ציור עירום על ידי אישה

מאחר ובפרטי הזיהוי שלך ציינת שאת אישה, אני מבינה שאת שואלת האם מותר לאישה לצייר דמות עירומה אענה לך על שאלתך באופן ספציפי. כמו כן בשלב זה אני מניחה שאת שואלת האם מותר לך לצייר דמות נשית עירומה. אם תרצי שארחיב את היריעה לשאלות נוספות אנא חזרי אלינו. 

מותר לאישה מעיקר הדין לצייר עירום נשי, מצילום או אפילו ממודל. יש שאסרו ציור של מקום הערווה עצמו ויש שלא ראו איסור גם בציור ערווה, לכן אם תבחרי לצייר גם את הערווה יש לך על מה לסמוך. 

הרחבה:

גם בשאלתך זו אתחיל מספרו של הרב ספקטור שו"ת אומנות ואני שבה ומזמינה אותך לעיין בו. הרב ספקטור דן בפרק הרביעי בספרו בנושאים שונים של צניעות באומנות. בין השאר הוא דן בשאלתך: ציורי עירום נשים לנשים בלבד, ומוסיף ודן בשאלות נוספות שלא שאלת – ציור עירום גברי על ידי נשים. וכן האם גבר יכול להסתכל על ציורים בהם אישה אינה לבושה לפי כללי הצניעות.

נתמקד בשאלתך ואם יעלו לך שאלות נוספות את מוזמנת לשוב ולשאול. 

השולחן ערוך בחלק אורח חיים סימן עה דן מאיזה מראות צריך להזהר בעת קריאת שמע: 

בסעיף א מתייחס השו"ע לגבר הקורא את שמע וכותב כך: 

"טפח מגולה באשה, במקום שדרכה לכסותו, אפי' היא אשתו,  אסור לקרות ק"ש כנגדה." 

הרמ"א מרחיב בהגהה שם ומביא את שיטת הרא"ש שאוסר גם על אישה לקרוא קריאת שמע מול אישה אחרת המגלה איזורים מכוסים בגופה. 

"ונראה  מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה, אפילו לאשה אחרת, רק שבעצמה יכולה לקרות אף על פי שהיא ערומה."

המשנה ברורה מעיר על דברי הרמ"א האלו ואומר שבשאלה האם יש איסור מקביל על נשים  יש מחלוקת ראשונים בין הרא"ש לרשב"א. הרשב"א סובר שהאיסור חל רק על אנשים ובגלל שיש להם הרהור. וממילא אין איסור לאישה לראות עירום של אישה אחרת בזמן קריאת שמע. המשנה ברורה הוסיף שאחרונים חשובים נטו להכריע כרשב"א ואף טענו שהרא"ש עצמו יסכים לדבריו, ואלו דברי המשנה ברורה

(אמנם הרמ"א הביא את דעת הרא"ש) 

אבל הרשב"א חולק על זה וטעמו דסבירא ליה דכי היכי דבעצמה יכולה לקרות כשהיא ערומה אלמא דאין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר אלא לאנשים ומשום הרהור כן אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל נגדה כשהיא ערומה והאחרונים מסכימים עם הרשב"א ודעתם דגם הרא"ש מודה לזה. ודע עוד דלכו"ע אין מותר לקרות נגדה כשהיא ערומה רק כשהיא יושבת כדי שלא יהא פניה שלמטה נראית אבל כשהיא עומדת דינה כמו נגד ערות איש ואפילו ברשות אחרת אסור: (ס"ק  ח, שם)

ברור מדבריו שלא התכוון לאסור הסתכלות של אישה באישה אחרת, אלא הסתכלות של גבר באישה אחרת שאינה אישתו. קריאה כזו ברא"ש מבטלת את מחלוקת הראשונים.

גם ערוך השולחן דן בדבר ופוסק שהלכה למעשה יש להקל כדברי הרשב"א. מאחר ולא ברור שהראשן אכן אסר ומאחר ואחרונים פקפקו בדבר ניתן לסמוך על הרשב"א שמתיר. 

נסכם סיכום ביניים:

ראינו שיש מחלוקת אחרונים האם יש מחלוקת ראשונים בשאלה אם אישה יכולה לומר קריאת שמע מול אישה ערומה אחרת. הרמ"א הבין שהרא"ש חלק על הרשב"א ואסר – ופסק כמותו. אולם אחרונים רבים חלקו עליו בהבנת הרא"ש. לכן להלכה כיוון שיש היתר ברור ברשב"א וספק אם הרא"ש אוסר הכריעו הפוסקים האחורנים שניתן לסמוך על הרשב"א ולהתיר לאישה לברך ולומר קריאת שמע מול אישה ערומה אחרת. 

חשוב להדגיש שבהמשך דברי המשנה ברורה יש סיוג פשוט  שאין הכוונה לעירום נשי מלא כיוון שהמשנה במסכת חלה התירה לברך רק כאשר אישה יושבת וערוותה אינה גלויה.. זאת כיוון שהסוגיה בגמרא בברכות מתבססת על משנה במסכת חלה המובאת שם. במשנה זו מבואר שאישה יכולה להפריש חלה ולברך כאשר היא ערומה אולם רק כל עוד היא יושבת. 

האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה אבל לא האיש (משנה מסכת חלה פרק ב, משנה ג)

נראה אם כן שיש שני גדרים של איסור. איסור לומר דבר שבקדושה כאשר יש הרהור, ואיסור לומר דבר שבקדושה אל מול ערווה גלויה גם אם אין בעיה של הרהור. גוף ערום שאין בו ערווה גלויה, כמו גוף נשי יושב – מותר לאישה לומר מולו קריאת שמע ולברך כיוון שאין לנשים הרהור עבירה כאשר הן מתבוננות בגוף נשי.

הרב ספקטור מסיק מדיון זה בשולחן ערוך שאשה יכולה לראות אישה ערומה וגם לראות תמונות וציורי עירום נשי כל עוד אינה רואה את מקום הערווה עצמו. הוא מוסיף ואומר שמותר לאשה לצייר אישה ערומה אחרת אם מקום הערווה מכוסה – או אם האישה המציירת לא מתבוננת שם ולא מציירת אותו. 

הרב ספקטור מזכיר בדבריו גם את דברי הרב שלמה אבינר בשו"ת אל דוד ע"מ 156 שקובע "לגבי אשה אין שום איסור להסתכל על אישה ערומה או איש ערום ואי אפשר לאסור עליה מצד הדין."

בסיום דבריו מדגיש הרב ספקטור שטוב לכתחילה לצייר רק נשים הלבושות בצניעות כדין. 

ראינו אם כן שגם הרב ספקטור וגם הרב אבינר לא רואים שנכון לאסור על אישה מצד הדין לצייר. אולם נראה שממליצים לא לעשות זאת.

אני רוצה להוסיף על דבריהם נדבך נוסף. כל הדיון של הרב ספקטור מתחיל מהלכות קריאת שמע והלכות ברכות ומתוך דיון זה הוא מסיק על גבולות הציור. על פניו אין סיבה לעשות כך. אין חובה על אדם להיות כל חייו במצב בו הוא יכול לעשות דברים שבקדושה. גם אם אסור לאיש לומר קריאת שמע מול עירום של אישתו הרי אין לו איסור להסתכל בה כאשר אינו אומר קריאת שמע. ואין איסור לבלנית לעיין באישה אחרת מצד צניעות כדי לבדוק שאין עליה חציצה. כך גם כאן – גם אם יש גדרים מצמצמים לגבי ברכות וקריאת שמע אין להניח שהם חלים על התבוננות או ציור.  

בעת לימודי בבצלאל שאלתי את מורי הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל בענין זה, והוא הסכים לכך שאין מקום ללמוד מהדיון על קריאת שמע לדיון על ציור.  

לשאלתך, יש להסיק שאת יכולה לצייר עירום נשי מצילום כל עוד אינך מציירת את הערווה. אך כפי שראינו יש שלא אסרו, לכן אם תבחרי לצייר גם את הערווה יש לך על מה לסמוך.

יעל שמעוני

הרבנית יעל שמעוני היא רמי"ת וסגנית בישיבה בראש צורים וומנהלות שו"ת משיבת נפש. 

(כרגע אני שולחת לך תשובה במענה פרטי. כאשר אצור תשובה לפרסום אשלח לך גם אותה לתוספת העמקה)

מקורות מלאים שהובאו בקיצור בתשובה:

רא"ש מסכת ברכות פרק ג סימן לז

א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי הלכתא אילימא לאסתכולי בה והאמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבפנים עם תכשיטין שבחוץ לומר לך כל מי שמסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה לא קשיא הא באחרת והא באשתו ולק"ש. ודבר שרגיל להיות מכוסה באשה ודוקא באחרת אבל בעצמה הא אמרי' לעיל האשה יושבת ערומה וקוצה חלתה:

חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א

אמר רב חסדא שוק באשה ערוה, ודוקא לאחרים ולאנשים ומשום הרהור אבל לעצמה לא דהא קתני האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה.

ורואים שהרשב"א תולה את האיסור באחרים ואנשים ובהירהור. הגר"א ואחרונים נוספים אף טענו שיש טעות בדברי הראש וגם הוא מסכים לרשב"א.

ערוך השולחן אורח חיים סימן עה סעיף ד

וכתב רבינו הרמ"א דנראה מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה אפילו לאשה אחרת רק שבעצמה יכולה לקרות אף על פי שהיא ערומה כדלעיל סי' ע"ד עכ"ל והנה הרשב"א כתב מפורש להיפך דרק לאנשים הוי ערוה משום הרהור ולא לנשים ולמה גריעא אחרת מהיא עצמה ומהרא"ש שכתב ודוקא באחרת אבל בעצמה וכו' עכ"ל אין ראיה דבעל כרחך הוא טעות הדפוס שהרי מקודם לא דיבר כלל באחרת וכצ"ל ודוקא לאחרים [הגר"א סק"ג] וגם הלבוש לא העתיק זה ע"ש וראיה לזה מהטור שלא הזכיר דבר זה וכן מבואר מדבריו ברמזים ע"ש ויש מי שמפרש גם בדברי רבינו הרמ"א כונה אחרת דכונתו לחלוק על מ"ש בעצמו מקודם די"א דבאשה אחרת שלא באשתו אסור גם בפחות מטפח לזה אומר דמהרא"ש נראה דטפח באשה ערוה גם לאחרת כלומר דאפילו באחרת אין איסור בפחות מטפח [א"ר סק"א] ובאמת כן מתבאר מדברי הרא"ש ע"ש ולכן לדינא יש להקל בזה כהרשב"א:

התשובה ניתנה על ידי הרבנית יעל שמעוני. הרבנית יעל היא רמי"ת וסגנית בישיבה בראש צורים