השתא, הכא: לקרוא את ההגדה עם בית הלל ויוצרים זכרון

פסח | חרבות ברזל

יוצרים זיכרון | רבני ורבניות בית הלל

הָשַׁתָּא, הָכָא.

בליל חורף ירושלמי, חודשיים לתוך המלחמה, ניסתה חבורת כותבים וכותבות למצוא מילים לסיפור שכולנו חיים בו. תחושת אילמות והעדר מילים הייתה נקודת ההתחלה של תהליך מסעיר, שבו נולדו רוב היצירות שאתם אוחזים בידיכם כעת. 

במבט לאחור, הבנו שיצרנו יחד סיפור – סיפור שלא סופר מעולם, על לילות המלחמה והאימה, על ימי הגבורה והתקווה. התורה מצווה אותנו לספר ביציאת מצרים בכל שנה מחדש – בכל שנה מתוך נקודת המבט שלה. האסון שאירע לנו בשמחת תורה ומלחמת הגבורה שבעקבותיו, מחייבים אותנו למצוא דרך חדשה לספר ביציאת מצרים, להוציא את הדיבור שלנו מגלותו ולחדש את ברית המילים שתוליד גאולה.

"הָשַׁתָּא, הָכָא" מלווה את קריאת ההגדה, ומיועדת להעשיר את ליל הסדר שלכם. כל חלקי החוברת נכתבו בתוך ימי המלחמה ומתוך המצב שכולנו נתונים בו, מתוך מבט חדש על סיפור יציאת מצרים. מילותינו פוגשות את הכאב והאובדן שמציאות ימינו טבולה בהם, ונותנות מקום לזיכרון הנופלים: בכל עמוד תוכלו למצוא גופן ייחודי מפרויקט אות.חיים שמנציח את כתב ידם של הנופלים.

איוריו המיוחדים של איתן רוזנצוויג הי"ד, יוצר מחונן שנפל בגבורה בלחימה בעזה, מצטרפים אל המילים לסיפור אחד של כאב ותקווה.

סיפור יציאת מצרים צועד עם העם היהודי לאורך דורות רבים, ומקפל בתוכו את האמונה ש"בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל". גם כעת, כאשר עומדים עלינו לכלותנו, נשאב כוחות ואמונה מהבאר העמוקה של סיפור הולדת עמנו, ונספר אותו שוב מחדש. 

הָשַׁתָּא, הָכָא, בְּדָמַיִךְ חֲיִי.

שלומית פיאמנטה – מנכ"לית, רבני ורבניות בית הלל

על פי רוב, האירועים בפיוט "דיינו" מתוארים לפי סדר כרונולוגי הדרגתי. אולם, יש פעם אחת שסדר האירועים אינו כרונולוגי. הפיוט פותח במילים: "אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּינוּ", ולאחר שכבר יצאנו ממצרים, אנו חוזרים לאירוע קודם: "אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵּינוּ". מדוע שינה מחבר הפיוט את סדר האירועים?

כדי לענות על שאלה זו, נתבונן על יציאת מצרים של דורנו – היציאה ממחנות ההשמדה. המלחמה הוכרעה בפלישת בנות הברית לנורמנדי. באותו זמן, הכלואים במחנות ההשמדה לא ידעו מאומה על מה שהתרחש בחוץ, ולכן הפלישה עצמה לא הייתה משמעותית לגביהם. מבחינתם, הפלישה של בנות הברית לא היוותה נקודת פתיחה של גאולתם. רק לאחר שיצאו לחירות והחלו לשמוע על האירועים שקדמו ליציאתם, הם יכלו להכיר בשלבים שקדמו לשחרור ממחנות ההשמדה. זכורני שאימי ז"ל סיפרה שהם הלכו בצעדת המוות בקור הגדול, ולאחר שקמו משנתם באחד האסמים, הגיע לפתע חייל רוסי ואמר לכולם  – משוחררים. שורדי השואה לא ידעו באותו רגע כיצד קרה שגואלים אותם ומוציאים אותם לחירות.  

