שימוש במטריה בתפילת שבת – בימי הקורונה

שבת ויום טוב | קורונה

השאלה

למה בימי הקורונה אי אפשר להתיר להשתמש במטריות שמתפללים בחוץ בשבת למרות האיסור אולי יש פתח להתיר תודה?


תשובה

שלום רב,

אפתח בתשובתי באיסור מטרייה בשבת בימים כתיקונם ואסיים בהתייחסות לימי הקורונה.

א.      איסור  פתיחת מטרייה בשבת –  בניית אוהל  קבוע אסורה מהתורה (שבת קלח ע"א; שו"ע או"ח שטו,א) והגמרא אוסרת גם בניית אוהל עראי מדרבנן. לענייננו, מטריה עשויה להיחשב כאהל עראי, שכן היא לא עשויה להתקיים לאורך זמן  (ישנה מחלוקת מהי הגדרת הזמן שהופכת את האהל מעראי לקבוע, אבל ברור שפתיחת מטרייה היא לכל היותר אהל עראי).

ב.   האחרונים האריכו לאסור פתיחת מטריה בשבת (ומביא את חלקם הביאור הלכה שטו ד"ה טפח). הראשון שאסר היה ר' דוד פארדו, במאה הי"ח, שכתב שלא מצא בה צד היתר (מכתם לדוד, או"ח א'). מעט אחריו, הנודע ביהודה (או"ח תניינא סימן ל') אסר מדין אהל עראי (הוא חשש אף שיש בזה איסור תורה. ובדבריו ראה גם בשו"ת יחווה דעת ב,מג שלדעתו עצם היווצרות הגג המגן על האדם מהגשמים אסורה ולא הפתיחה של המטרייה). הנודע ביהודה אוסר גם כאשר המטריה פתוחה כבר לפני שבת, כך שלא נוצר אהל בשבת, לפחות משום מראית עין, ומסתפק אם אין לאסור גם מעיקר הדין.

החתם סופר (או"ח עב) חלק עליו מכמה טעמים וסבר שהדבר אמור להיות מותר כי מדובר למעשה באהל הבנוי לשעה , אבל סיכם שאין זו משנת חסידים, ושומר נפשו ירחק. גם בעל תפארת ישראל על המשנה, הרב ישראל ליפשיץ, נטה להתיר (כלכלת השבת מלאכת בונה), לפחות במקום צער ובמקום הפסד, ובוודאי כאשר נפתחה בערב שבת, אבל כתב שלפחות בשבת, לא מלאו לבו להקל בדבר לגמרי מבלי שיסכימו עמו חכמי דורו.

החזון אי"ש (או"ח נב,ו) הוא כעין שיטת ביניים: מחד סבר שהאיסור קל יותר, ואין איסור אוהל מכיוון שהמטריה מחוברת בציר ונפתחת כעין כיסא מתקפל, אך בכל אופן אסר מדרבנן משום תיקון מנא או עובדין דחול.

המשנה ברורה סיכם לאסור, וכך גם ערוך השולחן (שטו, יב), אור שמח (שבת י,יב), אורחות שבת א,ט,ו, וגם הרב עובדיה יוסף סיכם שאמנם החיד"א כתב להתיר, אבל כל הפוסקים הסכימו לאסור (יחווה דעת ב,מג). ההלכה התקבלה אפוא לאסור כדבר מוחלט ואפילו הפכה לסמל מסוים של שמירת שבת (במראה הבזק ו,מב).

ג.       בימי הקורונה יש מקום מחודש לדון בשאלתך. שהרי הקורונה לצערנו עשויה להימשך על פני חודשי החורף, בתי הכנסת עשויים להיות סגורים (ובכל מקרה בוודאי שעדיף מבחינה בריאותית להתפלל בחוץ,) ולכאורה היה מקום לדון להקל לפחות בימים אלו, בדיעבד, על פי השיטות המקלות לעיל. לו היינו מתירים פתיחת מטריות, ולמצער נשיאת מטריה (כמובן, במקום שיש עירוב) שנפתחה מערב שבת, היינו יכולים לאפשר פגיעה מינימלית בתפילות השבת.

