מגילת העצמאות חותמת בפסקה חשובה ומשמעותית המדברת על הקשר שבין העם היהודי בארץ ישראל לתפוצות :
"אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה, על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל"
לפני שנים אחדות נחקק חוק הלאום, שמדגיש את הקשר שבין מדינת ישראל לעם היהודי כולו. אולם, כדי שיהיה קשר אמיתי של שותפות בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות זקוקים אנו למודעות לחשיבותו של הקשר הזה. לשם כך, יש צורך לחזק את ברית הגורל של כל העם היהודי בכל העולם.
לצערנו, ישנה אדישות של הרחוב הישראלי להגשמת הברית הזו. החיים בארץ הם מאתגרים, וקשה למי שחי כאן לדאוג לאחיו הנמצאים בקהילותיהם שבחו"ל. זאת ועוד, יש גם ציפייה שכל יהודי יעלה לארץ, ומי שאינו עולה זה נתפס כבעייתו האישית. הסקרים שנעשו בעבר הראו שרק 50% מהיהודים בישראל חשים, שיש להם וליהודים בתפוצות גורל משותף. יש בכך עדות על כרסום בסולידריות שבין המרכזים השונים של העם היהודי.
המתח שבין יהדות ישראל ויהדות התפוצות אינו חדש. זה מתח שהיה קיים כבר בין ירושלים לבבל. חכמי ארץ ישראל הסתייגו משהותם הממושכת של היהודים שהתגוררו בבבל וחיו בתנאים טובים. די אם נזכיר את דברי התלמוד כתובות קי ע"ב : "כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" , "כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים". אם בעבר הנתק היה בין תורת בבל לזו שבארץ ישראל, הרי שכעת ניתן לומר שהאתוס הציוני הוא הגורם שמפריד בין ישראל לתפוצות. תושבי ישראל מגשימים את החלום ויהודי התפוצות שנשארים שם, מנוכרים לכאורה לחלום הציוני.
אולם ההתקפה הנוראית בשמחת תורה חשפה פן אחר לחלוטין של הקשר המורכב הזה. בתוך כל הכאוס , עם ישראל התגלה בגבורתו, ובערבות ההדדית המיוחדת שיש לנו אחד לשני. אולם לא פחות מכך ראינו את מסירות הנפש של הקהילות בחו"ל והתגייסותן לטובת המדינה, הן בתרומות כספיות שהגיעו לארץ והן במדיניות ההסברה. גילינו שהקהילות היהודיות שנמצאות בכל העולם מהוות נדבך חשוב ואפילו קריטי בהגנה הרב שכבתית של ישראל.
בעוד הצבא נלחם בגזרות השונות והאזרחים תורמים בעורף, יש מעגל שלישי של לוחמים בחזית הגלובלית – אותן קהילות יהודיות שנלחמות למען ישראל. מצד שני, קיימת התפרצות נוראית של אנטישמיות בעולם בעטיה של מלחמת חרבות ברזל. הואיל ויש שנאה כלפי מדינת ישראל עד כדי ערעור על עצם זכות הקיום שלה, נאלצים יהודי התפוצות לספוג את התוצאות הכואבות של התגברות האלימות כלפי היהודים שם. היהודים בתפוצות נמצאים במאבק על זכותם להיות יהודים, על זכותם לשמור על הזהות היהודית, ועל זכותם להזדהות עם אחיהם שבציון.
"כל זמן מאיר בתכונתו", וגם בשמנים חשוכים בוקעים אורות מפתיעים. כעת בזמן המלחמה נפתח חלון הזדמנויות מיוחד שמאפשר את חיזוק הקשר בינינו ובין אחינו שבתפוצות. כיום "ברית הגורל" של העם היהודי יותר נוכחת ויותר מוחשית מתמיד. זו הזדמנות חשובה להעצים את המודעות לכך ולחזק את הקשר – קשר עתיק שעמד בתלאות מרובות, קשר שבזכותו נוכל לשרוד כאומה בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט.