השאלה
סוכה שיש לה דפנות, אך הגג שלה בשיפוע לשני הצדדים, כעין אהל ועליו מחצלת קנים – סכך לנצח, הכשרה לכל הדעות. האם סוכה זו כשרה ? היינו, כלום מותר שגגה של הסוכה והסכך שלה יהיה בשיפוע?
התשובה
במסכת סוכה (סוף פרק א, דף יט ע"ב) שנינו:
"העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל – רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירים".
בגמרא מובאת ברייתא בה תני איפכא: רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלים. ועל פי זה פסק הרמב"ם (הלכות סוכה פרק ד הלכה ז):
"סוכה שאין לה גג פסולה. כיצד ? כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זה בזו כמין צריף, או שסמך ראש דופן הסוכה לכותל. ואם היה לה גג אפילו טפח, או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח – הרי זו כשרה".
הרמב"ם פסק כדעה המחמירה, ולכאורה הוא פוסל כאשר אין טפח ישר בגג. אולם לא היא ! מדבריו שהדפנות דבוקות זו בזה. משמע כי כוונתו היא שהדפנות משמשות גם כגג, והיינו כאהל סיירים. הדפנות באלכסון ולכן אין גג. אולם אם יש דפנות, ורק הגג באלכסון – הסוכה אינה פסולה.
כך נראה גם מדבריו שאם הגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח – הרי זו כשרה, משמע שכאשר יש דופן, הרי שיש גג, גם כאשר הוא בשיפוע, והסוכה כשרה. כך עולה גם מן התוספות (ד"ה שאם) שכתבו:
"אם הגביה מן הקרקע טפח: ועשה בניו זקוף טפח, והושיב עליו ראשו של שיפוע".
בשולחן ערוך (סימן תרלא סעיף י) פסק כמו הרמב"ם, ופירש במשנה ברורה:
"עשוי ככוורת שמשפע והולך, שגגו וקירותיו אחד".
וזה בדיוק כמו שאמרנו שרק זה פסול. והרמ"א הוסיף:
"גם צריך שיהיו הדפנות לאחר שהם גבוהים עשרה – עשויות מדבר שמסככים בהם, דהא הם הסכך".
מכאן שמדובר שבהתחלה הדופן זקופה, ואחר כך היא בשיפוע, וכיון שאותו שיפוע משמש כגג, ממילא הוא צריך להיות מסוכך כהלכתו.
מסקנה: סוכה שעשויה כאהל סיירים, שהדופן והגג הם אחד, שהדפנות בשיפוע ונפגשות זו בזה – הסוכה פסולה.
סוכה שיש לה דפנות עומדים, ורק גגה בשיפוע – אם הגג מסוכך כהלכה – הסוכה כשרה.
(התשובה ניתנה מהרב שמואל דוד)
רבני ורבניות בית הלל עונים לשו"ת גם בפייסבוק http://www.facebook.com/B.Hillel