 "דיינו" מיישם את מה שנקראנו לעשות בכל הלילה הזה: לראות את עצמנו כאילו יצאנו עתה ממצרים. לכן אנחנו מתארים את "מכת הבכורות" לאחר יציאת מצרים, בשלב בו נודעה לבני ישראל. 

במהלך שמחת תורה, כבש החמאס חלקים מעוטף עזה; זו היתה זוועה. אולם כבר מהיום הראשון, קמו גיבורים שלא המתינו לצו 8 ורצו להילחם ולהגן על היישובים תוך סיכון חיים גדול. יצאנו למלחמה, הושמדו תשתיות, חוסלו מחבלים ושוחררו חטופים. בתקופה זו אנו נעים בין כאב גדול להתפעמות מרוח הגבורה הישראלית, בין צער לתקווה ובין תסכול לעידוד. זו תקופה שדורשת עיבוד ושחזור, שיצטרפו כפרק נוסף לאותו סיפור היסטורי שהתרחש לפני שנים רבות. כך נוכל לקיים את ההלכה: "חייב אדם להראות עצמו כאילו יצא עתה ממצרים", ולהתבונן ולומר "דיינו" בהודאה על הניסים הרבים, ככל שנפנים אותם. חוברת זו תעזור לנו להתבונן בצורה מעמיקה על התקופה הקשה, כך שיהיה לפנינו חיבור בין עבר להווה – תמהיל יציאת מצרים של אז ושל היום. 

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל

________________________________________________________________________________________________________________

מַגִּיד

לפני תחילת חלק המגיד וזימון האורחים, נזכור את אלו שאינם איתנו היום.

תפילה למען השבויים והחטופים

שרים "אחינו כל בית ישראל"

שרים "ובאו האובדים"

_____________________________________________________________________________________________________________

השתא 

עדיאל שושני

הַזְּמַן הוּא עָגֹל

כְּמוֹ צַלַּחַת מְלֵאַת

זִכְרוֹנוֹת

הַלֶּחֶם, הָעֹנִי, הַמִּלְחָמָה.

כַּמָּה שָׁעוֹת נִכְנָסוֹת בְּיוֹם אֶחָד

כַּמָּה שֵׁמוֹת נֶאֱסָפִים אֶל הָאָרֶץ

כַּמָּה מַהֲדוּרוֹת, כַּמָּה הַגָּדוֹת

עוֹד יִתְעַנּוּ בְּקֻשְׁיוֹת.

הַכֹּל קוֹרֶה בְּבַת אַחַת, 

הָשַׁתָּא הָכָא

שִׂמְחַת תּוֹרָה, יִלְלַת שָׁמַיִם, 

טוֹיוֹטָה לְבָנָה, חֲתֻנָּה בְּמַדִּים 

בְּאֵרִי צְמֵאָה, אוֹפָקִים בַּחֹשֶׁךְ

עֲבָדִים הָיִינוּ בְּנֵי חוֹרִין 

שָׁרִים בְּעִבְרִית לְשָׁנָה הַבָּאָה

בּוֹכִים בַּאֲרָמִית בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.

_______________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________________________________________

מה נשתנה

יעל ליפשיץ

סֻכָּה שֶׁנּוֹתְרָה מִחוּץ לִזְמַנָּהּ

עַל דֶּשֶׁא אַחַד הַבָּתִּים בִּבְאֵרִי

עֵדָה שֶׁנִּתְּקוּ הַמִּלִּים מִגְּרוֹנָהּ,

מָה נִּשְׁתַּנָּה?

רָאשֵׁי יְלָדִים בּוֹהֲקִים בְּכָתֹם

נִגְזְלוּ מִבֵּיתָם, יַלְדוּתָם נִתְלְשָׁה,

אִמָּם בְּגוּפָהּ אוֹתָם מַצְפִּינָה,

מָה הִשְׁתַּנָּה?

חָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת גְּאֻלָּה דָּמְמוּ,

הַיָּם לֹא רָאָה, לֹא נָסוֹג לְאָחוֹר,

אַף שְׁכִינָה נֶאֱלָמָה, אֵינֶנָּה עוֹנָה,

מָה הִשְׁתַּנָּה?

מָה הִשְׁתַּנָּה הַפֶּסַח הַזֶּה?

מָה יִשְׁתַּנֶּה וְיִצְמַח מֵעָפָר?

קְשׁוּרָה כָּאן בֵּינֵינוּ תִּקְוָה עֲדִינָה

מָה יִשְׁתַּנֶּה, יִבָּנֶה כָּאן מָחָר?

_________________________________________________________________________________________________________

ארבע קושיות

מרטין הרשקוביץ – יו"ר "יוצרים זכרון"

מָה נִשְׁתַּנָּה לֵיל הַסֵּדֶר תש"ד מִכָּל הַלֵּילוֹת?

שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה נִצַּל הַבֵּן הַבְּכוֹר שֶׁל יוֹסָלֶה וּפַיְיגֶּע גְּרִין

וְכָל שְׁאַר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִרְצְחוּ.

מה נשתנה שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית פָּסַח

עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבֵּן הַבְּכוֹר שֶׁל לִיפָּא וּמַאשָׁה טֶרְנוֹבִיץ

אֲבָל שְׁאַר אֶחָיו נִטְבְּחוּ?.

מה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה

שֶׁהַתְּחִנּוֹת נִלְחֲשׁוּ וְלֹא נזעקו?

מה נשתנה שחָסֵר הָיָה אֵזוֹב בְּאוֹשְׁוִיץ כְּדֵי לִמְרֹחַ עַל מְזוּזוֹת הַלָּאגֶר.

וגם דם הקרבן

רַק אֵפֶר וְעָשָׁן?

בין כל השאלות המרחפות בחללנו אחרי זוועות ה7.10, עולה השאלה הגדולה. 

 השתא, הכא? עכשיו דומה ל"אז"? כאן דומה ל"שם"?

האמנם?

________________________________________________________________________________________________________________

.אנחנו חייבים השנה לייצר נרטיב חדש. איך יוצרים זיכרון בשנה זו? איך מוצאים את המילים לנרטיב החדש? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית רחל קרן בנושא זה.  

הרבנים האלו חיו בתקופה מורכבת תחת שלטון הרומי. מן הסתם, הם דנו ביציאת מצרים ובמקרים נוספים של חג החירות בתנ"ך, כדי לסייע להם להתמודד עם המצב. גם לנו היום יש מה ללמוד מסיפורים האלו בתנ"ך, כדי להתמודד עם המציאות המורכבת של היום. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרב יוסף פריאל בנושא.

לפעמים המציאות מאפשרת לנו לקבל פרספקטיבות חדשות על התורה. חוסר המעש שנכפה עלינו במציאות של מגפת הקורונה, אפשר לנו ללמוד על המצב הנפשי של חקלאי שנכפה עליו להשבית את עבודתו במהלך שנת שמיטה, ואילו המלחמה הנוכחית אפשרה לנו לקבל תובנה לתוך עולמו הפנימי של הבן ה"רשע", שנתבקש להצטרף לחגיגת הפסח בתקופה טראומטית. אתם מוזמנים לקרוא בנושא זה את המאמר של מרטי הרשקוביץ, ממקימי יוצרים זיכרון.

