כבוד זה עניין של הדדיות (הרבנית ירדנה קופ יוסף)

ימים לאומיים

שיתוף המאמר -

אחרי ל"ג בעומר – מה בין עונת החתונות לתלמידי רבי עקיבא? סיפורים עצובים שהיו יכולים להסתיים אחרת עם קצת כבוד הדדי

(הרבנית ירדנה קופ – יוסף)

בבית מדרשו של רבי עקיבא לימוד התורה פרח. 12,000 זוגות תלמידים היו לו. הוא הרבי שהנחיל להם את היסוד "ואהבת לרעך כמוך-זה כלל גדול בתורה. מה השתבש?

על פי גירסת הסיפור במסכת יבמות (סב:) אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם…" מרתק שתלמידי רבי עקיבא אינם נספרים אחד אחד אלא ב"זוגות"—משהו השתבש ב"זוגיות" שלהם—בהתייחסות הבינאישית אחת על אחת. לא רק חיי עולם הזה תלויים בכבוד החברים אלא מסופר בברכות, "ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם…"

הרס הבית, הוא בית המדרש של רבי עקיבא, נבע מחוסר כבוד זה לזה, ואילו המתכון לשלום הבית מצוי ממש באותו דף ביבמות המספר על המגפה, "ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו…עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך." אפשר להעלות על הדעת (לפחות) שלשה כיווני מחשבה באשר לכבוד המדובר. על פי רש"י העצה היעוצה היא לדאוג לרמת חיים גבוהה יותר לאשתו משל עצמו (מלשון "לכבד את"). יש מכותבי פרקי עצות לזוג הצעיר שהיו חותמים על הרש"י הזה, "תביא פרחים" "תראה שאתה מפנק". אני לוקחת ממנו עצה לשאוף מעבר למילים ולרגשות, למעשים קונקרטיים המבטאים את רגשי האהבה.

אפשר להעלות על הדעת הגדרה נוספת. כבוד הוא גישה המבוססת על ההכרה בערך האבסולוטי של אדם אחר ללא קשר לרגשותי. גישה זאת דורשת יחס מעמדה של ענוה—ערכו של השני נשאר קבוע ותובע ממני התיחחסות של כבוד. דגם זה של כבוד מובן בקלות בהקשר של זוגות תלמידי רבי עקיבא ולימודם בבית מדרש. חיפוש האמת יכול לבוא על חשבון חיפוש יחסי כבוד כלפי מי שנראה בעיני תלמיד החכם כ"טועה". לימוד וידע מפתחים אגו—ואילו יחס עקבי של כבוד דורש ענוה. גם ביחסים בין בני זוג, האגו פעמים רבות הוא אויב הכבוד כלפי בן או בת הזוג.

הגדרה שלישית מבוססת על ההכרה שכבוד ואהבה הם שני מרכיבים המשלימים זה את זה. אהבה באה והולכת, היא משתנה בין אדם לאדם ומעת לעת. כבוד הוא סוג של סלע, מרכיב עקבי שמאפשר הגנה על האהבה. אהבה יכולה להשתולל. כבוד יודע גבולות.

דומני שהשם הניתן להסכם טרום הנישואין –ההסכם לכבוד הדדי—הסכם למניעת סירוב גט, מגלם את 3 המובנים של מילת "כבוד". הסכם זה הוא סוג של "חישוק עצמי" המבטיח שגם בעת ריב וקרע, בני זוג יתנהגו בהגינות ובכבוד אחד כלפי השני ולא יסרבו לתת או לקבל גט. המנגנון שבו קובע שלאחר חלוף פרק זמן של פירוד ואחד מבקש מהשני גט, אם יתעקש השני לעמוד בסירובו לתת או לקבל גט –עליו יהיה לשלם קנס חודשי. ההסכם גם שולח לטיפול זוגי חובה בתקופת הפירוד על מנת לנסות לאחות את הקרע

א. הסכם לכבוד הדדי הוא אקט קונקרטי שמבטא את היחס שאדם רוכש כלפי כלתו ושהיא רוכשת כלפי חתנה. כיוון שעכשיו הם אוהבים—כל אחד רוצה שלעולם השני יהיה מוגן .

ב. הסכם לכבוד הדדי מכיר בערך האבסולוטי של האדם השני ובערך של כבודו וחירותו—גם בעת מחלוקת חריפה.

ג. הסכם לכבוד הדדי, בדומה לכתובה, נותן ביטוי יציב ומסגרת לרגשי האהבה והרומנטיקה.

כדי לקבל חיזוק מהשטח להנחה שהסכם לכבוד הדדי בכוחו למנוע טרגדיות פניתי לארגון יד לאישה המייצ נשים בהליכי גירושין כאשר הגיעו למצבי סחטנות ועיגון. שאלתי אותם אם להם סיפורים מלקוחות שסבלו מסרבנות גט שיכלו להסתיים אחרת אילו היה הזוג חותם מראש על הסכם קדם נישואין לכבוד הדדי. הם סיפרו באדיבות ובדמע על מקרים קשים בהם מטפלים שיכלו להיראות אחרת אילו היה הסכם:

י. בת לאבא עמיד. נישאה בגיל צעיר לחתן טוב, מבית טוב. הם נשואים שנה, אין אלימות או גורמים קיצוניים המפריעים לזוגיותם, אלא חוסר התאמה מוחלט ושניהם מבינים את זה. בני הזוג חיים בנפרד על פי הסכמת שניהם. הבעל מתבקש לתת גט. באופן עקרוני הוא מסכים. אלא ש"קלט" את ה"פוטנציאל" הפיננסי הגדול שבגירושין הללו, הזדמנות להרוויח ממשפחת אשתו, דורש מיליון דולר ויתן את הגט. י. לא מוכנה. זה סחטנות. שאלתי את יד לאישה המייצגים את האישה הזאת—למה לקחתם את המקרה הזה היא יכלה לשכור את מיטב עורכי הדין? לקחו את זה מסיבה עקרונית, כי עקרונית הם והיא לא מוכנים להכנע לסחטנות. זה חוסר כבוד והגינות בסיסיים לסחור בחירותה של אשה.

ק. בחורה בת 24– אחת מ10 ילדים שטופלה ע"י יד לאישה, אם לילד, נאלצה לשלם לבן זוגה לשעבר 400,000 ש"ח תמורת הגט. כשהגיעה ליד לאישה בן הזוג הסתובב בעולם ולא הסכים לחזור אלא תמורת 500,000 ₪ . קודם כל מצאו אותו והשתדלו עבורה לנהל מו"מ להוריד אותו מהסחטנות. נסיונות המו"מ איתו לא צלחו, האישה התייאשה מנסיונות להגיע להסדר הוגן—רצתה את החיים שלה בחזרה. היא פנתה לעו"ד פרטי שהשיג עבורה—תשלום 400,000 ₪ בלבד. המשפחה עכשיו בחובות מטורפים – משפחה חרדית עם הורים אחים ואחיות תומכים שמשועבדת לחוב הזה.

ש. אישה שחיה חיים מסורתיים ולא עבדה אף פעם בחיים, הזוג עבר את גיל הפנסיה. הוא רוצה להתגרש—אך דורש שהיא תוותר על מחצית הפנסיה אליה היא זכאית על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. אם תוותר האישה אין לה לאן ללכת—מסכום של חצי דירה לא תוכל לקנות מגורין ותצטרך לחיות אך ורק מקצבת ביטוח לאומי. בדומה לאישה הקלאסית עליה באו חז"ל להגן בכתובה הוא בעצם זורק אותה לרחוב חסרת אמצעים לחיות בכבוד.

ניתן לומר שאילו היו חותמים מראש על הסכם של כבוד הדדי:

א. לא היו עולים על מסלול של סחטנות כיוון שעצם האיום לממש את ההסםכ היה מאזן ומרתיע את הצד המסרב והסוחט.

ב. עצם החתימה על הסכם קדם נישואין כמוה כאמירה שהתנהגות לא מוסרית היא מחוץ למשחק

ג. גם כשפגו רגשי האהבה היה נשאר הסכם המבטיח יחסי כבוד והגינות.

לקריאה נוספת -

עקבתא דמשיחא ומבט אל הגאולה

11.06.2024

להתחבר לטבע כיהודי – למה ואיך

15.01.2021

מרחב מחיה ביולוגי וחג העצמאות – שושנה בובליל

12.11.2019

חזרה לכל המאמרים בנושא ימים לאומיים

שיתוף המאמר -

דילוג לתוכן