה זו כ"קודש קדשים" רמז לכך שהיכולת של עם ישראל לזכות בקדושה הנסוכה ממקום בית מקדשנו ולזכות בראיית פני השכינה המופיעה שם, מותנית ביכולת של כל זוג וזוג מעם ישראל לייצר מערכת יחסים שיש בה קדושה ואהבה. התיאורים הגופניים של האיש והאשה במגילה זו מופיעים בהקשר של חיים של אהבה וקשר עמוק. משום כך גם פן זה זוכה למדרגה של קדושה. חג הפסח הינו החג שבו מעגל החיים היהודי יוצא לדרך. משום כך חכמינו ראו לנכון להדגיש את החשיבות של בניית הקשר המיוחד בין איש ואשה כתשתית לכל החיים היהודיים. ייתכן שניתן לראות כאן תיקון להתחלת העולם בחודש תשרי. כאשר התחיל העולם בחודש תשרי מתואר ניסיון לזוגיות בין אדם וחוה אולם שם חלו ליקויים ושיבושים שלא אפשרו את האידיליה הדרושה. בחודש ניסן ישנו ניסיון להתחלה מחודשת. בהתחלה זו מקבל האדם מישראל על עצמו את אדנותו של הקב"ה. אך יחד עם זאת ישנה דרישה מהאדם לבנות מערכת יחסים של זוגיות ואהבה. הסוד של עם ישראל היה תמיד חוזק המשפחה וחוזק זה מושתת על חוזק הקשר בין האיש והאשה.
(הרב יוני ברלין)