עוד דף בהגדה / שורי חזן

פֶּסַח תשפ"ד קַדֵּשׁ וּצְרַח

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה הִשְׁתַּנָּה

הַשֻּׁלְחָן מָלֵא חֲלָלִים רֵיקִים

כְּאֵב נִטְמַן בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים

כּוֹתְבִים דַּף בְּהַגָּדַת הַשָּׁנִים

פֶּסַח תשפ"ד קַדֵּשׁ וּצְרַח

נוֹתַר דָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף

הַשֻּׁלְחָן מָלֵא חֲלָלִים רֵיקִים

הִיא שֶׁעָמְדָה אוּלַי תַּעֲמֹד לָנוּ

כּוֹתְבִים דַּף בְּהַגָּדַת הַשָּׁנִים

מְבַקְּשִׁים חֵרוּת צָחָה מִכִּתְמֵי יַיִן 

נוֹתַר דָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף

מֵהָהָר וּמֵהַשָּׂדוֹת מְקַבְּצִים רוּחַ 

הִיא שֶׁעָמְדָה אוּלַי תַּעֲמֹד לָנוּ

תִּקְוָה זְקֵנָה מְלַטֶּפֶת אֶת עָרְפֵּנוּ

מְבַקְּשִׁים חֵרוּת צָחָה מִכִּתְמֵי יַיִן

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת

מֵהָהָר וּמֵהַשָּׂדוֹת מְקַבְּצִים רוּחַ

תִּקְוָה זְקֵנָה מְלַטֶּפֶת אֶת עָרְפֵּנוּ

תְּפִלָּה יְשָׁנָה שְׂפָתֶיהָ מְמַלְּלוֹת.

מה הקשר בין סיפור יציאת מצרים לבין הימצאות המצה והמרור? למה יש לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים בנוכחות המצה והמרור דווקא? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרב אבידן פרידמן בנושא.

"מתחילה עובדי עבודה זרה" – האם זו הגנות שבה מתחילים את ההגדה, או שהגנות היא שהיינו עבדים? זוהי מחלוקת אמוראים. למה יש שתי גישות למהות הגנות? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרב שלמה הכט בנושא זה.

בכל דור ודור ניתנת לנו ההזדמנות לגדול ולהתפתח כעם. סדר הפסח הוא הזדמנות לא רק לספר על יציאת מצרים, אלא גם להסתכל על תהליך הצמיחה וההתפתחות שלנו כעם. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרב יותם הלפרין בנושא.

הפתח הוא מקום של ברית: במצרים שמו את דם הברית על המשקוף ועל המזוזות, ואנחנו שמים את מילות הברית על כל פתח. כי הפתח הוא מקום של כניסה פנימה וגם המקום של יציאה למסע. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית שלומית פיאמנטה, מנכ"לית בית הלל, בנושא.

השנה אנחנו מתחננים בפני הקב"ה: זכור לנו ברית ראשונים. אנו צריכים לבנות את הבית שלנו מחדש, לבנות את הברית שלנו מחדש. איך מחדשים את הברית בינינו לבין ריבונו של עולם? איך מחדשים את הברית בתוכנו, בינינו לבין עצמנו? אתם מוזמנים לקרוא את המדרש של הרבנית יפית קליימר בנושא.

גילוי שכינה – המטרה של עשר המכות לא הייתה להעניש את המצרים, וגם לא להכריח אותם להוציא אותנו; עשר המכות היו גילוי שכינה – הדרך של הקב"ה ללמד, להבחין ולהאיר. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי בנושא זה.

מרחב מוגן 

אורית רז 

וְזֶה סוֹד אַנְפִּין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא 

מִבַּעַד לְחַלּוֹן בּוֹקְעוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ 

בְּחָזְקָהּ 

הוכנו בַּסַּנְוֵרִים 

שַׁבָּת בַּבֹּקֶר שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר

עַל שׁוּם מָה?

הֲרֵי בִּקַּשְׁנוּ 

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ

הַקָּפָה אַחַר הַקָּפָה, הַתְקָפָה. 

עֵינֵנוּ צוֹפִיּוֹת אֶל אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה

בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת אֶל צֶמַח הַשָּׂדֶה 

נִהְיֶה נְכוֹנִים לְמֹרָא גָּדוֹל

לַמַּכָּה הַזּוֹ, בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה

חִפַּשְׂנוּ בִּפְתָחִים וּבַסְּדָקִים

שָׁאַלְנוּ אֶת שְׁכֵנֵנוּ , וַעֲדַיִן – 

דָּם, דָּם, דָּם, אֵשׁ וְתִמְּרוֹת עָשָׁן. 

