השאלה
לבעלי יש אחים חילוניים. אנחנו רואים חשיבות להזמין אותם לארוחה בשבת. כיד לשמור על קשרי משפחה וכדי שהם וילדיהם ישמעו קידוש, יברכו וכו'.
1. האם מותר להזמין?
2. מה לעשות אם הם מבקשים לבוא?
3. מה לעשות עם יין או מאכל שהביאו איתם בשבת?
4. האם יש הבדל לעניין זה בין ראש השנה לשבת?
תודה!
התשובה
השאלה הזו היא אחת השאלות הקשות והחשובות של דורנו בו יש ערבוב של אור וחושך וכמעט ואין בית שהשאלה אינה עולה בצורה זו או אחרת. השאלה עלתה לדיון גם בבית המדרש ההלכתי של בית בלל. ואני מפנה אותך לעיין במסמך המפורט שהם ניסחו
https://beithillel.org.il/
אך פטור בלא כלום אי אפשר ועל כן אענה בקצרה לשאלותיך.
אגן יש מקום רב להזמין את בני המשפחה הן כדי לשמר את המשפחתיות, שהיא מעלה חשובה בפני עצמה, והן כדי לשמר זיק של קדושה גם אצל אלו שהתרחקו ממנה. רבים הפוסקים שהציעו להזמין לשבת שלמה וכך אם האורחים מחליטים לעזוב באמצע השבת זו החלטה שלהם ולא של המארחים. אני לעיתים חש שיש בזה "מס שפתיים" שכן אנו יודעים בעת ההזמנה שהם לא באמת יישארו לכל השבת, אך נדמה לי שבכל מקרה יש בכך ערך כדי להזכיר לנו שיש כאן לא רק צדדים חיוביים אלא גם פגיעה בקדושת השבת.
ביחס למאכלים שהם מביאים איתם (בהנחה כמובן שאין בהם בעיות של כשרות, או של חילול שבת מעבר להבאת התבשיל), אם הם מביאים את הדברים לפני השבת\חג כמובן שאין שום בעיה. אם הם הסיעו את האוכל איתם בשבת יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם אוכל ש"נסע" בשבת דינו כאוכל שהוכן בשבת שיש בו איסור עד למוצאי שבת, או כיון שלא ניכר שום שינוי באוכל הוא לא נאסר. (ראי ביאור הלכה סימן שי"ח ד"ה אחת)
כאן צריך לטפל בעניין ברגישות – אם אפשר להימנע מלהשתמש במאכלים שהביאו מה טוב, אך אם הם יפגעו, ויצא שכרינו בהפסדנו, אפשר להקל ולהשתמש במאכלים וביין שהם הביאו.
בדינים אלו אין הבדל בין שבת ויום טוב
כל טוב
כתיבה וחתימה טובה
יוסף סלוטניק
מעלה גלבוע
"תשובה זו ניתנה ע"י הרב יוסף סלוטניק מרבני בית הלל"