עט ולורד על נייר.
אודות היצירה ״על הניסים ועל הגבורות" מתוך הברכון "על הארץ הטובה" ליום העצמאות:
כאב שכול אשר חווה במלחמה האחרונה את הרע מכל אך מאמין בכל מאודו שזכינו להיות שותפים בנס הנפלא של ראשית צמיחת גאולתנו – שאלתי את עצמי מה אומרות לי המילים הללו של פתיחת "על הניסים".
איך אני יכול לדבר על נס וגבורות, כאשר הכאב האישי הוא כה גדול?
נזכרתי במחשבות הילדות שהיו לי, כאשר סיפרו לי על שמחה קבועה שהיתה בביתנו מדי שנה על הצלות שהיו לנו. כשסבי ניצל בשיירת המשוריינים לירושלים בנר ג' של חנוכה, כשהנוסעת לצידו ורבים אחרים נהרגו מירי הפורעים. איך ניתן לחגוג ולהודות, חשבתי כשהסבל כל כך גדול וטרי?…
בחנוכה, כשהאירוע רחוק מאתנו אלפי שנים והכאב קהה, ניתן להתמקד בניסים בנפלאות ובתשועות. אבל אנחנו כאן עדיין נאבקים על עצמאותנו, והעין והדיו לא יבשו מרשימות גיבורינו… מחויבים לזכור בצד הניסים גם את הגבורות, שהן המחיר הכבד אותו אנחנו נאלצים לשלם….
מתוך כך בחרתי לאייר את בני בכורי, ענר אליקים ז"ל, מתמונתו האחרונה מן המיגונית ברעים. צילם אותה איתמר שפירא שניצול והביאה אלינו לאחר השבעה.
התמונה המקורית חזקה יותר מכל איור שאוכל לאייר, אך מטרת האיור היא לבטא שהמוגנות – האזור "המוגן" – היא פועל יוצא של ניסים בצד גבורות.
ענר במעשיו גילה גבורה עילאית, נפלאת מהבנתי. גבורה שהייתה הצלה ונס לחבריו במיגונית.
____________________________________________________________________________________________________________________
"הוא היטיב הוא מיטיב הוא יטיב", משה שפירא, עטים על נייר:
________________________________________________________________________________________________________________________
"על הארץ הטובה", משה שפירא, עט ולורדים על נייר.
________________________________________________________________________________________________________________________
משה שפירא- אב שכול, אדריכל ירושלמי ומאייר.