לְפָנִים – חִשַּׁבְנוּ אֶת הַקֵּץ 

מוֹנִים יְשׁוּעוֹת, מַסָּעוֹת, לְוָיוֹת. 

וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם

________________________________________________________________________________________________________________

הפיוט "דיינו" מספר על תהליך שהשתרע על פני עשרות שנים. גם אנו נמצאים באמצע תהליך.

סדר פסח נשמע בטקסט כתרגיל בדמיון מודרך. אנחנו מאותגרים פעם אחר פעם לנסות ולדמיין מציאות אחרת. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית חנה השקס בנושא.

בסדר פסח, המילים שלנו נגאלות. אנחנו הופכים את המילים שזוהמו על יד פרעה (פה רע), לטהורות שוב (פֶּה שַָֹח). אבל עד שנמצא את המילים, נציע השנה אפשרויות ביטוי ללא מילים: זעקה, שתיקה וניגון. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית שרה פרידלנד בן ארזה, שמביא הצעות מעשיות לצד עיון. 

בסיום תהליך המגיד, ההלל בוקע מאיתנו בפתאומיות. איך נבין השנה את ההלל? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של הרבנית טובה גנזל בנושא.

________________________________________________________________________________________________________________

כָּל הַנְּשָׁמָה תֵּאָלֵּם  (ראש חודש מרחשוון)

הרבנית תמר ביטון

א. דּוּמָה (ראש חודש מרחשוון)

גַּם הַמּוּזוֹת סֵרְבוּ
עָגוּ וְיָשְׁבוּ שִׁבְעָה  
הוֹרִידוּ לָאָרֶץ תַּלְתַּלֵּיהֶן
תָּלוּ חֶמְתֵּי חֲלִילִים
            עַל הַגָּדוֹת

גַּם הַמִּלִּים
הִדְּסוּ מוּבָסוֹת
שְׁתוּמוֹת כֶּתֶר
שׁוֹמְטוֹת שִׁבְרֵי לוּחוֹתֵיהֶן  
בְּמִלְמוּל 

גַּם סִימָנֵי הַקְּרִיאָה לָעוּ 
נֶעֶקְמוּ בְּמוֹרַד בֵּית הַבְּלִיעָה
לְגַבְנוּנִיּוּת שְׁאֵלָה סוֹעֲרוֹת:
אֶתְמְהָא
אֶתְמְהָא

גַּם הַטְּעָמִים מָרוּ 
  חֳמַרְמָרוּ
פּוֹרְרוּ פֻּזָּרוּ:
גֵּרֵשׁ זַרְקָא תְּבִיר
תְּלִישָׁא גְּדוֹלָה 

גַּם הַהַלֵּל הִתְגַּמְגֵּם בְּשִׁבְרֵי
מַעְגְּלֹתָיו  
בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ אֵלָיו
כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָיו
בְּשֵׁם הַשֵּׁם
כִּי אֲמִילַם

גַּם הַשֵּׁמוֹת
הִקִּישׁוּ בַּגַּג 
בְּטִפְטוּף 
מְנַבֵּא אֵימוֹת 
מְצַוְּחִים בְּמַקְהֵלַת שָׁוְא 
עַל שֶׁעָבַר וְעַל שֶׁעָתִיד
לִהְיוֹת

ב. נִפְלָאת (ראש חודש כסלו)

הִנֵּה הַמּוּזוֹת  
מְרַחֲפוֹת רוֹחֲשׁוֹת 
כַּעֲדַת גַּחְלִילִיּוֹת 
מִתְיַשְּׁבוֹת עַל כְּתֵפֵנוּ
נוֹעֲצוֹת קֻלְמוֹסֵיהֶן בְּעָרְפֵּנוּ       
בְּדִגְדּוּג מָהִיר 
מָרִיר 

