(הרבנית ד"ר רחל לבמור)
לאחרונה, במוצאי שבת אחת, קרה דבר בישראל. מעל מאתיים איש ואישה באו, זוג אחר זוג, והתכנסו בבית כנסת באפרת, בגוש עציון. הם באו בהיענות לקריאה של שני ארגונים – תנועת 'ישראל הצעיר' בישראל ובית המדרש לנשים באפרת וגוש עציון; הם באו בהתאם לצו מצפונם; הם באו על דעת עצמם ולא כמילוי הוראת רבם; הם באו כדי לבטא במעשה, במקום בדיבור, עקרון הבוער בתוכם; הם באו להוות דוגמה אישית לכך שיש למגר את תופעת העיגון וסירוב הגט על ידי חתימה על ה"הסכם לכבוד הדדי".
כל הזוגות – מעל תשעים במספר – היו נשואים, חלקם רק מספר חודשים ורובם מספר ניכר של שנים ועד חמישים שנה. הגיעו לצלילי מוסיקה ומצאו את עצמם באווירה חגיגית קסומה, עם שולחנות מלאי אוכל משובח וקינוחים מפתים. מתוך שמחה והתרגשות כולם באו לחתום על הסכם לאחר נישואין כדי להעביר מסר רציני ביותר לכל הזוגות שטרם התחתנו. שניים מהזוגות חגגו את יום נישואיהם ממש באותו תאריך. זוג צעיר אשר חגג חמש-עשרה שנה לנשואיהם באו לחגוג בשמחה אמיתית והביאו את שלושת ילדיהם לראות במו עיניהם איך ההורים נוקטים בצעד ערכי ביותר וחותמים על הסכם למניעת סירוב-גט לאחר הנישואים. במקרה של זוג אחר מבוגר, בן הזוג הפתיע את אשתו במתנה מיוחדת ליום השנה החמישים לנשואיהם – חתימתם על ההסכם לכבוד הדדי למניעת סירוב גט. וכן ילדיהם הנשואים הגיעו לחגיגה כדי לחתום גם הם. במשפחה שלישית הגיעו שלושה דורות – הסבים, ההורים ובני הזוג הצעירים אשר לאחרונה נכנסו לברית הנשואים – ביחד באו לחתום על ההסכם לכבוד הדדי.
בשילוב נדיר של התרגשות, התרוממות-רוח והרגשת שליחות, זוג אחר זוג ניגש לתחנות החתימה וחתמו על מסמך ההסכם למניעת סירוב-גט בפני שני עדים. בני הזוג חתמו כדי להוות דוגמה אישית לילדיהם, למשפחתם, לקהילה ולחברה הישראלית בכללותה. כל זוג חתם מתוך עקרון ומתוך אמונה.
העקרון – סירוב-גט הוא בלתי נסבל ולא ייעשה כך במקומנו. כאב העגונה הוא כה עמוק וכה רחב שהוא פוגע בכל אדם בישראל וכך בכל החברה כולה. כעקרון, החברה חייבת לדאוג שלא יהיו עוד עגונות או מסורבי/ות גט.
האמונה – בהלכה ישנה היענות לבעיות חברתיות עמוקות המתפתחות עם זמנים חדשים. הסכם קדם נישואין הלכתי מהווה כלי שכל אדם יכול בעצמו לממש ועל ידי כך להשתתף בהיענות ההלכה לתופעה ההרסנית לדת ולחברה היהודית.
הזוגות שהשתתפו במסיבת החתימות על ההסכם לכבוד הדדי לאחר נישואין, נטלו חלק באירוע היסטורי. הם לא הסתפקו בדיבורים בלבד, אלא קבעו במעשיהם: מנהג משפחתנו, מנהג קהילתנו, הוא שכל זוג חותם על הסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט כהמשך ישיר של הכתובה. בכך בני הזוג בונים את היחסים ביניהם על אדני כבוד והדדיות שמהווים בסיס איתן לתא משפחתי בריא — בין בנישואים ובין, חלילה, בגירושין. אפילו אם, חס ושלום, זוג יגיע למצב של גירושין, ההסכם דואג לכך שיתגרשו מתוך הידברות ולא מתוך מאבקי כוח הוא כבר הוכיח שבכל המקרים בהם האיש סירב לבקשת האישה להתגרש – לאחר שהוסבר לו שחתם על ההסכם לכבוד הדדי, הגט סודר במספר שבועות מתוך הסכמה. לאחר גירושין מתוך כבוד, שני בני הזוג לשעבר מסוגלים להמשיך בהורות משותפת תקינה ובריאה למען ילדיהם המשותפים. לאחר גירושין שקטים, כל אחד מביניהם יכול למצוא את בן הזוג שבאמת מתאים לו או לה, ולבנות בית חדש נאמן בישראל.
ד"ר רחל לבמור חברה בבית הלל; מנהלת את הפרויקט למניעת עגונות וסירוב-גט בתנועת 'ישראל הצעיר' בישראל והסוכנות היהודית iyim.org.il/prenup; אחת מצוות המחברים של ה"הסכם לכבוד הדדי"; ומחברת הספר "מנעי עיניך מדמעה: הסכמי קדם-נישואין למניעת סירוב-גט".