ד.      אלא שלעניות דעתי אף על פי כן אין בכך כדי להקל. כאשר באים להקל לציבור, מלבד ביסוס הפסק על אדני ההלכה ומציאת תשתית מתאימה להיתר, יש חשיבות שהפסק יתקבל בציבור, שאם לא כן – אין לפסק מקום.

כאמור לעיל, נושא המטריה, בצדק או שלא בצדק, הפך היסטורית לסטטוס של שמירת שבת. כשאנו באים לשנות ממה שנקבע על ידי גדולי הפוסקים במשך דורות (ואין זה משנה שה'מסורת להחמיר' הנ"ל הינה בת 200-250 שנה ולא יותר), ידינו על התחתונה. אנו יכולים לשנות רק כאשר המציאות השתנתה או כשאנו מתייחסים למקרה נקודתי שבו ישנה סיבה מיוחדת להתיר.

ה.      בנידון דידן, המציאות לא השתנתה: השאלות שנשאלו באירופה על שימוש במטריות (והפוסקים אף מציינים כי הציבור רצה להקל, ולכן יצאו כנגדו להחמיר) הן אותן שאלות. גם אז שימוש במטריה היה גורם ליותר אנשים להתפלל ביתר קלות, לצאת לבית הכנסת בשבתות גשומות וכד', ואעפ"כ ראו הפוסקים להחמיר.

האם מדובר במקרה נקודתי? סבורני שלא. אתן דוגמה:בתחילת הקורונה, עלתה שאלה לגבי ליל הסדר. מבוגרים היו בסגר מתמשך, לא נפגשו עם ילדיהם ונכדיהם ולא ידעו כיצד להתמודד עם הבדידות והאפשרות שיעשו לראשונה בחייהם ליל הסדר ללא משפחתם. עלתה האפשרות על ידי כמה רבנים לאפשר שימוש ב'זום' בצורה מסוימת. אינני נכנס לגוף הפסק (היו טענות בעדו וגם נגדו), אולם ההיגיון היה שמדובר במקרה נקודתי, חד, שבו אין חשש (לפחות לשיטת המקלים) למדרון חלקלק, כיוון שכולם יודעים שמדובר בהיתר חד פעמי, ואין חשש כי בשבתות מכאן ואילך יבואו להשתמש בזום. חלק מהטענה הייתה שעצם האפשרות לתת לחלק מהמבוגרים את האפשרות להקל, גם אם בפועל הם לא ישתמשו בה, תקל על מצוקתם, ביודעם שיש להם בארגז הכלים אפשרות להקל.

לא כן הדברים במקרה שלנו. מדובר על שאלה ארוכת טווח, שכן החורף ארוך ואין כל הבטחה, להוותנו, כי הקורונה לא תימשך זמן רב. מדובר על היתר לכל האוכלוסיה כולה, בדבר שהוכרע חד משמעית ולאורך הדורות לאיסור, והיתר בו עלול לגרום לכך שהציבור יקל במטריות גם להבא, הרבה אחרי שבע"ה הקורונה כבר לא תהיה אתנו.

יתרה מזאת, וכמו שרמזתי לעיל, נדמה לי שהציבור עצמו לא ישתמש בהיתר זה. מי שחשוב לו לבוא לבית הכנסת בכל מקרה ישתדל לבוא, אם המציאות תאפשר זאת, גם בלי מטריה. לציבור המועט לענ"ד שישתמש במטריה ודווקא בגללה יבוא לבית הכנסת, עדיף שלא להתיר כל זמן שאין לכך הסכמה רחבה מהפוסקים.

בברכה,

הרב משה כהן

רבני בית הלל

לאירועים נוספים

מה עניין שמיטה אצל קורונה וסביבה? | רונן לוביץ

06.06.2021

החובה ההלכתית להתחסן – הרב שמואל דוד

22.02.2021

עמדת בית הלל – הנחיות לפורים תשפ"א

21.02.2021

חזרה לכל האירועים - שבת ויום טוב | קורונה
דילוג לתוכן