המשמעות ההלכתית של יום זה נובע מכך שהוא קובע את ההגדרה של הפרי בהקשר להלכות ערלה ותרומות ומעשרות. לדוגמא: ההבדל בין הפרי שחנט לפני טו בשבט לאחריו הוא ביחס לשנת המעשר. כלומר, האם לעשר מעשר עני או שני?. הסיבה שט'ו בשבט נקבע כיום קובע היא מפני שירדו רוב גשמי שנה והשרף עלה באילנות. (ראש השנה יב ע"א ורשי).
מה המשמעות של טו בשבט בשנת השמיטה?
כידוע פירות של שנת השמיטה קדושים בקדושת שביעית. האם היום הקובע הוא ט"ו בשבט כבכל השנים?. רוב בראשונים הבינו שכל פרי, שחנט לאחר ראש השנה של שנת תשע"ה (גם אם חנט לפני ט"ו בשבט) הוא קדוש בקדושת שביעית ופטור ממעשרות. רבנו חננאל סבור שגם קדושת שביעית תלויה בטו בשבט ולדעתו רק פרי שחנט לאחר ט"ו בשבט של שנת תשע"ה קדוש בקדושת שביעית. להלכה פוסק הרב קוק בספרו שבת הארץ (ד,ט) שקדושת שביעית נקבעת לפי ראש השנה החל בתאריך א' תשרי ולכן כל פרי שחנט מא' תשרי ועד כט אלול קדוש בקדושת שביעית ופטור ממעשרות.
אכילת פרות ארץ ישראל
יש להעדיף פרות ארץ ישראל טריים ולהימנע מפרות מיובשים שמובאים מחו"ל ואינם פרות ארץ ישראל. זאת ועוד, אם קונים פרות מיובשים צריך לבדוק היטב פרות אלו מתולעים. ראוי ונכון לומר פסוקים בעת האכילה מעין 'סדר טו בשבט'. אלו האוכלים פרות בתוך הסעודה שיש בה לחם נדרשים לברך את ברכתם הראשונה (בורא פרי העץ או פרי האדמה) שכן אינם נפטרים בברכת המוציא.
הברכה על הפרי
בדרך כלל מונחים פרות רבים על השולחן וקיימת דילמה מהו הפרי שנברך עליו? הדילמה קיימת גם כאשר מדובר בפרות שברכתן זהה ונשאלת השאלה מה יהיה הסדר הפנימי לברכתן?
הסוגיה במסכת ברכות מביאה מחלוקות רבות בענין ונסכם את ההלכה:
א. בורא מיני מזונות קודם לפרי העץ ופרי האדמה.
ב. אם כל הפרות שמונחים על השולחן ברכתן בורא פרי העץ יקדים ויברך על פרי ממין שבעת המינים.
ג. אם יש כמה פרות של שבעת המינים יעדיף לברך על הפרי הראשון לפי הסדר הבא: זיתים , תמרים,ענבים,תאנים,רמונים. (שולחן ערוך ריא, א – ב ונהגו כסברה ראשונה)
ד. אם אין פרות משבעת המינים וישנם פרות שברכתם היא 'בורא פרי העץ' יקדים לפי הסדר הבא: א. פרי שלם ב. פרי חביב (משנה ברורה ריא ס"ק ד).
ה. אם יש לפניו פרות וירקות שאין ברכתן זהה. כגון: פרי שברכתו פרי העץ וירק שברכתו בורא פרי האדמה או בננה וכו' יקדים לברך על החביב כלומר אם אוהב את הבננה יותר מהתפוז יקדים את ברכת בורא פרי האדמה לפני בורא פרי העץ. (משנה ברורה ריא ס"ק ט) ואם שניהם חביבים יקדים את ברכת בורא פרי העץ.
ו. אין חובה להביא את כל הפרות על השולחן ולהקדים את הפרי משבעת המינים. כל האמור לעיל אם הפרות כולם מונחים לפניו.