הגומל בפני נשים וגברים בפחות ממניין

זוגיות ומשפחה | הלכות ולימוד תורה | חברה וקהילה

שיתוף המאמר -

השאלה 

אני עומדת ללדת את הבן והילד הראשון שלנו בקרוב בע"ה. אנחנו רוצים לעשות ברית מילה קטנה מאוד בבית, עם רק 10-12 אורחים. אני רוצה לומר ברכת הגומל, אבל המוהל שבן זוגי דיבר איתו אמר שחייב מניין. אני בוודאי לא אלך לבית כנסת, מכיוון שלצערי אין בית כנסת בו אני מרגישה בנוח באזורנו וגם כי אהיה אחרי לידה… לפני כמה זמן קראתי שבמקרה כמו שלי צריך 10 אנשים ולא 10 גברים, אבל אני כבר לא מצליחה למצוא את המקורות לכך. אתן יכולות אולי להגיד לי איפה אוכל לקרוא על הנושא הזה? 

מה עמדתכן ההלכתית בנושא הזה?

תודה רבה!

התשובה 

שלום וברכה,

בע"ה שתהיה לידה קלה!

כתוב שארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי דרכים, היוצא מבית האסורים ומי שהיה חולה ונתרפא. המשותף לכולם שהם יצאו בשלום מסכנה, לפיכך גם היולדת חייבת בברכת הגומל. ועל כן שאלתך לגבי אופן אמירתה במקומה. 

תשובה בקצרה

ישנו דיון בפוסקים האם ניתן לברך רק בפני עשרה והמברך שלא בפני מנין בירך ברכה לבטלה, או האם בדיעבד, גם ללא מנין גברים המברך יצא. להלכה, בפרט לגבי אישה שצריכה לברך "הגומל" אין מניעה לברך ללא מנין אלא בפני נשים או בפני בעלה כאשר אין אפשרות לאישה לברך בפני מנין, דבר המצוי אצל נשים ונכון גם לגביך לפי דברייך. ועל כן תוכלי לברך בפני הפורום שיתכנס בברית של בנך.  

תשובה בהרחבה

בגמרא מובא שאת ברכת הגומל יש לומר בעשרה (ברכות נד, ב, ראי שם השיטות השונות במחלוקת האמוראים). השיטה המקובצת בפירושו לסוגיה מציין שניתן לברך אף ביחיד בדיעבד, אם המתין שלושים יום ולא הזדמן לו לברך. והטור (אורח חיים,סימן ריט) פסק להלכה שלכתחילה אין לברך בפחות מעשרה אך בדיעבד אין זה מעכב ויצא ידי חובה גם בלא עשרה. הטור נסמך בפסיקתו על דיוק  בדברי הגמרא ("צריך" -משמע אין בכך חובה). אולם, הבה"ג סבור שאין לברך בפחות מעשרה. השולחן ערוך הביא בדבריו את שתי הדעות: שיש אומרים שאם בירך בפחות מעשרה יצא ויש אומרים שאם בירך בפחות מעשרה לא יצא. ונחלקו בעל מחצית השקל והגר"א אם משמעות דברי הסוברים שלא יברך בפחות מעשרה היא שאם בירך כך, הרי זו ברכה לבטלה (מחצית השקל) או שמא בכל זאת יש בכך שבח והודאה ומותר לברך (הגר"א). 

נשים חייבות בברכת הגומל. ומאחר שמניין גברים אינו זמין להן כלגברים הרי שלסוברים שדין זה של עשרה אינו מעכב, ניתן לברך בפני נשים. ואף לעמדה שאין לברך לכתחילה בפחות מעשרה על פי דעת הגר"א עדיין יש בברכה צד של שבח והודאה שהם ראויים כשלעצמם. 

בעל כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אורח חיים, סימן ריט) מתייחס לדינן של נשים ומסקנתו בעניין זה דומה, ואלו דבריו:

ועוד, שהרי אפשר לאשה לעמוד בבית הכנסת של נשים ולברך ברכת הגומל וישמעו האנשים בבית הכנסת שלהם. 

