לקראת חג שמחת תורה הקרוב עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו ביום שמחת תורה האחרון. האחת טענה שיש לבטל את השמחה והריקודים, או לפחות לצמצם אותם למינימום של שבע הקפות קצרות, שקטות ופשוטות, והאחרת סבורה שכל עמעום קמעא של השמחה, וכל הנכחה של מאורעות הדמים בתוככי החגים מהווה כניעה לטרור של אויבינו, שמצליחים לפגום ביום שמחת תורתנו.
ברצוני להסתייג משתי האפשרויות הללו, ולהציע דרך שלישית שתכריע ביניהן. הגישה המבטלת יכולה להתבסס על כך שהאופי השמח של שמחת תורה לא מסיני בא, אלא התפתח בדורות האחרונים ואף תפח לממדים שלא שערום אבותינו, ולכן לגיטימי לצמצם ולהעמיד את החג על עיקרו: שמיני עצרת. יש אף מקום לטעון שבשנה זו שמיני עצרת היה לשמיני עצבת, וקשה ביום זה לשמוח ובכך לכאורה לשכוח. אולם כנגד גישה זו אפשר לטעון שדווקא בתקופה זו אנו זקוקים לשמחה של מצווה שמבטאת את המשכיות הקיום היהודי הישראלי מתוך ביטחון, חיות וחיוניות. שמחת תורה העצימה שהתפתחה בישראל תורמת לחיזוק הקשר לתורה, לגיבוש הקהילה, להקניית מקום לנוער וצעירים בהווי בית הכנסת ועוד כמה מעלות טובות לה עלינו.
הגישה הדוגלת בשמחה וריקודים בלי כל שינוי משנים עברו, משנה למעשה ממסורת עמנו. מסורת החגים היהודית השכילה לשלב בין זיכרון כואב ועצב לבין שמחה והודיה. לראש השנה צמוד יום גדליה, לשמחת פורים קודם יום של תענית, בפסח אנו כורכים מרור של שיעבוד עם מצה של גאולה, ליום העצמאות הוצמד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וביהדות אשכנז נוהגים להזכיר נשמות בעיצומם של ימים טובים. שיבוץ אזכורי השבר והנכחת החסר בצמידות לאירועי שמחה, והצמדת ימי אבל לימי הודיה, מעניקים לנו לגיטימציה לשמחה כנה שאין בה אסקפיזם או הדחקה ולא התעלמות מהרע. בכך ניתן מקום למגוון הרגשות הטבעיים והאנושיים שצריכים להיות מוטמעים בחיינו הדתיים והלאומיים.
החיבור של עבר והווה הוא מאפיין מרכזי של עם ישראל. הסופר ג'ונתן ספרן פויר כתב כי "ליהודים יש שישה חושים: מישוש, טעם, ראייה, ריח, שמיעה ו… זיכרון… כשיהודי נתקל בסיכה, הוא שואל: כמו מה זה נזכר?" ועולות בדעתו דקירות מדממות מן העבר. אוסיף ואומר שבשמחה תורה הקרובה כשיהודי ירקוד – הזיכרון ידקור (אותן אותיות). נרקוד כשעולים בזיכרוננו הטרי קולות הנפץ, הגנת הנפל ומצב השפל בו היינו. נרקוד ונזכור את הריקודים שרקדנו ביום הזה לפני שנה, ושחדלנו מרקוד, נזכור את הרוקדים שמקומם נפקד, אלה אשר ירדו להתפקד ולתפקד בהגנה על העם והארץ, ואת מי שלא שב ומקומו נפקד לעד.
מסורת ישראל הנחילה לנו גישה היודעת להטמיע את זיכרון הצרות מבלי להקהות את שמחת החיים בהווה, ויודעת לאזן בין תוגה לתקווה, בין זיכרון לביטחון, בין אבל מצמית ליום טוב מצמיח. שביל הזהב עליו אנו אמונים ממורשת חכמינו בא לידי ביטוי יפה בדברי רבי יהושע לפרושים שרצו לאמץ מנהגי אבלות קיצוניים בעקבות החורבן. רבי יהושע אמר להם: "שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה", אלא אמרו חכמים שאדם רשאי לבנות בית נאה, חתן ילבש בגדי פאר, אישה תעדה תכשיטיה והמשפחה תערוך סעודה גדולה כפי מאווייה, ובלבד שבכל אחד מאלה יהיה נוכח או חסר דבר מה כזכר לחורבן (ב"ב ס, ב).
