מזוזות בפתחי הבתים הן סימן הזיהוי העתיק של מגורי יהודים, ומסמלות הגנה ובטחון. לכן, כשרבני ורבניות בית הלל חיפשו מה מתאים לתת לקהילות המפונות מעוטף עזה לקראת היציאה מהמלונות, הבחירה במזוזות היתה טבעית. אבל הם הופתעו מהביקוש למזוזות בקרב חברי קיבוץ בארי.
"הרעיון היה לתת מזוזות אך ורק למי שביקשו אותן," מסבירה הרבנית שלומית פיאמנטה, מנ"לית ארגון בית הלל, "נרשמו כ40 משפחות מעוניינות וגייסנו תרומות מהציבור הרחב ליצירת בתי מזוזה מיוחדים וכתיבת קלפים כשרים. יום לפני המפגש שקבענו איתם, היתה שם התעוררות מדהימה, ומספר המבקשים כמעט הכפיל את עצמו".
את בתי המזוזה תרמה משפחתו של ד"ר איתן נאמן, שנהרג בקרב בשדרות ביום שאחרי שמחת תורה.
"איתן היה איש של מעשים, וגם שירות מילואים קרבי, גם טיפול בילדים בסורוקה, גם לגדל שבעה ילדים", סיפרה אחותו נעה, "מאוד אהב את ארץ ישראל. בשמחת תורה הוא טיפל בפצועים מהרגע הראשון, עד שהוקפץ ללחימה, ונהרג בהיתקלות סמוך למשטרה בשדרות".
בתי המזוזות היחודיים משקפים את דמותו של איתן, בשילוב בין עץ זית שמסמל את ארץ ישראל ואת השורשים העמוקים ובין אבן בגווני שמיים. הם יוצרו על ידי אלון בר ששת, אומן עץ שיצר אותם בחופשותיו משירות המילואים אליו הוקפץ ב7.10. הקלפים נכתבו בידי סופרי סת"ם מעוטף עזה, במטרה לאפשר להם להתפרנס גם בתקופת הפינוי הקשה.
"הדבר הכי נורא היה הפליטות", אמרה אחת מחברות בארי במפגש עם רבני ורבניות בית הלל, "התחושה שבבת אחת – אין בית ואין את כל מה שאת, שהזהות שהבית והקיבוץ היו בשבילנו נחרבה".
המזוזות מסמלות בניה מחודשת, אמר הרב מאיר נהוראי, יו"ר בית הלל. בית חזק ובטוח, וחיבור אל הבתים של כל עם ישראל לדורותיו.
"המפגש נתן לנו כוחות", אמר הרב נהוראי, "פגשנו כאן עין הטובה, שורשיות ואהבת האדם והארץ. היכולת לתת את חלקנו בבניין ביתם החדש היא זכות גדולה".
רכישת הקלפים ובתי המזוזה התאפשרה בזכות תרומות מהציבור הרחב. "השותפות הרחבה הזו מרגשת מאוד. ישראלים בונים כאן יחד את הבית מחדש, ומציבים בפתח את החיבור העמוק בינינו ואת הזהות המשותפת לכולנו מעבר להבדלים", אמרה פיאמנטה.
המפגש היה המשך לביקור של רבני ורבניות בית הלל בבית הכנסת בבארי, שם שמעו על הקמתו ועל שיתוף הפעולה סביבו בין קהילת בארי החילונית לקהילת עלומים הדתית. הרב עמית קולא, רב עלומים וחבר בית הלל, הוביל את שיתוף הפעולה עם רחל פריקר מבארי שהקימה והנהיגה את בית הכנסת. חרף כל הקשיים של השנה האחרונה, הקהילות השכנות המשיכו לשתף פעולה ואף רקדו יחד ממש בערב שמחת תורה בהקפות רבות משתתפים בבארי. בזכות הקשבה הדדית, גמישות ועין טובה, השוני בין הקהילות לא מונע מהקשר ביניהן להתקיים ולחזק את החיבור המשותף.
