מצוות כיבוד אב על חשבון אחרים

חברה וקהילה | מידות, אמונות ודעות

שיתוף המאמר -

השאלה

שלום וברכה,
בשיעור הדף היומי, זכינו לר"מ ת"ח בקיא שמעביר את השיעור נהדר ואנחנו אוהבים אותו מאד.
אלא שבין הלומדים יושב אביו – וידוע שעל הר"מ להיזהר בכיבוד אב.
כך קורה ש"בכל השיעורים" ברגע שאביו רק פוצה את פיו לדבר (והוא מרבה מאד לשאול… והוא גם מרשה לעצמו לענות לאחרים במקביל לר"מ), מיד הר"מ אומר למי שמדבר באותו רגע, "מחילה" וקוטע אותו באחת, כדי לענות לאביו.
והתחושה היא שהשיעור ברובו מתנהל בין הר"מ לאביו שיחיה (איש זקן וחולה אבל איש מכובד).

שאלתי:
האם מבחינה הלכתית הר"מ נוהג כשורה? ואם לא, כיצד אפשר להעביר אליו מסר בעניין מבלי שיפגע?
תודה


תשובה

שלום וברכה

ראשית מאד מרשים שלומדים דף יומי במשך שעה וחצי אני משוכנע שלומדים לא רק בבקיאות אלא אפילו קצת בעיון.

כמו כן הרגישות שמגלה הרב ביחס לאביו היא מרשימה ובוודאי שזה מעיד על כבוד רב שהוא נותן לו .

יחד עם זה , תפקיד המורה הוא ללמד קבוצה שלימה ואם חלילה נפגם הרצף הרי שהמורה עלול לאבד את תלמידיו. אני אנסה להתייחס לשאלה האם דיאלוג בין רב לאביו היושב בשיעור של קבוצה מחוייב מדין כבוד אב ואם?

לכאורה לא, כלומר, יש שתי מצוות : כבוד אב ואם ומצוות מורא. לכאורה אין כאן שאלת כיבוד שכן לא מדובר על שירות שהוא מעניק לאביו כמו להאכילו או לתת לו כל דבר שצריך. לכאורה השאלה מתייחסת לדין "מורא" . אחת מדוגמאות של "מורא" הוא סתירה דברי אביו. וכך פוסק השולחן ערוך יורה דעה רמ,ב :

איזה מורא,  לא יעמוד  במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו, או מקום המיוחד לו להתפלל; ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו;  ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר  נראין דברי אבא…

באחרונים יש דיון באיזה תחום מדובר. כלומר, האם מדובר שהוא סותר את דבריו במסגרת חולין או גם בדיון הלכתי. אצטט את דבריו של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בתשובתו (שו"ת עשה לך רב חלק ז סימן מד) :

מעתה, נשוב לנדון דידן, שאין כל האיסור אלא כשמכריע הלכה נגד דברי אביו או רבו, הן בראיות והן בדברי סברא, אבל להתוכח עם אביו או רבו בדרך הנושאים ונותנים בהלכה, מקשים ומתרצים כדרכה של תורה, פשוט שאין בזה שום איסור, שאל"כ לא תתברר הלכה כראוי מעולם, שאם טעה הרב או האב בשיקול דעת וסברא, או שנעלמה ממנו הלכה, אי אפשר יהיה להעמידו על האמת מעולם. וכ"כ הפתחי – תשובה בשם ספר עצמות יוסף (קידושין שם) דהבן עם האב יכולים להקשות ולתרץ ולהסיק מסקנות ההלכה ואין בזה משום סותר את דבריו.

 במקרה דידן דווקא הדיאלוג בין אב ובנו בפני תלמידים הוא מאתגר, שמא עלול הוא לבייש את אביו. כמובן , שאני מעריך שהכל נעשה ברגישות ובכל זאת נראה שכמה פחות דיאלוגים בין אב לבן במהלך השיעור יהיה טוב יותר. אולם קשה להעיר לרב בנידון זה לכן אני מציע שתפנו אליו באופן אישי ותבקשו ממנו שיימעט בדיאלוג עם אביו כי אחרים עלולים לצאת מריכוז ואז ימעטו התלמידים.

לסיכום, בוודאי שאין כל מניעה שהבן יבקש מאביו באופן אישי (לא בפני כולם) שלא ישתתף באופן פעיל על מנת שהשיעור יהיה רציף. אני מציע לכם לשקף את המציאות בפני הרב כך שיוכל לדבר עם אביו באופן רגיש ומציאותי לאחר שבקשתם ממנו.

 בברכה,

הרב מאיר נהוראי

רבני בית הלל

לקריאה נוספת -

במעלה הר נבו: ישוב הדעת בסוף החיים

13.03.2023

האם מותר להרחיב את עזרת הנשים בכותל המערבי?

27.03.2022

עישון בחברה הדתית

01.02.2022

חזרה לכל המאמרים בנושא חברה וקהילה | מידות, אמונות ודעות

שיתוף המאמר -