שמחה יהודית יכולה להיות גדולה, אך היא תמיד בלתי שלמה. כאשר ראו חכמינו במשתה החתונות של בניהם שהמשתתפים שמחים יתר על המידה, הם שברו כלי יקר ערך כדי לרסן ולמתן את השמחה (ברכות, ל, ב). וכך עד היום שמים בחופה אפר מקלה בראש חתנים, ובשיא ההתרגשות שבסיומה שוברים כוס כדי להזכיר את המציאות החסרה.
יום שמיני עצרת משלב בתוכו מקדמת דנא היבטים של דין ושל עצבת. תפילות הגשם נאמרות בניגון של ימים נוראים, שכן עננים כבדים של דאגות מעלינו מרחפים: האם נזכה לימי גשמים ולהצלחת יבולים או שבצורת קשה תאיים על החיים? הזכרת נשמות שנהוגה ביהדות אשכנז מאז חורבן הקהילות באירופה במהלך מסעי הצלב (גזרות תתנ"ו), מעלה את זכר הקטסטרופה הלאומית של חורבן קהילות פאר ורציחת רבבות יהודים על לא עוול בכפם.
גם בקריאת התורה מתמזגת שמחת הסיום וההתחלה בצער פרידתו של משה. נזכור שהפסוקים האחרונים שבהם אנו מסיימים את התורה נכתבו בדמע. חכמינו נחלקו בעניין שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמתארים את מות משה וקבורתו ואת גדולת משה ומעלת ממשיכו: האם משה כתבם בדמע או שיהושע כתבם? גם אם יהושע כתב פסוקים אלה, אין ספק שהוא כתבם כשדמעותיו יורדות על זקנו וחונקות את גרונו. מי יותר מיהושע חש בכל נימי נפשו את כאב האבדן של מורו ורבו?! מי כמו יהושע יכול היה לחוות את הבדידות האיומה והיתמות, כמנהיג חדש שכל כובד משא העם מעתה עליו ורבו המובהק עזבו?! מי כמו יהושע הגדול בענווה מכל אדם אחרי משה, דמע וחש צביטה כשכתב: "ויהושע בן-נון מלא רוח חכמה"?!
מדי שנה נהגנו למחות את "עֶצֶב נְבוֹ", כהגדרת רחל המשוררת, אך השנה נכון שהוא ילווה אותנו גם בעת שאנו שמחים במורשתו.
הצעה מעשית וממשית: הקפות שסוגרות מעגלים
כל אחת משבע ההקפות תוקדש לקבוצה אנושית מסוימת שקשורה לאירועים אלה. בהצעה שלפניכם מופיעים הנושאים המוצעים עם קישור לאחת מדמויות שבעת הרועים, פסוקים מתאימים לקריאה בהקפה ושירים מתאימים. ניתן ורצוי לבחור עד כמה מתאים לקהילתכם לאמץ את ההצעה, היכן תרחיבו והיכן תקצרו, וכיצד תביאו לידי ביטוי בהקפות שלכם את מה שהקהילה עברה בשנה זו.
ההקפה הראשונה תיוחד לחטופים בתפילה לשלומם ולשחרורם.
בזכות אברהם, איש החסד, שיצא למול ארבעה מלכים לחלץ את אחיינו החטוף, נזכה לראות בשיבת חטופינו וחטופותינו במהרה בשלום.
אם יש בקהילה אדם שקשור לאחד החטופים הוא יחזיק את ספר התורה ויאמר:
אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא; אָנָּא ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ
אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא. בּוֹחֵן לְבָבוֹת הַצְלִיחָה נָא. גּוֹאֵל חָזָק עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף … וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם. (בראשית י"ד)
וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. (ישעיה נ"א)
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ … לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם… (ישעיה מ"ט)
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם (תהלים ק"ז)
שירים מתאימים:
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי / תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף / שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' / אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה / אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה…
________________________
ההקפה השנייה תוקדש לכל האזרחים שנרצחו במתקפת הטרור של ה7/10 ובהמשך השנה, ולחללי צה"ל, המשטרה, כיתות הכוננות וכל אנשי כוחות הביטחון וההצלה שנהרגו במלחמת "חרבות ברזל".
