השאלה
האם אפשר לברך שהחיינו על תיקון של דבר?אם לדוגמא משהוא התקלקל ואין אפשרות להשתמש בו ואז עבר תיקון וניתן להשתמש כרגיל.תודה.
כל טוב.
שלום וברכה,
המשנה בברכות נד ע"א אומרת שמי שבנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו. וכן הכריע השולחן ערוך (או"ח רכג,ג).
א. ראשית יש לדון באיזה סוג של כלים מדובר. כתב השולחן ערוך (שם ו) שבבגדים לא חשובים כגון גרביים לא מברכים אלא אם הוא עני ושמח בהם. והרמ"א כתב שם שהמנהג הוא שאפילו בעני לא מברך על גרביים כי אינם חשובים מצד עצמם.
נמצא כי לפי השו"ע יש תנאי בודד – השמחה של האדם בחפץ החדש, ואלו לרמ"א מלבד השמחה של האדם בהתחדשות יש צורך בתנאי נוסף: שהכלי מצד עצמו יהיה דבר שראוי לשמוח בו. ולכן המשנה ברורה (סקי"ג) מביא ש"כלים" הכוונה בין לבגדים ובין לכלים (אוכל או כלי שימושי כלשהו) ובתנאי שהאדם שמח בו, והוסיף שאדם עשיר שאפילו בגדים וכלים חשובים לא באמת נחשבים לו, ואינו שמח בהם, לא יברך עליהם.
ב. להלכה, למרות דברי השולחן ערוך שיש לברך על כלים חדשים, כתב המגן אברהם (סק"ה) שלא ראה שנהגו לברך על כלים חדשים. ובטעם הדבר הביא את תוס' בסוכה (מו.) בשם רב שרירא גאון שחז"ל קבעו לברך על דבר הבא מזמן לזמן (כגון פירות) ואפילו אם הוא לא מאוד משמח, ולא תקנו לברך על קניית כלים שאינו דבר קבוע הבא מזמן לזמן ואפילו אם הקנייה מאוד משמחת. ואמנם יש שאינם מברכים אף לא ברכישת רכב חדש או מכשירי חשמל יקרים (פסקי תשובות רכג, ו). אך יש שמברכים, כעיקר דברי השולחן ערוך (ראו למשל ערוך השולחן רכג,ה).
ג. הירושלמי סבור שלאו דווקא כלים חדשים אלא הדבר תלוי בתחושה הסובייקטיבית של האדם ואם "חדשים הם לו" כלומר שהאדם שמח למרות שמדובר בכלים ישנים – די בכך. אך גם כלים חדשים לחלוטין, שמכרם וקנאם מחדש, הואיל וזאת הפעם השנייה שבאו לידו – אין לו לברך. וכן הכריע השולחן ערוך (שם ג). וביאר שער הציון משום ששמחה הראשונה כבר נסתלקה.
וכן כתב במשנה ברורה (סקי"ב) לגבי שהחיינו על בית, שאם סתר את הבית הישן ובנאו מחדש ולא הוסיף בו שורת אבנים או משהו חדש וכד' יש דעות באחרונים וספקו להקל (ולכן לא יברך שהחיינו).
ד. לפיכך, כלי שעבר תיקון, גם אם נאמר שבמקרה שבו היה הכלי חדש היה מקום לברך עליו, והאדם נוהג כשיטות שמברכים על כלים חדשים, מ"מ לאור העובדה שמדובר בכלי שלא מגיע לידו בפעם הראשונה אלא בשנית, מעין 'מכר וקנאו' או 'סתר ובנאו', אין לברך עליו.
משיב: הרב משה כהן
רבני בית הלל