השאלה
התשובה
שלום מיכאל,
התורה מייחסת חשיבות גדולה מאוד לערכים רבים. כאשר ערכים אלו אינם עומדים בעימות עם אידיאלים אחרים, יש לשאוף לחיות על פי ערכי התורה בדבקות המרבית ובהקפדה מלאה.
שני הנושאים שהזכרת, כיבוד אב ואם ושלום בית, הם מאדני היסוד של התורה בכלל, ושל חיי משפחה תקינים בפרט.
החכמים הפליגו באגדות ובמאמרים רבים, הן בחשיבותו העליונה והנעלה של כיבוד אב ואם; והן במרכזיותו של שלום בין איש ואשתו, עד ששמו של הקב"ה נמחק על מנת לשומרו.
אך החיים עצמם הם מורכבים, ולעתים קרובות ערכים מתנגשים.
במקרים כאלה, נדיר שההלכה תתייחס באופן ישיר ותבטל או תדחה ערך מסוים, מפאת חשיבות הגבוהה יותר של ערך אחר.
גם אם ההלכה קובעת שבמקרה של פיקוח נפש, יש להעדיף את הצלת החולה על פני שמירת שבת, השבת אינה נדחית לגמרי, אלא יש לעבור על המינימום האפשרי של הלכות שבת, כדי להבטיח את הצלת החולה באופן אחראי.
בעימות בין שלום בית וכיבוד אב ואם שתיארת, אין ההלכה קובעת כללים חדים ומחייבים, אלא יש לחפש איזון והרמוניה בין הקצוות.
רצוי שבני הזוג ישוחחו בפתיחות, בנעימות, עם הרבה כבוד, סבלנות ואהבה, וינסו להסביר זה לזו מה הצרכים והגבולות של כל אחד בנושאים הנידונים, מה יעזור לו לוותר על דרישות מסוימות, איזה תחליפים קיימים, איך כל אחד יכול לעזור ולתמוך בחברו(ה), איזה פתרונות ופשרות יקלו עליו ויאפשרו לו להוריד מן הציפיות שלו.
ייתכן שארוחות בימי חול אצל ההורים, עם או בלי בן (בת הזוג) יקלו על המצוקה.
ייתכן שחלק מן הבעיה היא ביחס ההורים כלפי בן/בת הזוג, ושיחה פתוחה ומכבדת איתם, תוכל להקל על חומרת הבעיה.
וכן הלאה.
וכמובן, ייתכן שהעימות סביב ההורים, הוא באמת רק תסמין לבעיית תקשורת כללית בין בני הזוג שיש לטפל בה; ואם היא מספיק חמורה, מומלץ לפנות למטפל מקצועי.
בהצלחה רבה
הרב יצחק אייזנר
ארגון רבני ורבניות בית הלל