בזכות יצחק, נאזר בגבורה, יזכור ה' ברחמים את בניו ובנותיו הגיבורים והתמים ותעמוד לכל ישראל זכותם וניוושע ברחמים.
אם יש בקהילה משפחה שכולה חלילה, אחד מבני המשפחה יוביל את ההקפה, הוא יחזיק את ספר התורה ויאמר:
דּוֹבֵר צְדָקוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא. הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ הַצְלִיחָה נָא. וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֶלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ (תהלים ע"ט)
אֱ-לֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵ-ל. (תהלים פ"ג)
בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה' (ישעיה נ"ד)
שירים מתאימים:
רַחֶם־נָא ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ / מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים / ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה / כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב /רחמנא דעני לעניי ענינא.
__________________
ההקפה השלישית תוקדש לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הבטחון המגנים ונלחמים על העם והארץ.
בזכות יעקב, הנאבק לילה שלם ולא נכנע, וזוכה לברכה ולשם ישראל שנקרא עלינו, נזכה לרוח גבורה ועטרת נצחון.
את ההקפה יוביל אחד הלוחמים מהקהילה, הוא יחזיק את ספר התורה ויאמר:
זַךְ וְיָשָׁר, הוֹשִׁיעָה נָּא. חוֹמֵל דַּלִים, הַצְלִיחָה נָא. טוֹב וּמֵטִיב, עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר… לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (בראשית ל"ב)
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ … אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי … אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. (ישעיה מ"א)
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם… כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. (דברים כ)
חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. הָאֵ-ל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי… מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי. עַל כֵּן אוֹדְךָ ה' בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר (שמואל ב' כ"ב)
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם… יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה (תהלים צ"א)
שירים מתאימים:
לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ עִמָּךְ / הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם / אל תירא ישראל אל תירא / עם ישראל לא מפחד, ה' א-להיך הולך איתך.
_____________________
ההקפה הרביעית תוקדש לפצועי צה"ל ונפגעי מתקפות הטרור בתפילה להחלמתם.
בזכות משה רועה עמו, שהתפלל לרפואת אחותו מרים ותפילתו נענתה, נתפלל שישלח ה' רפואה שלמה לכל פצועי הגוף והנפש, יסעדם ויחזקם לרפואה שלמה.
אם יש בקהילה פצוע/ה או קרוב של פצוע/ה, הוא יובילל את ההקפה, יחזיק את ספר התורה ויאמר:
יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא. כַּבִּיר וְנָאוֹר, הַצְלִיחָה נָא. לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ. (במדבר יב)
וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. (שמות טו)
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ … (מלכים ב' כ')
רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. (ירמיה י"ז)
שירים מתאימים:
הנשמה לך והגוף פעלך / קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים / כל העולם כולו גשר צר מאוד / מקימי מעפר דל / אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי
______________________________
ההקפה החמישית תוקדש לכל תושבי הצפון והדרום שנאלצו להתפנות מביתם.
בזכות אהרון הכהן, האוהב את כל עם ישראל ונושא את שמות כולם על ליבו תמיד, נתפלל לשיבת כל קהילות ישראל למקומן וחזרת המפונים לבתיהם בשמחה ובבטחון בקרוב.
אם יש בקהילה מפונים או קרובי משפחתם – אחד מהם יוביל את ההקפה, יקח את ספר התורה ויאמר:
מֶלֶךְ עוֹלָמִים הוֹשִׁיעָה נָּא. נָאוֹר וְאַדִּיר הַצְלִיחָה נָא. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. (ויקרא כה)
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד … וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב… וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם (ויקרא כ"ו)
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ (ישעיה נ"ד)
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ (ישעיה נ"ד)
שירים מתאימים:
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ / השיבנו ה' אליך ונשובה / שמחה לארצך / וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי / כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ
___________________
ההקפה השישית תוקדש למשפחותיהם של המגויסים בסדיר, בקבע ובמילואים – בנות זוגם ובני זוגם, ילדיהם וכל התומכים בהם.
