הרב יצחק בלאו – המשנה החינוכית של הרב יצחק הוטנר

פחד יצחק אגרות וכתבים אות עד                                                                                

קודם כל, עליכם לדעת כי העובדה שאני מדבר אליכם בציבור איננה נובעת מרצוני, אלא שהיא באה מחמת הכרח.  עצם רצוני הוא לדבר עם כל אחד ואחד מכם ביחידות. ורק מפני שזה מן הנמנע, הנני מוכרח לוותר על רצוני ולדבר אליכם בחבורה.  אבל רוצה הנני להסביר לכם את מקור רצוני לדבר אליכם ביחידות. בודאי יודעם אתם על אודות ר' חיים מוולאזין. בשעה שהוא יסד את ישיבת וולאזין,  הוא הכניס שינוי ביטוי ביחס לחיי הישיבה. הוא היה מרחק את הביטוי "תלמידי הישיבה" ובמקומו היה משתמש ב"בני הישיבה". מה לחצו לשנות את הביטוי המורגל, ולהחליפו בביטוי מחודש?….והנני מוצא לנכון לחזור בפניכם על אימרה אחת ששמעתי מ "מתיבתא אינגעל".  שאלתי אותו, הנה יש לך רבי, שאתה לומד אצלו גמרא, ולהבדיל בין קדש לחול, יש לך מורה שאתה לומד אצלו Secular Subjects. האם היחס שלך שוה לשניהם, או שמרגיש אתה הבדל ביחסך להם? ואם הנך מרגיש שינוי, בבקשה להגדיר אותי לי. הוא חשב איזה רגעים, ולבסוף השמיע הסברה מזהירה: היחס שלי אל המורה של לימודי חול הוא דומה למי שמקבל מזון מידו של מבשל המזון, ולעומת זה יחסי אל ה"רבי" דומה למי שמקבל מזון ממינקת שלו. המינקת מזינה את היונק בתמצית חייה, ואילו המבשל מזון נותן דבר הבא לגמרי מן החוץ.  ואין כאן אלא מין עזרה מכנית להכשיר את המזון. אחרי ששמעתי משפט זה מה"מתיבתא אינגעל", הכרזתי עליו: מובטחני שיהיה מורה הוראה בישראל. זה היה הלחץ שגרם לר' חיים להחליף את הביטוי "תלמידי הישיבה" בביטוי "בני הישיבה". כלומר, אין הישיבה מקום הכנת מזונות, אלא מקום יניקת מזונות. כנראה, שלפי המצב ראה צורך בהדגשה זו. והלא יודעם אתם כי יתכן לבשל לציבור בבת אחת, אבל אי אפשר להניק לציבור בבת אחת. הנקה – זה ענין של יחידות. ודיר חפצי לא לדבר אליכם, ולא ללמד אתכם, אלא להניק לכם.       

פחד יצחק אגרות וכתבים אות צד                                                                                          אהובי חביבי, מכתבך לאחר חזרתך לחו"ל הגיעני לנכון. האמת ניתנה להאמר כי הרבה נהניתי מכתבך זה.  הנאה זו צמחה מני שרשים: א) מפני שתוכן הדברים וסגנונם ערוכים בטוב טעם ודעת. ב) מפני שהנך מתבטא בגילוי לב על הנפתולים אשר בנשמתך.  והנני בזה להגיד לך כי לפי דעתי הנפתולים הללו שהנך דן עליהם במכתבך מקורם היא תפיסה מוטעית בענין הנדון. הרושם הכללי המתקבל מדברך כי זו היא הנחה פשוטה אצלך כי “secular career” היא “double life”.  למותר להגיד לך כי מעולם לא הייתי מסכים בשום אופן ל “double life”. אמנם מי ששוכר לו חדר בית לחיות בו חיי תושב ושוכר לו עוד חדר במלון לחיות בו חיי אורח, בודאי שיש לו “double life”, אבל מי ששוכר לו דירה בת שני חדרים יש לו broad life not double life.  זכורני שבקרתי פעם בירושלים בבית החולים של ד"ר וואלאך וראיתיו כשהוא ניגש לחולה שהיה עומד להכנס לחדר נתוח ושאל לו על שם אמו בכדי להתפלל עליו לפני הנתוח…..הגידה נא לי האמת, אהובי חביבי, האם אמירת פרק תהילים לשלומו של חולה על ידי הרופא העומד לעשות את הנתוח, האם זה הוא double life?                                                                

ואתה חביבי יקירי, חלילה לך מלראות את עצמך בראי כפול של חיים כפולים.  כל המאריך ב"אחד" מאריכים לו ימיו ושנותיו. אדרבא, כל חייך צריכים להיות בבחינת המאריך ב"אחד" – אחד ולא כפל. צר לי מאד עליך חביבי אם נקודה זו נעלמת היא מעיניך.  המון נקודות מפוזרות זו תחת זו בודאי שיש בהן משום ריבוי, אבל אותו המון הנקודות עצמו כשהוא מסודר מסביב לנקודה אחת העומדת ברכז הרי זה עגול אחד.