הִנֵּה הַתֵּבוֹת 
נִפְתָּחוֹת נִסְגָּרוֹת 
מִתְנַעֲרוֹת
מְפַזְּרוֹת לְכָל עֵבֶר רְסִיסֵי
סוֹגְרַיִם, גֵּרְשַׁיִם, שַׁלְשְׁלָאוֹת
שׁוֹפָרוֹת מְהֻפָּכִים
יְרֵחִים בְּנֵי יוֹמָם

הִנֵּה הַדְּחִיפוּת
לֶאֱצֹר לִנְטֹר לִכְנוֹס 
לַחֲרֹט לַחְצֹב לְחַלֵּץ
מִן דִּמְעָה, 
מִדֶּחִי

הִנֵּה גִּלְיוֹנוֹת הַקְּלָף 
מִתְקַהֲלִים מִתְגּוֹלְלִים
מִתְנַשְּׁלִים 
כְּגִלְדֵי מֶלַח 
וְהַלָּשׁוֹן מִתְנַתֶּקֶת מֵהַחֵךְ
מְלַחְלַחַת רִיר

הִנֵּה הָאוֹתִיּוֹת 
נֶאֱסָפוֹת אֶבְיוֹנוֹת:
הִנֵּה הַנּוּן מַשְׁפִּילַת שֶׁבֶת  
הַפֵּא כְּפוּפָה 
הַלָּמֵד גַּמְלוֹנִית גִּבֶּנֶת   
הָאָלֶף מְדַדָּה עַל קַבֶּיהָ
הַתָּו אֲסוּרָה בַּעֲבוֹתִים 
הוֹיָה  

ג. מִן הַמֵּצַר (לֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג)

אָז יוּשַׁר הַשִּׁיר 
קְטוּעַ רֶגֶל
כּוֹרֵךְ מְרוֹרִים וּמַתִּירָם
מִתְעוֹרֵר 
מִתְנַעֵר
תַּחַת הַתַּפּוּחַ 

אָז בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
יִהְיֶה אוֹר 
אָז נֶאֱסֹף אֶת גְּלָלֵי הַחֲמוֹר
הֶחָלִיל יַכֶּה 
וְהַמְּזוּזָה תִּשְׁמֹר
וְכָל הַמַּזִּיקִין יִסְתַּתְּרוּ 
תַּחַת הַכְּסָתוֹת

אָז הָרוּחַ תִּשָּׁפֵךְ 
הַשָּׂפָה תִּתְהַפֵּךְ 
בְּרוּרָה
וְהַגַּגּוֹת יִבָּקְעוּ 
מִשִּׁירָה 
עַל כָּל פֶּרֶק וְעַל כָּל צָרָה 

אָז תָּבוֹא הַנְּשָׁמָה   
כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ 
פּוֹעָה
עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר,
שִׁבְעִים קוֹלוֹת:

אָנָּא
הוֹדוּ 
פִּתְחוּ

אָז יִמָּלֵא הַפֶּה קִלּוּס
וּשְׂחוֹק
אָז יִבָּקְעוּ הַמַּיִם
וּלְחָלָב יֵהָפֵךְ הַדָּם,
           אָז אֵיתָם

______________________________________________________________________________________________________________

יציאת מצרים  ע"י הקב"ה בעצמו ולא על ידי מתווך, מהווה בעצם סיום כריתת הברית שהחל אצל אברהם בברית בין הבתרים, ברית של יצירת עם ישראל, ועל כך אנחנו מברכים. אבל למה מברכים בסוף התהליך ולא בתחילתו? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר של מרטי הרשקוביץ בנושא זה.

ויהי בחצי הבוקר

תהילה גריזים

(הפיוט בהשראת "ידיד נפש" לרבי אלעזר אזכרי, ושיר השירים

על הקריין/נית להקריא הבתים, וכולם יחד עונים "הגלֵה נא") 

ויהי בחצי הבוקר

נפרצו חומות ההגנה- הגלֵה נא

הנפש הנשענה 

הפכה בִּן לילה מעונה- הגלֵה נא

דם עפרנו מי מנה- הגלֵה נא

אחרי כַּלותי, תן לי עדנה- הגלֵה נא

מלוֹא חוֹפנַייךְ ערפל, הישארי קרובה

רק מי שמתמסר לערפל, מאבד עצמו לדעת ונשאר חי

זוכה לגילוי,

חשֵב לי שכר פסיעות ערפל 

וחופן קטנה- הגלֵה נא

אנחנו שכוחים, שכוחים, שחוחים.