בזכות יוסף הצדיק, שזכה לחבר מחדש את משפחתו ולכלכל את בית אביו, נתפלל לכוחות גוף ונפש לכל בני המשפחות העומדים איתנים בעורף ומתמודדים עם אתגרי התקופה הגדולים.
נציג/ה מאחת ממשפחות אלו בקהילה (או כל ילדי משרתי המילואים בקהילה) יובילו את ההקפה. ויאמרו:
עוֹזֵר דַּלִּים הוֹשִׁיעָה נָּא. פּוֹדֶה וּמַצִּיל הַצְלִיחָה נָא. צוּר עוֹלָמִים עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה (בראשית מ"ה)
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (בראשית מ"ח)
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ… תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. (משלי ל"א)
שירים מתאימים:
וזכני לגדל בנים ובני בנים / הנחמדים מזהב ומפז רב / כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעוריך / בשעה שמלך המשיח בא / אֱלקים צְבָאוֹת שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.
__________________________
ההקפה השביעית תתמקד בכל המתנדבים לסוגיהם השונים – מהארץ ומהתפוצות – שתרמו מזמנם, מאונם ומהונם לסייע ולעודד את רוחם של חיילי צה"ל, של הפצועים, המשפחות השכולות והמפונים.
בזכות דוד המלך, שהתנדב להביא מזון וצידה לאחיו שבמערכה, ונדבה רוחו אותו לחרף נפשו מול גוליית לישועת עמו, נתפלל לכוחות לכל המתנדבים והמסייעים וברכת שמיים על התורמים והנותנים בנדיבות ובלב פתוח.
נכבד את מובילי יוזמות ההתנדבות בקהילה להוביל:
קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוֹשִׁיעָה נָּא. רַחוּם וְחַנּוּן הַצְלִיחָה נָא. שׁוֹמֵר הַבְּרִית עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: תּוֹמֵךְ תְּמִימִים הוֹשִׁיעָה נָּא: תַּקִּיף לָעַד הַצְלִיחָה נָא. תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פסוקים מתאימים:
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱ-לֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי (תהלים נ"א)
וְיָדַעְתִּי אֱ-לֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ. (דברי הימים א' כ"ט)
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהלים א')
הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ (ישעיה נ"ח)
טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. (משלי כב)
שירים מתאימים:
שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי / כי אמרתי עולם חסד יבנה / אדרבה, תן בליבנו / וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ / אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים / יחד, יחד, כולם קדושה לך ישלשו / ועל ידי זה יושפע שפע רב/ איש את רעהו יעזורו / עוד אבינו חי, עם ישראל חי.
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב.
לקהילות שמבנה זה פחות מתאים להן, יאה בכל מקרה לפתוח כל הקפה בשיר נוגה. כשם שבשמחת תורה נאמרו קינות על משה, כך בוודאי אפשר לשלב שירי תפילה שקטים לפני שעוברים לריקודים שמחים. שירים כגון: שומר ישראל, אחינו כל בית ישראל, מי שברך לחיילי צה"ל, רחם על ישראל עמך, קול ברמה נשמע, גם כי אלך בגיא צלמוות, והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכדומה.
הרעיון השלישי דורש היערכות מראש, והוא שכל קהילה תזמין לשמחת תורה של שנה זו דמויות מייצגות הקשורות לאירועי השנה: משפחות שכולות, פצועי צה"ל, אזרחים שבלטו בפעולות גבורה או התנדבות וחסד, תושבי יישובים שהותקפו בשמחת תורה או מפונים. אורחים-אושפיזין אלה ישתפו את הציבור בחוויותיהם בדברים שיישאו בקידוש או בסעודה, בבית הכנסת או בשיחה בפני עצמה בקהילה.
"עֶצֶב נְבוֹ", ילווה אותנו השנה בשמחת תורה, ודווקא מתוך העצב העם יתעצב, יתעצם כוחו, תתגדל רוחו, ונוכל להכריז קבל עולם ומלואו: "חזק, חזק ונתחזק" ולהתחיל בשמחה מבראשית.