לאחר חטא העגל עולה משה רבנו להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים. מאורע זה השפיע על צביונו של חודש אלול לדורות. במהלך חודש זה אנו מתבוננים פנימה בכנות וביושר ומבקשים שהקשר שלנו עם הקב"ה יהיה יותר אינטימי – אני לדודי ודודי לי. מאז החטא הקדום הוגדר חודש זה לחודש של רחמים וסליחות, חודש שניתן במהלכו לתקן עוולות חברתיות, להעצים מערכת קשרים ויחסים בין אישיים עם חברים, ובעיקר בין אדם לאשתו ומשפחתו.
במהלך כל השנה אנו נמצאים במרדף אין סופי, שלא מאפשר לנו לבדוק את עצמנו. באלול ניתנת לנו הזדמנות להתחדש ולהגיע למקומות נפשיים עמוקים. תהליך זה מאפשר לנו להיווצר מחדש. לפי המסורת בכ"ה באלול נברא העולם ובראש השנה נוצר האדם. ימים אלו מזמינים להתחדשות הדרגתית, ששיאה בראש השנה בו אנו נולדים מחדש.
מהיום, ראש חודש אלול, נשמע קולו של השופר בבתי הכנסת. בזמן קצר זה מרגישים אנו חיל ורעדה מקול השופר. מצד אחד, קולו של הכרוז (השופר) מאיץ בנו להרהר ולחשוב על חטאנו במהלך השנה, כדברי הנביא: 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'. ומצד שני, קולו של השופר רך יותר ומאפשר לנו להרגיש נוכחות אלוקית: 'עלה אלו-הים בתרועה ה' בקול שופר'. בחודש זה אנו יכולים לחוש את הקול האלוקי הזך והטהור שמצוי בתוכנו, את שופרו של אלול המזמין להקשבה לקול המוסרי והערכי שתוכנו.
חודש טוב!