עמדת בית הלל בנושא הריגת מחבל מנוטרל

ארגון בית הלל מתנגד לחיסול מחבלים שנוטרלו ואינם מהוים סכנה. הארגון מתנגד גם למשפט מוקדם בתקשורת בלי המתנה לתוצאות החקירה
רבני בית הלל דורשים גישה מאוזנת, מורכבת והוגנת לפרשת החייל שירה במחבל בחברון. אנחנו מחזקים את ראשי מערכת הביטחון, הפועלים בגבורה ובחירוף נפש על מנת למגר מרצחים, ועם זאת עומדים בתוקף על רמה אתית ראויה לחיילי צה"ל. חשוב לזכור כי טרם התבררו פרטי המקרה אשר אירע ביום חמישי בחברון לאשורם. אף לא נבדקה השאלה אם החייל חשש לחייהם של החיילים והאזרחים במקום. לפיכך יש לאפשר לגורמים המוסמכים לעשות מלאכתם נאמנה ולבדוק את הדברים עד תום קודם שקובעים את מידת אשמתו של החייל וחורצים את גורלו.

אנו מתפעלים מתושייתם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ומגילויי הגבורה הרבים שלהם בעמדם על נפשם ועל נפש חבריהם בהתקפות הטרור הרבות. החיילים משליכים את נפשם מנגד לעצור את המפגעים, לנטרל אותם מנשקם ומהאפשרות שיפגעו באזרחים ובחבריהם לנשק. בימים אלו של מאבק בטרור רצחני ראוי שנדע כי כוחנו באמונתנו ובמוסריותנו, ואלו נבחנות דווקא בשעות קשות. לכן אנו מבקשים להבהיר שהחובה להילחם באויב מלחמת חרמה חלה עד לרגע שבו ברור מעל לכל ספק שהוא אינו מהווה סכנה. משעה שכבר אין נשקפת ממנו סכנה, אין היתר לפגוע בו. ההנחיה "הבא להרגך, השכם להרגו" תקפה רק כל עוד שהקם להרגנו אכן מהווה איום, וכאשר האיום חולף באופן ודאי, אין לפגוע בו. עשיית משפט שדה אסורה הן על פי דין תורה והן על פי חוקי מדינת ישראל.

כל פגיעה פרטית באדם, גם ברוצח נתעב, כאשר אינו מהווה עוד איום, פוגמת במוסר ובחברה שלנו. יתר על כן היא מורידה את קרן ישראל בעולם ומחללת את השם. רק עמידה עיקשת ועקבית על מוסריותנו תצדיק שייאמר עלינו בקרב הגויים וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם.