במרכזה של הפרשה מופיע תיאור נרחב אודות שליחותו של אליעזר עבד אברהם. וכך אומר המדרש: "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים." כוונת המדרש לומר, שהתורה בדרך כלל מקצרת ואינה מפרטת את כל פרטי הספור. זאת ועוד, אפילו המצוות, שמדריכות את חיינו מנוסחות בקצרה בתורה. המדרש סבור שהסיבה לפירוט הנרחב, הוא כדי ללמוד על מסירותו של עבד אברהם לשליחות. זו הזדמנות מיוחדת להתבונן על הדיאלוג שמנהל אליעזר עם משפחת רבקה ולהתרשם מחוכמתו הרבה בביצוע השליחות. אחת ויחידה היא פרשתנו, המתארת פועלו של איש אחד על פני פסוקים רבים (62 פסוקים) ואעפ"י כן שמו של האיש אינו מופיע, אלא הכתוב מכנה אותו "עבד" ופעמים "איש". התורה אינה מזכירה את שמו כדי להדגיש את משאת נפשו של העבד לעשות את דברו של אברהם. התורה בקשה לרמוז על מסירותו של העבד לאדוניו, ששיאה מגיע עם הגיעו לבית לבן. גם כאשר אליעזר נדרש להציג את עצמו לפני המשפחה הוא אומר: 'עבד אברהם אנוכי'. הוא מזדהה כעבדו של אברהם בעילום שם זו עדות נאמנה למסירותו לשליחות. גדלותו של אליעזר תתעצם יותר אם נבין, שקדמה לשליחות שיחה לא פשוטה בינו לאברהם. במעמד מינוי לשליחות אליעזר שואל שאלות וחז"ל רומזים, שהשאלות נבעו משאיפתו להתחבר למשפחתו של אברהם:
"כנען בידו מאזני מרמה לעשֹק אָהֵב'. 'כנען' – זה אליעזר. 'בידו מאזני מרמה' – שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא, או אינה ראויה. 'לעשק אהב'- לעשוק אהובו של עולם, זה יצחק. אמר, אולי לא תאבה ואתן לו את בתי? אמר לו (=אברהם): אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך". (ב"ר נט,ט)
מוצאו של אליעזר מכנען שנגזר עליו להיות עבד. אברהם העריך את אליעזר אבל הסביר לו, שאין אפשרות להתאחד למשפחה אחת, ובתו לא תוכל להתחתן עם יצחק. באותו הרגע הפנים אליעזר את מצבו ויוצא למשימה מיד. אליעזר זונח את רצונותיו האישיים, וכל כולו קודש למשימה לעשות רצון אדונו על אף שקבל תשובה שלילית לבקשתו. אישיותו המיוחדת של אליעזר מאפשרת לו להתמודד עם מצבו בצורה אצילית. הוא אינו מערער על הראשונות אלא מבקש להעניק משמעות למצבו העכשווי. לצורך משימה זו נדרש אליעזר להכיר במצבו ואעפ"י שלא היה לו נוח ממעמדו האישי השלים ופעל במרץ. זאת ועוד, דווקא מנקודת המוצא שלו עדיף שהאישה תסרב ולא תסכים להגיע לביתו של אברהם ולמרות זאת הוא עומד בתפילה ושואף להביא להצלחת אדונו אברהם. כאמור, שליחותו של אליעזר מקבלת משנה תוקף כאשר יודעים אנו את הרקע המשפחתי שלו ואת רצונותיו האישיים. אליעזר לא מטשטש את מעמדו הנחות, הוא הפנים שלא יוכל להיות חלק ממשפחת אברהם. כאשר הגיע לחרן משפחתה של רבקה רואה בו איש ולא עבד, כברוך ולא ארור: " וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ …". אומר המדרש (ב"ר פרשה ס') : " …א"ר יוסי ב"ר דוסא כנען הוא אליעזר ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך, ויאמר בא ברוך ה'"
המדרש זיהה את מאמציו של אליעזר, שידע שלא לטשטש את מעמדו האישי ולמרות זאת התמסר לאדונו באמונה. מי שמסוגל להשלים עם מצבו ולעשות את המיטב הופך כדברי המדרש את הארור לברוך. גם בחיינו פעמים נאלצים אנו להיות במעמד שונה או בסטאטוס אחר. מנהל בכיר יכול להיהפך לעובד זוטר, עובד עלול למצוא את עצמו מפוטר. חלילה, מעמד אישי עלול להשתנות מאליעזר נלמד, שנכון יותר לשחרר ולהרפות ולא להיאחז בחלומות שווא אלא להתקדם ולעשות את המיטב מתוך המקום והמעמד האמיתי שלנו כך מציאות ארורה נהפכת לברוכה.