ועוד, דלא נאמר שצריך לאודויי באנפי עשרה אלא לכתחלה (לא נאמר שצריך להודות בפני עשרה בהכרח, אלא רק לכתחילה). אבל בדיעבד אפילו שלא באנפי עשרה יצא (בדיעבד אפילו אם אמר בפני פחות אנשים- יצא)

… ובאשה שאינה יכולה לברך בפני האנשים, לכתחלה תברך שלא בפני עשרה.

ולכן נראה שראוי שתברך האשה ברכת הגומל באנפי עשרה, ולפחות בפני איש אחד או נשים.

הקושי שעומד בפני בעל הכנסת הגדולה הוא כיצד תברך אישה בפני עשרה. לאחר שהוא מציע את האפשרות שתברך בפני גברים, או אפילו בפני עצמה כדין דיעבד, הוא מציע את האפשרות שתברך בפני נשים. מדבריו נשמע שזו אינה הצעה השקולה לברכה בעשרה. אלא שככל הנראה נשים רבות נמנעו לאורך הדורות מברכה זו. מכאן צמחה התקנה שבדיעבד אישה תברך בפני נשים. הרב הנקין בשו"ת בני בנים הסתמך על קביעה זו ופסק שנשים יכולות לברך הגומל בפני נשים אך כתב שאין חשיבות למספר הנשים, כיוון שנשים אינן יוצרות מניין ממילא. ואין הבדל בין שתיים למאה נשים (שו"ת בני בנים, ח"ד, סי' ה, עמ' כא-כד) 

פוסקים אחרים סברו שכיוון שנשים לא מצויות במניין באופן קבוע מוטב שלא תברכנה כלל: ר' חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב, ח"ה, לט) ציין שהערך של "כל כבודה בת מלך פנימה" מונע מן האישה את האפשרות לברך בציבור. ועל כן, רק אם מזדמן לה לברך בפורום משפחתי שבו יש עשרה, תברך. ואם לאו, הוא פוסק שתימנע מכך. פסיקה דומה נמצאת בדברי הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן טו). 

אם כן, נראה שאפילו לשיטתם אין מניעה לברך כך בפורום של נשים שאינו פוגע בערכים אלו. וכך אכן כתבו משמו של ר' משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן יד): "שתברך בפני עשרה, על כל פנים בפני נשים, ואיש אחד. אלא שאין עניין במניין של נשים, ודייה אם תברך בפני אדם אחד, איש או אשה, ולכתחילה, אם היא נשואה, תברך בפני בעלה".

אם כן, אין מניעה לברך בפני נשים, או בפני הבעל או בפניו ובפני קבוצת חברות, או בפני הפורום שיתכנס לברית המילה שלדבריך יכיל יותר מעשרה ויהיו בו גם כמה גברים וכמה נשים. מדובר בפתרון הלכתי שיש לו תומכים רבים והוא מעוגן במקורות היטב.

בהצלחה 

מיכל

הרבנית מיכל טקוצ'ינסקי היא ראשת בית המדרש לנשים בהיכל שלמה וראשת תוכנית ההלכה במגדל עוז.

לקריאה נוספת -

זעקה הנושאת את קולם של אלו הסובלים סבל רב בחיי הזוגיות

28.07.2024

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ – יחס התורה לאנשים עם מוגבלויות

11.06.2024

קבלת מצוות בגיור

03.06.2024

שיתוף המאמר -

החברה הישראלית זקוקה לנו.
אנחנו זקוקים לך.

בימי מלחמה ואתגרים מבית ומחוץ, עם ישראל צריך חיבור לשורשים, אחדות והקשבה. רבני ורבניות בית הלל משמיעים קול יהודי יחודי וחשוב שמחזק את החברה הישראלית.

תרמו פדיון כפרות לבית הלל!
לתיקון בתחום ההנהגה הרבנית, לחיזוק החוסן הקהילתי, לתמיכה בחיילות דתיות, ליצירה תורנית רלוונטית ועוד ועוד.

כל תרומה חשובה.