"לעבדה ולשמרה" אחת לשבע שנים – שמיטה ישראלית כשנת תיקון של הקשר בין האדם לעצמו ולאדמתו
עינט קרמר, מייסדת "טבע עברי" ומובילת "שמיטה ישראלית"
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'" (ויקרא כה, א-ב)
בכל שנה, כשאנו קוראים את פתיחת פרשת "בהר", עולה בלבי שאלתו של רש"י – "מה עניין שמיטה להר סיני". התשובה לשאלה מתחדשת ומתעמקת מדי שנה, מתוך מאורעות השנה שחלפה כמו גם מתוך הקירבה לשנת השבע ולמה שהיא דורשת מאתנו. השנה, אחרי שנה של התמודדות עם הקורונה ורגע לפני כניסת שנת השמיטה, מצוות השמיטה נותנת לי השראה בדבר אורח חיים הקושר יחד את שגשוג הטבע עם רווחת האדם.
הבה נתבונן על השמיטה בעיניים אלו: בשנת השמיטה החקלאי הישראלי מפקיר את אדמתו לשנה ומאפשר לה להשתקם, וכך יכולים אחיו בני האדם ובעלי החיים ליהנות מטובה. האדמה מצידה זוכה בשנה זו לעבוד את בוראה ו"לשמור שבת", כפי שכתוב – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה, ב), ומזמינה לשולחן השבת את כל מי שחי עליה – "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" (שם, ו-ז). בשנה זו פירות האדמה עצמם נחשבים קדושים ואסור לסחור בהם בכמויות, דבר המבטל באופן סמלי את יתרון מי שיש לו כלים טכנולוגיים על מי שאין לו, כמו את יתרון האדם על פני החיות, ומאפשר שוויון בגישה למשאבים. אורח החיים החקלאי-חברתי התנהל הודות לשמיטה, במחזורים של "לעבדה" – הנאה מטוב הארץ, ו"לשמרה" – עצירה ומתן אפשרות למחזורים הטבעיים לפעול ללא התערבות האדם. על מנת לעמוד בכך מבחינה כלכלית על החברה להיות צנועה, מבוססת על ערכים של ריסון והתאפקות, ועם מנגנונים נרחבים של צדק וערבות הדדית.
מימוש ערכי השמיטה במציאות ימינו
בשנות הגלות הארוכות, הייתה השמיטה למעשה מצווה תיאורטית בלבד, שגם אם דנו רבות בה ובטעמיה, לא היה ניסיון לממשה במציאות. עם חזרת עם ישראל לארצו, חזרה גם השמיטה לקדמת הבמה, על שלל הלכותיה ואתגריה. במדינת ישראל של ימינו, העיסוק הממלכתי לשמיטה הינו ברובו טכני, ועוסק בדרכים לאפשר לחקלאי להמשיך ולהתפרנס ולצרכנים להמשיך ולרכוש פירות וירקות טריים, לצד מתן מענה לחקלאים שמחליטים להפקיר את הקרקע. עם זאת, בשנים האחרונות מתפתחת תנועה רחבה המבקשת לממש את הרעיונות שמחזיקה השמיטה במציאות. כך למשל, ישנם חקלאים אקולוגיים הרואים במחזוריות של שבע שנים "תבנית" לחקלאות יהודית בת קיימא, ומובירים (=מפקירים) את הקרקע בשביעית, כחלק מתוכנית עבודה רב שנתית, הכוללת שש שנות עבודה ושנה שבה השפע מגיע ללא פעילות אנושית. לצד מימוש השמיטה בקרקע, ישנם ארגונים, קהילות ויחידים רבים, המממשים את ערכי השמיטה בחברה הישראלית בהקשרים חברתיים-סביבתיים בני זמננו. דוגמה נפלאה לכך הינה "שעת שמיטה" המוצגת בעלון זה – יוזמה רחבה הקוראת להפקרת זמן לטובת התנדבות ובניית קהילה, או יוזמת "מתנות הארץ" – שיתוף פעולה בין מספר ארגוני התנדבות וחסד, המשלבים הפחתת בזבוז מזון ברוח השמיטה, כשמתנדבים מגיעים לקטוף תוצרת בשדות ובפרדסים ולחלקה למי שזקוק לכך.
"שמיטה ישראלית" הינה שם כולל ליוזמות ממין אלו, המנסות לפעול מתוך השראה וחיבור למצוות השמיטה, על מנת להיטיב את החיים בישראל. יהי רצון ובשנת השמיטה הקרבה, שנת תשפ"ב (2022-2021), נצליח לממש ולו מקצת מההזמנה שמזמינה אותנו השמיטה, להתחבר למורשתנו ומתוכה לחיות באורח מקיים ומחבר בישראל, ושיתקיים בנו הפסוק "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ" (דברים יא, כא).
* שמיטה ישראלית הינה מיזם משותף לשורה ארוכה של ארגונים ופעילים המבקשים להנכיח את שנת השמיטה בציבוריות הישראלית בהקשר חיובי ומחבר, להביא לקדמת הבמה ערכים חברתיים וסביבתיים היונקים ממצווה זו ולתרגם אותם לעשייה של תיקון ושל חסד בקנה מידה רחב. רוצים לשמוע עוד, להיות שותפים בעשייה או להשתתף בחממת היוזמות החברתיות של השמיטה? כתבו לנו [email protected] או שלחו וואטסאפ 054-3333155