עמדת בית הלל – הנחיות לפורים תשפ"א

פורים הוא חג של שמחה, ואנחנו כל כך זקוקים לחג כזה – לשמוח, להרים את הראש ששח מכל העצב שסבבנו בשנה הזאת.

פורים הוא חג של חיבור, ואנחנו זקוקים כל כך לחיבור הזה – חיבור אל האהובים שלנו ואל הקהילות שלנו, איש לרעהו ואישה לרעותה.

אבל פורים השנה חייב להיות חג של זהירות ואחריות. זהירות, שלא תהפוך שמחתנו (שוב) לצער, ואחריות, שלא יהפוך החיבור לבידוד ולריחוק.

ארגון רבני ורבניות בית הלל קורא לפורים של ערבות הדדית. אלו העקרונות החשובים השנה:

1. לשמוח בלי לשכוח את הכללים

2. להדר במתנות לאביונים

3. משלוח מנות של ידידות ורעות, ולא של ניקור עיניים.

ועכשיו קצת יותר בפירוט.

1. לשמוח בלי לשכוח את הכללים

יין ישמח לבב אנוש, וגם שירה וריקודים ודיבוק חברים – אבל השנה ה' רוצה מאיתנו הקפדת יתר ב"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". כולנו ערבים זה לזה, כבר למדנו זאת שנה שלמה, וסכום הערבות הזו הוא גבוה מאוד. כדי שלא נבכה בספירת העומר, עלינו להיזהר עתה: להיצמד להוראות משרד הבריאות; לשמור על הגבולות ועל המסיכות; לשמוח שמחה גדולה ועמוקה מהלב, אבל בריחוק בטוח.

2. להדר במתנות לאביונים

מוכרות מילותיו היפהפיות של הרמב"ם: "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'" – והשנה מקומן מרכזי עוד יותר. מעגל הנזקקים התרחב מאוד לצערנו. עלינו לפקוח עין ולב, לתת כתף ולא רק לחיסון. זו השנה שבה כל אחד ואחת יכולים להידמות לשכינה בנתינה נדיבה לפי היכולת, להחיות רוח הנדכאים.

3. משלוח מנות של ידידות ורעות, ולא של ניקור עיניים

לאחר החודשים המסוגרים שעברו על קהילותינו, לאחר שהרבה מההתנהלות הקהילתית הפכה לזיכרון רחוק, יש רצון חזק ובריא לטוות מחדש את החוטים המקשרים. משלוחי המנות הם אכן הזדמנות מצויינת לחיזוק השכנות והקירבה. יחד עם זאת, חשוב השנה לשים את הדגש במקום הנכון: יצירת תחושה של אהבה ואחווה, בפשטות וללא הגזמות. נתינה טובה היא נתינה שאינה מנקרת עיניים ואינה מביאה את הזולת לכדי תחושת נחיתות. להפך: שנה מיוחדת זו יכולה להיות פתח להתמקדות מאוזנת יותר בעיקר ולא בטפל.

ויהי רצון שנשמח שמחת פורים מתוך ערבות הדדית, שמירת הנפש והגוף ולקיחת אחריות – ומתוך כך נזכה במהרה לרפואה שלמה, ונצא מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב.