השאלה
בתהילים (לח',ג'), עמוס (ג',ו') וישעיה (מה',ז') נאמר שאלוהים הוא זה שעושה פורענויות, אומללות ורעות. האם זה לא הופך את אלוהים לרע?
תשובה
לשאלה זו מצורפים שתי תשובות מהשקפות עולם שונות מוזמנים לעיין
תשובתו של הרב משה כהן:
שלום רב,
שאלתך היא אחד ההיבטים של בעיה פילוסופית-דתית העוסקת כיצד קיים חוסר צדק בעולם (צדיק ורע לו, רשע וטוב לו – התיאודיציאה) ורע בפרט. הנחת יסוד בדתות רבות וביהודית בפרט היא שהקב"ה הינו טוב גמור, שרוצה רק להטיב. אך אם אכן כך, מניין צץ לו הרע? הפיתרון לכאורה הוא החשיבה הדיסתאיסטית ולפיה הקב"ה כביכול אינו טוב גמור ולכן הוא מאפשר את קיום הרוע. ואכן יש לכך כמה ראיות כביכול מהתנ"ך, כפי שציינת, ואביא רק את חלקן:
- ספר בראשית: מדוע היה צריך הקב"ה לאסור את עץ הדעת – לכאורה יש בכך רק מכשול לאדם; סיפור מגדל בבל – מדוע 'חשש' כביכול מהצלחתם של בני האדם? סיפור עקדת יצחק; ועוד.
- ספר שמות: "ואני אקשה את לב פרעה" (ז,ג) – נושא שהרמב"ם, רמב"ן (ואחרים) כידוע פיתחו מאוד ומורה לכאורה על מכשלה שהקב"ה נותן לאדם.
- איוב: היכולת שה' נותן ביד השטן (פרקים א-ב) לגעת באיוב.
- עמוס (ג,ו) מאשים את הקב"ה חד משמעית בקיום הרע: "…אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה".
- ישעיהו (מה,ז) מדבר על '"יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה".
- איכה (ג,לח) אמנם אומר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב".
הבעיה עולה בפילוסופיה ובספרות ולאחר קטסטרופות אנושיות, דוגמת השואה, היא גוברת במלוא עוזה. נכתבו על כך כמה ספרים ברוח זו (יוסל רקובר מדבר אל אלוהים לצבי קוליץ; משפט האל לאלי ויזל).
במסגרת תשובה זו אביא רק בקצרה כמה פתרונות אפשריים:
- תוכחה נגד הקב"ה – אברהם אבינו מתרעם גופא על "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח,כה). וכך משה (במדבר טז,כב); חבקוק (א,ב-ג); ירמיהו (יב,א) ועוד. ובגמרא (מנחות כט,ב) "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". לגישה זו אכן האל אינו חף מאחריות לרוע. כך גם בפיוט הידוע כעשרה הרוגי מלכות הנאמר בקהילות אשכנז במוסף של יום כיפור. לגישה זאת מדי פעם הקב"ה אכן יוצר רע, וממילא אין שאלה.
- כפירה בעצם קיום הרע – כך טען הרמב"ם (מורה נבוכים ג,פרקים י-יב) . הרמב"ם מקדים ואומר כי בהיות האדם נקודה זעירה ביקום כולו אין ביכולתו לחוות דעה כללית על הרע בעולם, שכן הוא לא חלק משמעותי בבריאה כולה. אשר לרע הקורה לאדם עצמו, טוען הרמב"ם כי הרע נוצר בידי בני אדם: מאכלים גרועים גורמים להשמנה ומחלות, הכנת חומרי נפץ גורמת להרג ומלחמות, וההשתוקקות אל הממון גורמת לקנאה, תרבות צריכה וכד'. לדעתו הרע הוא 'היעדר'. זוהי התפיסה שהרע אינו בעל קיום עצמי אלא העדר אור (פרופ' שלום רוזנברג בספרו 'טוב ורע בהגות היהודית' (עמ' 26) ממשיל זאת לבייגלה שיש בו חור: אי אפשר לטעון שהחור הוא 'רע'. לכל היותר הוא 'היעדר'. רק בגלל יצירת הטוב סביבו (הבייגלה), נדמה לנו שהאוויר באמצע הוא רע). גישה כזאת כתובה כבר במדרש רבה "אין דבר רע יורד מלמעלה" (בראשית רבה יא,ג). הפיתרון לבעיית הרע לדידו היא התבונה. לו אדם יבין היטב שהוא הגורם לבעייתיו, לא יצרוך אוכל לא בריא, לא ייצר נשק, וכך יימנע מתמותה וממחלות.
- השלמה עם חוסר יכולתנו להבין – כך טוען למשל רבי יהודה הלוי (כוזרי ג,יא). כמו שהאדם לא יכול להבין את ההרמוניה של הבריאה כך אינו יכול להבין את תפקידו של הרע בהרמוניית הבריאה. משכך, עובד ה' משלים עם חוסר הבנתו ומגיע לשלוות נפש נוכח הרע.
- ראיית הרע כטוב – גישה זו מופיעה בחז"ל (למשל בבראשית רבה ט,ז: "אמר רב שמואל בר נחמן: "והנה טוב מאוד – זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד? אתמהא? אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד ולא נשא ונתן".
חז"ל רואים בכוח המניע העיקרי של החיים את יצר הרע. בצורה דומה, ניתן לטעון שהסבל שבמחלה מביא לחמלה ולחסד אנושיים, שהכאב מביא לצדקה ולדאגה לזולת וכו'. זהו ניסיון לסובלימציה של הרע והפיכתו לטוב בערך מוחלט.
- בקבלה יש גישה שלפיה יש 'סטרא אחרא', כלומר כביכול יש 'צד אחר' לאלוהות, צד שלילי, והוא אחראי על הרע. בניגוד מוחלט לתפיסת הרמב"ם דלעיל, יש כביכול ישות עצמאית של רע בעולם, אותה ברא הקב"ה עצמו. זהו השטן של ספר איוב, והוא האחראי כביכול על הרע בעולם, בעל שליטה אוטונומית, בניגוד למערכת הטוב. מדובר אפוא בשתי מערכות מקבילות, אלא שעל שתיהן מנצח הקב"ה בעצמו. זוהי נטייה לתפוס את העולם בצורה פחות מוניסטית ויותר דואליסטית, וגם הרמב"ן ומקובלים אחרים הלכו בה.
בברכה,
הרב משה כהן
רבני בית הלל
תשובתו של הרב אביע"ד סנדרס:
שלום וברכה.
השאלה היא עתיקה וקשה, האם אלוקים עושה רע.
אלוקים אינו טוב ואינו רע, הוא פשוט אלוקים. הנהגתו את העולם נתפסת על ידינו בפרספקטיבה אנושית ואנו מעניקים בה תרגום למושגים שלנו.
אך מצד עצמה האלוקות אינה בעלת תכונות אנושיות, טובות או רעות.
אלוקים שלנו הוא הא-ל המסתתר המושיע. ההסתר הוא חלק מהנהגת העולם שמפנה מקום לאדם. האדם עושה טוב או רע, אלוקים הוא פשוט אלוקים.
מומלץ להרחיב בנושא בספר של הרב אליעזר ברקוביץ "אמונה לאחר השואה " שיצא בהוצאת שלם.
בברכה
הרב אביע"ד סנדרס
רבני בית הלל