פקוד אותנו- גפן אהבה- כרם אֵל

אור תלוי בקורים דקים של זכרון 

רחש מִשֹתרג, המיה דופקת.

דוד ורעיה צמאים עד לשכרה- הגלֵה נא

באמצע הבריחה, דודי

באמצע הבריחה נִמְלַך

ועושה את כל הדרך חזרה.

ריח קטורת הנחתי בכל החדרים 

שתמצאני.

כל גנַיי נעולים ומעיינַי- – –

ועדיין כל פתחיי מור ולבונה- הגלֵה נא

________________________________________________________________________________________________________

איך היו שותקים 

אפרת ביגמן

"אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים צָרִיךְ לִהְיוֹת

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

מָה אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ לִשְׂמֹחַ מִתּוֹךְ מָרָה שְׁחֹרָה,

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים וְכוּ'״

(רבי נתן מנמירוב, חיי מוהר"ן, ס"ג)

וּכְשֶׁנִּטַּל הַכֹּחַ לְדַבֵּר, הָיוּ שׁוֹתְקִים.

וְאֵיךְ הָיוּ שׁוֹתְקִים?

הָיוּ עוֹמְדִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה,

שְׂפָתַיִם דּוֹבְבוֹת וְאֵין קוֹלָם יוֹצֵא.

זְרוֹעוֹת מְשֻׁלָּחוֹת בָּאֲוִיר וְאֵין יָד לָגַעַת.

חִיּוּךְ מְהֻסֶּה. אִלְּמוּת הַמִּלִּים

הָיְתָה נִתֶּכֶת עַל רֹאשָׁם, תַּחְתָּם פִּי פַּחַת, וְאֵין בָּהֶם צְלִיל אוֹ מִלַּת קִשּׁוּר. אַף הַלֵּב רֵיק מֵהִרְהוּר. וּבְכָל אֵלֶּה עֵינֵיהֶם יוֹצְאוֹת מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן וּמְבַקְּשׁוֹת לְהַבִּיט עוֹד וְעוֹד, מְבַקְּשׁוֹת בְּכָל מְאוֹדָן לְאַתֵּר דְּבַר־מָה אָבוּד. לִמְצֹא מַטְבֵּעַ שָׁחוּק שֶׁנָּשַׁר מֵאַרְנָק, שֶׁהָיָה שָׁמוּר בְּכִיס אָדָם אוֹ אִשָּׁה בְּצֵאתָם מִן הַבַּיִת.

______________________________________________________________________________________________________________

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

_____________________________________________________________________________________________________________

לאירועים נוספים

קומי רוני בלילה: לימוד ליל הושענא רבה לחיילות, מרבניות משיבת נפש

16.10.2024

קריאה לרבנים, רבניות, ומובילי קהילות: ערבות הדדית ביום כיפורים זה

11.10.2024

דגשים לקראת שני ימי ראש השנה ושבת  בתקופת מלחמה

02.10.2024

חזרה לכל האירועים - פסח | חרבות ברזל

החברה הישראלית זקוקה לנו.
אנחנו זקוקים לך.

בימי מלחמה ואתגרים מבית ומחוץ, עם ישראל צריך חיבור לשורשים, אחדות והקשבה. רבני ורבניות בית הלל משמיעים קול יהודי יחודי וחשוב שמחזק את החברה הישראלית.

תרמו פדיון כפרות לבית הלל!
לתיקון בתחום ההנהגה הרבנית, לחיזוק החוסן הקהילתי, לתמיכה בחיילות דתיות, ליצירה תורנית רלוונטית ועוד ועוד.

כל תרומה חשובה.